רשות ניירות ערך חושדת כי יחיאל (חיליק) טפירו, בעל השליטה לשעבר בקרן ההשקעות אור שקרסה ביצע עבירות של מרמה ו
הלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ובעבירות של גיוס הון ללא תשקיף. עוד חושדת רשות ני"ע כי טפירו עשה שימוש שלא כדין בכספים שגייסה הקרן, בין היתר לצורך מימון החברות הפרטיות שלו.
טפירו נעצר ונחקר אמש במשרדי הרשות ובהמשך שוחרר תחת תנאים מגבילים לביתו. חשוד נוסף במעורבות בפרשה הוא עורך דין ששמו אסור לפי שעה לפרסום. טפירו היה עד ל-1 במאי 2014 בעל השליטה בחברה ומנהלה (בשרשור דרך חברת טפירו נכסים בע"מ). במהלך התקופה הרלוונטית שימש טפירו גם כבעל שליטה ומנהל בחברת טפירו סוכנות לביטוח פנסיוני (2007) בע"מ. קפיטל פרופיט בע"מ ובשורת חברות נוספות שהינן חברות פרטיות.
על-פי החשד, בתקופה שבין ספטמבר 2012 לאפריל 2013 גייסה החברה עשרות מיליוני שקלים ממאות משקיעים וזאת ללא תשקיף כמתחייב מהוראות חוק ניירות ערך כל זאת תוך הטעיית ציבור המשקיעים ואי עמידה בהתחייבויות כלפיהם.
על-פי החשד, טפירו ועוה"ד השתמשו בכספי המשקיעים בהיקף מיליוני שקלים, למתן הלוואות חוץ בנקאיות לצדדים קשורים ובכלל זה לחברות שהחשודים משמשים בהם כעלי עניין וזאת בניגוד למצגים שהציגו החשודים למשקיעים. בנוסף, על-פי החשד, העבירו החשודים לחשבונות בשליטתם סכומים המסתכמים לכדי מיליוני שקל מכספי המשקיעים וכן רכשו נכסי נדל"ן לעצמם מכספים אלה.
לדברי רשות ני"ע, מממצאי החקירה עד כה עולה החשד כי "בתקופה הרלוונטית החברה הציעה ומכרה ניירות ערך למאות משקיעים תוך שהיא מגייסת מאותם משקיעים עשרות מיליוני שקלים, תוך הבטחה לתשואות גבוהות כל זאת תוך הסתרת פרטים מהותיים מציבור המשקיעים וללא פרסום תשקיף כמתחייב על-פי חוק".
מממצאי החקירה עולה עוד כי החברה יצרה מצגי שווא בפני המשקיעים לפיהם תשקיע את הכספים במימון פרויקטים בתחום
תמ"א 38 ועל סמך מצג שווא זה הופקדו כספי המשקיעים, בעוד שבפועל, שימשו כספי המשקיעים לטובת השקעות פרטיות של טפירו ועוה"ד בנכסי נדל"ן, מתן הלוואות לבעלי עניין הקשורים לטפירו ועוה"ד ולשימושים אישיים של השניים.
על-פי ממצאי החקירה, החזרי הריביות ו/או התשלומים החודשיים למשקיעים שולמו מכספי משקיעים חדשים שגויסו ולא ממקורות עצמאיים של החברה. מממצאי החקירה עולה כי ב-30 באפריל הוגשה בקשה מטעם קבוצת משקיעים בחברה לפירוקה וזאת מאחר שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה לתשלומי הקרן והריבית בהם הייתה מחויבת ללקוחותיה.
"קיימים ממצאים רבים המחזקים את החשדות בנוגע למעורבותם של החשודים בביצוע העבירות", כתבה הרשות בבקשת המעצר של השניים. לדבריה, "החשודים ומעורבים נוספים נחקרו בקשר לחשדות לעיל, אך לנוכח היקף החקירה לא עלה בידי חוקרי מחלקת חקירות- מודיעין-בקרת מסחר של רשות ניירות ערך לסיימה. על-מנת לסיים את החקירה יידרשו פעולות חקירה רבות נוספות, לרבות חקירות של החשודים, וכן חקירות של מעורבים נוספים בפרשה".
על-פי החשד, בנוסף, בתקופה הרלוונטית, בין החשודים ובין יתר המעורבים התקיימו יחסים מקצועיים וחבריים. ביחסים אלו על-ידי החשודים, בין היתר, שולבו טובות הנאה שמומנו מכספי החברה. בנסיבות אלה, החשש מפני שיבוש הליכי חקירה ומשפט מתחדד. בית משפט השלום בתל אביב שחרר אמש את טפירו למעצר בית עד יום שישי. זאת בכפוף להפקדת ערבות של 100 אלף שקל.
ממצאים חמורים
שנה חלפה מאז עצרה רשות ני"ע את פעילותה של קרן אור, שגייסה משקיעים בהבטחה לתשואה של 23% בשנתיים מפעילות השבחת נדל"ן. החובות כלפי המשקיעים הקטנים - פנסיונרים, סטודנטים, ושכירים שהתפתו לתשואה הפנומנלית שהובטחה להם - נעים סביב ה-60 מיליון שקלים.
