סך החובות המתנהלים היום בהוצאה לפועל והשייכים לחייבים שהם משקי בית (לא עסקים) ללא תיקי משכון על דירת מגורים וללא תיקי איחוד עומדים על מעל 53 מיליארד שקל, כאשר מתוכם מעל שבעה מיליארד שקל מהווים חוב לעורכי דין בגין שכר טירחה עבור הטיפול בחובות הללו. כך עולה (יום ג', 14.7.15) מנתונים שנמסרו לעמותת ידיד מאת רשות האכיפה והגביה.
נתונים אלו נמסרו לקראת הדיון שנערך היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעה להעניק הפטר מחובות לאלפי חייבים ברשות האכיפה והגביה.
על-פי החוק, ניתן להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים (פושט רגל). משמעות ההכרזה היא כי החייב אינו יכול לפרוע את חובו, (לבעל חוב עד 20,000 שקל בתקופה העולה על שנתיים, מעל 20,000 עד 100,000 שקל לתקופה של מעל שלוש שנים, אם החוב עולה על 100,000 שקל לתקופה העולה על 4 שנים) וכי עליו לעמוד בצו לתשלומים קטנים לתקופה ארוכה. על החייב מוטלים הגבלות כגון - עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלת החייב משימוש בכרטיס חיוב (הגבלת פתיחת חשבון בנק, שימוש בשיקים ועוד).
בהוצאה לפועל קיימים, עשרות אלפי חייבים אשר אינם מצליחים להחזיר את החוב ולא להקטין אותו. במצב זה, הנושים אינם מקבלים החזר משמעותי מהחוב, והחייב אינו יכול להשתקם. בסמכות בית המשפט להעניק לפושט הרגל הפטר, הפוטר את פושט הרגל מכל חוב.
הצעת החוק הממשלתית נועדה להעניק הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים הקיימים היום בתוך מערכת ההוצאה לפועל. מדובר בפתרון נקודתי וחד-פעמי למשך שלוש שנים לחייבים חדלי פירעון. ההסדר יחול רק לחייבים אשר מוגבלים חמש שנים, ורק על חובות קטנים שאינם מורכבים, בהם ברור שלא ניתן להיפרע מהחייב. על-פי ההצעה, לא תידרש חוו"ד של כונס הנכסים הרשמי ולא מינוי של כונס או נאמן על נכסי החייב. רשות האכיפה והגבייה תשלח הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לחייב שיעמוד בתנאים שיקבעו בחוק.
ההצעה תחול על חייב מוגבל כבר חמש שנים, חובותיו כולל חובות שאינם בני הפטר, (כגון חוב מזונות) לא עולים על 800,000 שקל, לחייב אין נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול או מימוש, החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו, אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת באותה עת לגבי החייב, ובחמש השנים שקדמו לבקשה לא ניתן לגביו צו כינוס, הפטר או שהוא הוכרז כפושט רגל, ולחייב אין דוח שהוא נדרש להגישו לפי פקודת המיסים שלא הוגש במועד.
בהצעת החוק של ח"כ
מרב מיכאלי וקבוצת חכי"ם מוצע כי בתיק, אשר במשך שלוש שנים רצופות, גובה התשלום החודשי שנקבע במסרגת צו התשלומים, נמוך מגובה הצטברות הריבית החודשית על יתרת החוב, יינתן הפטר.
ח"כ מרב מיכאלי אמרה בדיון כי "ההוצל"פ, הינה החצר האחורית של מדינת ישראל. במערכת רשומים כ-2.5 מיליון אזרחים שהם בעלי 700,000 תיקים. מדובר בכרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בעלי תיקים בהוצל"פ, שלא מסוגלים להחזיר את חובותיהם ולנהל אורח חיים תקין. מחובתנו לסייע להם להשתקם ולחזור למעגל העבודה".
"מנגנון לסנן את הרמאים"
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד
אבי ליכט אמר כי "הצע"הח באה לתקן עוול לכ-30,000 איש שתקועים בהליכים שלא נועדו עבורם. אין תועלת חברתית להכניס לשם אנשים שאין להם סיכוי להשיב את חובותיהם. אנו מציעים לתת לחייבים הללו אופק. המסלול הנוכחי גרם לתוצאה קשה בכך שעשרות אלפי אנשים שמשלמים סכומים זעומים, לא מצליחים לצאת לדרך חדשה". ליכט הוסיף ואמר: "חטאנו לאנשים הללו ואנו מבקשים היום לתקן את המצב. עד היום, הפטר או מחיקת חוב דרשה החלטה שיפוטית אנו מציעים שההליך יהיה מנהלי ולא שיפוטי". ליכט גילה שהצע"הח הנוכחית מהווה התחלה של מהפכה רחבה שהוא אנו מתכנן לבצע בהליכי ההוצל"פ ופשט"ר".
מנהל רשות האכיפה והגביה עו"ד דוד מדיוני אמר כי "יש בהליך הרבה אומץ משפטי. התוכנית מוגבלת, מתוחמת ומפוקחת". מדיוני אמר כי המערכת נערכה כדי להתחיל ולבצע את התוכנית.
יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נווה אמר שהלשכה תומכת בהצע"הח. אולם, אמר נווה, "חייבים לוודא שיהיה מנגנון שיסנן את הרמאים ואת המתחמקים מתשלום חובותיהם. חייבים לקבוע מנגנון דומה לזה הקיים בהליך פשיטת רגל, ע"מ למנוע מחייבים להתחמק. "לא יכול להיות שאדם יבצע רכישת ריהוט חדש לבית, ייהנה מריהוט מפואר, יהפוך את הספק לפושט רגל, ובסופו של יום יקבל הפטר". נווה הציע לפרסם את שמות האנשים שיזכו להפטר, ע"מ שיהיה להם סוג של אות קלון.
מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן התנגד להכיל בהפטר חובות שחייבים חויבו לשלם לנפגעי עבירה. עו"ד מדיוני הסכים להחריג את החובות לנפגעי העבירה מהצעת החוק.
ראש רשות המיסים,
משה אשר, אמר כי "ראוי להתייחס באופן שונה לחובות מס. מדובר בכספים של הציבור שנועדו למימון השירותים לציבור. אשר ביקש לקבל את הסייגים הכלולים בהצע"הח בכל הקשור לחובות לרשות המיסים". יו"ר לשכת עורכי הדין התנגד למתן זכויות יתר לחובות לרשויות המיסים.
מנכ"ל עמותת ידיד, רן ידיד, אמר כי "הוכח שיש קשר בין עוני, לחובות מתמשכים. רוב הזוכים אינם בעלי המכולת השכונתית, 80% מהם הם מוסדיים. החובות הללו מביאים את החייב למצב שלא ניתן לצאת ממנו", אמר מלמד.
יו"ר הוועדה ח"כ
ניסן סלומינסקי הציע להקים מנגנון שיפקח על החייבים, ע"מ לוודא שהחייב לא רימה. "האיש הזה חייב כסף, ולא עומדת לו חזקת החפות. אני לא יסכים שתהפכו לאח הגדול, אבל ראוי לבחון את הנושא". עו"ד ליכט השיב להצעת סלומינסקי, "המדינה לא מנהלת מעקב אחרי מי שיצא לדרך חדשה. ההצעה להקים מערכת מעקב חדשה שתבדוק אחרי אנשים, מאוד בעיתית הן מבחינה חוקתית והן מבחינה מעשית.
הוועדה החליטה למזג את שתי הצעות החוק הפרטית והממשלתית. הדיון בהצע"הח יימשך בשבוע הבא לקראת אישור ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
