לאחר שורה ארוכה של התראות שלא הועילו, חייב (יום ג', 18.8.15) שופט בית המשפט העליון,
יורם דנציגר, ניצול שואה בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשל עתירות טרדניות חוזרות ונשנות.
חיים רובינסון, שאינו מיוצג בידי עורך דין, עתר לבג"ץ שוב ושוב בשנים האחרונות בדרישה להגדיל את הקיצבה שהוא מקבל מן המדינה. בית המשפט הבהיר לו בכל אותם מקרים, כי העתירות אינן ברורות ואינן ממוקדות, והסביר שהוא כבר מקבל ממילא את הקיצבה המירבית הקבועה בחוק. השופטים גם המליצו לרובינסון להיעזר בעורך דין, והתרו בו מספר פעמים שבסופו של יום יוטלו עליו הוצאות אם יתמיד בעתירותיו.
למרות כל אלו, שב רובינסון ועתר לבג"ץ - הפעם בבקשה שבית המשפט יכריע בשאלה כיצד מחושבת דרגת הנכות לפי החוק לסיוע לנכי רדיפות הנאצים. לטענת רובינסון, יש להכיר בליקויי השמיעה מהם הוא סובל כנכות של 100%, וכך להגיע למסקנה ששיעור נכותו הוא 300%.
דנציגר דחה על הסף את העתירה באומרו, כי גם זו מנוסחת בצורה שלא ניתן להבין מהו הבסיס לה ומה מבקש רובינסון. דנציגר שב ומזכיר, כי ממילא לא ניתן להעניק לרובינסון יותר מהקיצבה שהוא מקבל ממילא. בעניין ההוצאות אומר דנציגר:
"במסגרת פסק הדין שניתן לאחרונה בבג"ץ 6705/14 הוחלט, כי לאחר פעמים רבות שהעותר לא חויב בהוצאות לפנים משורת הדין, ולאחר שנאמר לו כי הוא יחויב בהוצאות אם ימשיך במנהגו להגיש לבית המשפט עתירות דומות, הגיעה העת לחייבו בהוצאות המשיבים. בשים לב לכך שלא חלף זמן רב והעותר הגיש את העתירה דנא, הרי שגם בענייננו לא יהא מנוס מפסיקת הוצאות, וזאת על-אף ההבנה למצבו של העותר" רובינסון חויב בתשלום הוצאות בסך 2,000 שקל.
השופטים
צבי זילברטל ו
אורי שהם הסכימו עם דנציגר. את המדינה ייצג עו"ד יונתן ציון-מוזס.
