בית המשפט העליון מרחיב (יום ד', 22.7.15) את זכות העיון במסמכי מכרז וקובע, כי גם למתמודד פוטנציאלי יש זכות לעיין בהם - אפילו אם בסופו של יום לא ניגש לאותו מכרז.
חברת ארד התכוונה להתמודד בסוף 2014 במכרז של תאגיד מי שבע למערכות קריאת מים מרחוק בבאר שבע ובאופקים. לבסוף החליטה החברה שלא להתמודד, משום שסברה שהמכרז כולל שני תנאי סף ההופכים את ההתמודדות לבלתי סבירה, וסברה שגם יתר הפעילים בשוק לא יתמודדו. אולם בפועל זכתה חברת אפקון בקרה במכרז, וארד חשדה שהצעתה הייתה תכסיסנית ומטעה.
על-מנת לבסס את חשדה, ביקשה ארד ממי שבע לעיין במסמכי המכרז, אך נדחתה בנימוק שמאחר שלא התמודדה - אין לה זכות עיון. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע שלארד יש עניין ישיר במכרז והורה לחשוף בפניה את המסמכים. שופט בית המשפט העליון,
נעם סולברג, דחה את הערעור על החלטה זו.
לדברי סולברג, הסוגיה העולה בערעור זה טרם לובנה עד תום בפסיקתו של בית המשפט העליון, אך המגמה ברורה: הרחבת זכות העיון גם לגורמים שיש להם זיקה למכרז ולא התמודדו בו, ואפילו לעותר ציבורי בנסיבות המתאימות. "בשים לב למגמת הדין
והמשפט, דומני כי אין מחלוקת של ממש, למצער במישור העקרוני, כי נכון להכיר במעמדו של מציע פוטנציאלי לתקוף, בעילות מסוימות, את הליכי המכרז ואת תוצאותיו", אומר סולברג.
סולברג גם מציע כיצד למנוע את פריצת הגדרות: "סבורני, כי על דרך הכלל, ניתן להימנע מפריצת הסכרים באמצעות עמידה על מיהות העותר, ובירור הסיבות שבגינן בחר שלא להתמודד
במכרז. יש להשתכנע, ברמת ודאות מספקת, כי אומנם במציע פוטנציאלי עסקינן... נוסף על כך, מן הדין לבדוק היטב את תשתיתה הלכאורית של העתירה ואת בסיסה העובדתי. שומה להיווכח כי זו אינה סתמית וטורדנית גרידא, וכי לא הרצון
להכביד הוא הניצב לבדו ביסודה".
אפקון חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את אפקון ייצגו עוה"ד צבי חוברס ורעות זמיר-זינגר, את ארד ייצגו עוה"ד רועי קובובסקי ועדי לב, ואת מי שבע - עו"ד יוגב מינס.
