מנכ"ל הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל, רוני אקלה, ציין כי מטרות הפרויקט הלאומי בו שותפים משרדי האוצר, הקליטה, החינוך והפדרציות היהודיות הוא העצמת הנוער האתיופי וצמצום העבריינות. "הקהילה האתיופית מונה 136 אלף אנשים, מתוכם 18 אלף בני נוער בין הגילאים 13-18. כיום, אנחנו מצליחים להגיע רק לכשליש מהם בגלל העדר תקציבים. מרכזי נוער שאנו מפעילים פועלים אחה"צ ומעניקים פעילויות העשרה המיועדים לשמור את הנוער מחוץ לרחובות ולצמצם את העבריינות".
הדברים נאמרו במסגרת דיון של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת (יום ב', 6.6.15) בתוכניות עמותות לחינוך ותעסוקה ליוצאי אתיופיה. יו"ר הוועדה, ח"כ הד"ר
אברהם נגוסה (הליכוד) הוסיף כי "במגזר השלישי פועלות תוכניות ראויות לקידום ושילוב יוצאי אתיופיה במסגרות החינוך והתעסוקה וחשוב להציגן למשרדי הממשלה על-מנת להרחיב את שיתוף הפעולה ביניהם".
קריאת ספרים
מיכל אברה סמואל, מנכ"לית עמותת 'פידל' הדגישה גם היא כי הפעלת מועדוני נוער ופעילויות העשרה וחוגים הם עדים לצמיחה והשתלבות של תלמידים בתוך מסגרות חינוך רגילות כמו תנועות נוער ותוכניות מנהיגות. שיתוף הפעולה עם הממשלה בשנים האחרונות הוא חסר. אני מצפה שהוא יתרחב בעקבות הדיון הציבורי".
התוכנית הייחודית "המודל המשולב", היא בהיקף של 15 מיליון שקל בשנה, רובו מתרומות. התוכנית מבוססת בעיקרה על קריאת ספרים ופיתוח הכתיבה, לצד עבודה עם הקהילה.
מנכ"ל ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה, שושנה בן דור, הדגישה כי הצלחת החינוך הוא המפתח לשילוב של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית". בדבריה ציינה כי אופיה של הקהילה האתיופית משתנה כל העת, וכי על כל העובד עימה ובתוכה להתאים עצמו לשינוים החלים בה.
מרב אלקן, מנהלת המחלקה לתוכניות ופרויקטים ברשת 'אורט' טענה כי תוכנית ההעצמה והשילוב שהם מפעילים בקרב האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה אינה באה להחליף את בתי הספר אלא לפעול לצדם. "התוכנית שלנו כזכיין של הפרויקט הלאומי, עובדת על תחושת הצוותים המקצועיים והתלמידים להגיע להישגים. במישור הלימודי אנו רואים הצלחה, אך יש חשיבות רבה גם לדימוי העצמי, המנהיגות וההעצמה האישית של התלמידים", הוסיפה.
