בית המשפט העליון קובע סופית: נטל ההוכחה כאשר מנהל מע"מ מפעיל סמכויות מינהליות נגד עוסק שעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות, מוטל על העוסק המבקש לערער עליהן. הנשיאה מרים נאור דחתה (6.8.15) בקשה לדיון נוסף בפסק הדין שקבע כללים אלו, באומרה שמדובר לכל היותר בפיתוחה של הלכה קיימת.

פסק הדין אותו אישררה נאור נכתב בידי השופט חנן מלצר, בהסכמת השופטות עדנה ארבל ודפנה ברק-ארז. הוא התייחס לשלושה מקרים בהם מנהל מע"מ מפעיל סמכות מינהלית כלפי מי שהשתמש בחשבונית פיקטיבית כדי להקטין את מס התשומות המוטל עליו: השתת כפל מס, פסילת פנקסי החשבונות והטלת קנס מינהלי. הוויכוח נגע בעיקר לכפל המס ולקנס המינהלי.

מלצר קבע, כי כאשר מבקש העוסק לערער על החלטות אלו של מנהל מע"מ - עליו להוכיח שהבסיס העובדתי היה שונה מזה שעליו התבסס המנהל. לצד זאת, על מנהל מע"מ להציג בפני העוסק את הראיות ששימשו אותו לקבלת ההחלטה, כדי שהלה יוכל לנסות ולקעקע אותן. נאור קובעת, כי עיון מדוקדק בסעיפי החוק עליהן מתבססות סמכויות אלו של מנהל מע"מ, תומך בפסק דינו של מלצר.

נאור מזכירה, כי בכל מקרה על העוסק להוכיח שהחשבונית בגינה הוא מנכה מס תשומות, הוּצְאה לו כדין; וכי כך הוא גם כאשר יוצאת שומה על-פי מיטב השפיטה בשל שימוש בחשבוניות פיקטיביות. לדברי נאור, אין מקום לשנות את הנטל כאשר מנהל מע"מ החליט להטיל על העוסק כפל מס בשל אותו מעשה בדיוק. "הרמוניה חקיקתית מחייבת שנטל השכנוע בשאלה העובדתית אם חשבונית הוצאה כדין יוטל תמיד על אותו גורם; וכי הגורם הנכון והראוי לכך הוא העוסק", קובעת נאור.

אותה מסקנה, ממשיכה נאור, עולה בנושא הקנס המינהלי. קנס זה מוטל לאחר שנקבע שהפנקסים נוהלו שלא כדין, וערעור על פסילת הספרים מצריך גם הוא הוכחה מצד העוסק. לכן, גם תקיפתו של קנס מינהלי שמתבסס על אותה מערכת עובדתית, תטיל את ההוכחה על כתפי העוסק.

נאור דחתה את בקשתה של חברת זאב שרון קבלנות בניין ועפר לדיון חוזר באותו פסק דין, וחייבה אותה בהוצאות של 20,000 שקל. את זאב שרון ייצג עו"ד יובל קינן, ואת המדינה - עו"ד טליה נעים.