ניתן לזמן עדים בעת הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, אם כי לא ניתן לעשות זאת כתחליף לבקשה לגילוי מסמכים. כך קובעת (6.8.15) שופטת בית המשפט העליון,
אסתר חיות.
חיות דחתה את בקשתו של פרופ'
ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי וכיום דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, לזמן לעדות את הכלכלנית הראשית של תנובה, ד"ר שולה פסח, במסגרת בקשתו לאשר שתי תביעות ייצוגיות נגד החברה. זליכה טוען, כי תנובה ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי להעלות את מחיריהם של כמה ממוצריה. הוא ביקש לזמן את פסח לעדות, בנימוק שבידיה מצוי מידע חיוני להכרעה בבקשה.
שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט, דחתה את הבקשה באומרה שזימון עדים בשלב זה ייעשה רק בנסיבות חריגות. חיות דחתה את ערעורו של זליכה, אם כי לא קיבלה במלואה את עמדתה של בזק-רפפורט. חיות אומרת:
"קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה זימון עדים במסגרת הליך לאישור תובענה ייצוגית ייעשה רק במקרים חריגים ובהינתן טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, אינה תואמת את ההלכה שנפסקה בעניין זה... בית המשפט המחוזי [החיל] מבחן מצמצם ונוקשה שאין לקבלו. כמו-כן העובדה לבדה שד"ר פסח הינה עובדת של המשיבה, אינה מהווה נימוק לחסום בפני המבקש את האפשרות לזמנה לעדות וקביעותיו של בית המשפט בעניין זה אף הן אינן מקובלות עלי".
"עם זאת", ממשיכה חיות, "האפשרות לזמן עדים בהליך לאישור תובענה ייצוגית אינה באה להחליף את הליך גילוי המסמכים ולא ניתן לעקוף הליך זה באמצעות בקשה לזימון עד. בהקשר זה מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה היה על המבקש למצות תחילה הליך של גילוי מסמכים ואולי אף משלוח שאלון על-מנת לקבל באמצעותם את הנתונים הדרושים לו בדבר עלויות הייצור של המוצרים מושא בקשות האישור, בטרם נקט במהלך של זימון ד"ר פסח לעדות.
"טענתו של המבקש כאילו אינו יודע מה הם המסמכים הספציפיים שאת גילויים עליו לבקש, אינה משכנעת וכבר נפסק בהקשר זה כי צו לגילוי מסמך ספציפי אינו חייב להתייחס למסמך מסוים וכי ניתן להורות גם על גילוי סוג מסוים של מסמכים". עוד אומרת חיות, כי ההליך שביקש זליכה לנקוט יסרבל שלא לצורך את הדיון. זליכה חויב בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל.
את זליכה ייצגו עוה"ד רנן גרשט,
אופיר נאור ושירן גורפיין, ואת תנובה - עוה"ד טל אייל-בוגר, דר להב וענבל בורוש.
