"בקשת עיכוב ביצוע ארוכה עלולה להימחק"

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין המוגשת באריכות יתרה עלולה לגרור סנקציה עד כדי מחיקתה. כך אומר (16.7.15) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, צבי סגל.

אברהם כהן חויב לשלם למשה זאדה 475,000 שקל והוצאות בסך 65,000 שקל. פרקליטו, עו"ד איתי ברדה, הגיש למחוזי ערעור על פסק הדין - באיחור של יומיים - וכעבור שמונה ימים הגיש בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק הדין, עליה אומר סגל: "הבקשה דנא מתפרשת על פני 22 עמודים (!), עת רק לקראת סוף הבקשה (החל מסעיף 119) פירט בא-כוח המבקש למעשה לראשונה את הנימוקים לעיכוב הביצוע המבוקש".

סגל ממשיך: "תמהני כיצד מחד-גיסא, עותר המבקש למתן סעד באופן דחוף, ומאידך-גיסא, הוא כולל בבקשתו טיעונים רבים, שלא זו בלבד שאין הם נחוצים בשלב זה לצורך ההכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע, אלא שיש בהם כדי להכביד הכבדת יתר על הטיפול בבקשה ולהשהות שלא לצורך את מתן ההחלטה בה. בקשה לעיכוב ביצוע ראוי שתהא קצרה ועניינית ותתמקד בעובדות ובטענות הרלוונטיות הנוגעות לשיקולים הגלומים בבחינת בקשה מסוג זה. הגשת בקשה במתכונת בה נקט בא-כוח המבקש ראויה לנקיטת סנקציה, לרבות בדרך של הוראה למחיקתה ולהסרתה מהתיק".

למרות שדי היה בכך לדחיית הבקשה, מציין סגל, הוא מסביר גם מדוע יש לדחותה לגופה - משום שסיכויי הערעור אינם גבוהים ומשום שככלל אין מעכבים את ביצועו של פסק דין כספי, שכן הכסף ניתן להישבון. לבסוף אומר סגל, כי "לא בלי היסוס" לא חייב את כהן בהוצאות לטובת אוצר המדינה.