בשנה שחלפה, מונה מפרק לחברת ט.ב שהפעילה את הקרן, הוגשו ארבעה דוחות לבית המשפט ואושר הסדר נושים, שבמסגרתו אמור הבעלים של הקרן, חיליק טפירו, לשלם, בפריסה למספר שנים, 7.5 מיליון שקל לטובת החזר החובות, וגם שותפו לשעבר, עוה"ד שמעורב בפרשה, הגיע להסדר לתשלום 7.8 מיליון שקל לקופת הפירוק.
לפני כשנה מינה השופט
עדי זרנקין את עורכי הדין רמי קוגן וליאור מזור כמפרקים זמניים לחברת ט.ב מתקדמים בכספים בע"מ, המוכרת בשמה השיווקי קרן אור. זאת, בין היתר, על-רקע החשש כי נעשו עסקות של החברה עם בעלי עניין בה -טפירו ושותפו לשעבר, עוה"ד שנעצר יחד עמו בפרשה.
המינוי נעשה על-רקע בקשתם של 29 משקיעים וסוכנים של קרן ההשקעות, מקבוצת טפירו של חיליק טפירו, למינוי מפרק זמני לקרן, במסגרתה טענו כי הזרימו מיליוני שקלים לחברה, לאחר שהובטחה להם תשואה נאה להשקעתם, אך כיום אינם יודעים היכן מצוי כספם. לבקשה הצטרפו גם עובדים ששימשו כסוכנים בחברה, ולטענם מצויים בחוסר ודאות באשר לכספם של המשקיעים ולשכר עבודתם, כמו גם שאר זכויותיהם.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד רמי קוגן, אוהד הראל, בת חן רחמים והדס ביטון, נטען כי "החברה לא ממלאת אחר התחייבויותיה הכספיות כלפי המשקיעים השונים, והיא אף הודיעה ביום 29.4.2014 על 'השהיית' פעילותה, כאשר מושקעים בה כ-150,000,000 שקל המהווים את מיטב חסכונותיהם של אנשים פרטיים מקרב הציבור הרחב, ששוכנעו להאמין כי תשואה בת 10%, כמו גם קרן כספם לשנה - מובטחים. המשקיעים אינם יודעים היכן מצוי כספם, אולם ברור להם כי כספם אינו מצוי בקופת החברה".
כמחצית ממגישי הבקשה היו אנשים פרטיים, שכירים ועצמאים, סטודנטים, זוגות צעירים וזוגות בגיל הפנסיה, אשר לטענתם הקצו עשרות ומאות אלפי שקלים ממיטב חסכונותיהם לטובת השקעה עבור החברה, בהסתמך על החזר מלוא ההשקעה ועל קבלת התשואה המובטחת. שאר המבקשים הם עובדי החברה.
בדוח בדיקה ראשוני שהגישו מפרקי החברה לביהמ"ש המחוזי בחיפה על מצב הקרן, עלו ממצאים חמורים בנוגע להתנהלות בעלי החברה, ובהם רכישת דירות פרטיות על שם הבעלים באמצעות כספי החברה, נטילת הלוואות לצרכים עסקיים פרטיים של הבעלים בחברות אחרות, העמדת הלוואות לחברות שונות ללא עריכת הסכמים ומסמכים, ושימוש בכספים של משקיעים ללא תוכנית כלכלית סדורה וללא תיעוד ועוד.
מהדוח עולה, כי קרן אור הוקמה ב-2012, על-ידי טפירו ושותפו, עוה"ד, ובתוך זמן קצר יחסית הצליח טפירו, שהיה אמון על גיוס הכספים, לגייס כספים בהיקף משמעותי ממשקיעים שונים, אשר מרביתם היו לקוחותיו או בני משפחה או חברים של אותם לקוחות. על-פי מידע שנמסר למפרקים הזמניים על-ידי המשקיעים השונים, רובם ככולם שוכנעו להשקיע את כספם, על יסוד מצגים שהוקמו בפניהם ולפיהם כספיהם יושקעו בפרויקטי תמ"א 38. בפועל, צוין בדוח, שימשו מרבית כספי המשקיעים למתן הלוואות חוץ-בנקאיות לאנשים פרטיים או למוסדות בהיקפים משתנים, בריביות גבוהות מאד, בסכומים שנעו בין אלפים בודדים למאות אלפי שקלים ולעיתים אף למעלה מכך (תמורת בטוחות ראויות לכאורה), וכן לטובת רכישת חברות הביצוע ופעילותן בתחום הנדל"ן והתשתיות.
בהמשך עלו יחסיהם של השותפים על שרטון, והחל מנובמבר 2013, חדלו השניים לקיים פעילות משותפת מסודרת במסגרת החברה. בדוח צוין עוד, כי ככל הנראה בניגוד לפרסומים השונים בדבר גיוסים בהיקף כולל של כ-150 מיליון שקל, גייסה החברה בסך-הכול כ-80 מיליון שקל מכ-500 משקיעים שונים. הכספים שהוזרמו מאת המשקיעים הופקדו ב-5 חשבונות בנק שונים של החברה בבנקים לאומי, הפועלים, מזרחי-טפחות, דיסקונט ובנק הדואר.
