עתיד ענף הגז בישראל

בחודשים האחרונים חלה התפתחות היסטורית במפת האנרגיה של ישראל. בינואר 2009 התגלה מאגר גז גדול בקידוח "תמר 1" ( 90 ק"מ מערבית לחוף חיפה) ובסוף מארס דווח על גילוי גז טבעי בקידוח דלית 1 ( 60 ק"מ מערבית לחוף חדרה). הפוטנציאל של קידוח זה עדיין נמצא בבדיקה. גילויים אלה מצטרפים לגילויי גז קודמים בים התיכון מול חופי ישראל, למן גילוי מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בשנת 1999, מערבית לחוף אשקלון. על-פי אומדנים של מגלי הגז, כמות הגז באתר תמר 1 גדולה לפחות פי שלושה מכמות הגז שהתגלתה בעבר מול חופי אשקלון ואשדוד (אתר ים תטיס) וערכו של הגז מוערך בכ-15 מיליארד דולר. ב-18 בינואר 2009, בעקבות דיווחי החברות על גילוי הגז בקידוח תמר 1, עדכן שר התשתיות בנימין בן-אליעזר את חברי הממשלה: "אנחנו עדים לרגע היסטורי, שלא לומר מכונן, עבור משק האנרגיה בישראל". הוא הוסיף: "אם אכן קידוח תמר יפיק את הכמויות עליהן מדובר, אזי התלות של מדינת ישראל בספקים אחרים תפחת, אך לא תיעלם לחלוטין".

הגז הטבעי נוצר מחומר אורגני, על-ידי בקטריות, והוא תערובת של גזים, שהמרכיב העיקרי בה הוא מתאן. המקור לחלק ניכר מהחומר האורגני באזורנו הוא סחף קדום של נהר הנילוס בים התיכון. בנתיב הסחף מצויים גם מאגרי גז גדולים מול חופי מצרים ורצועת עזה. גילויי הגז מול חופי ישראל מתאפשרים הודות לטכנולוגיות חדישות לקידוחים עמוקים בים, אך עלותם גבוהה. כך למשל, עומק המים באתר דלית מגיע ל-1,200 מטר והקידוח מתוכנן להגיע לעומק של 3,700 מטר. אומדן העלות של קידוח זה הוא כ-50 מיליון דולר.

הגז הטבעי הוא מוצר האנרגיה הזול ביותר במשק הישראלי. בעירתו נקייה יחסית לזו של דלקים אחרים, כגון מזוט, סולר ופחם, והוא פולט פחות גזים מזהמים וגזי חממה. הקמת תחנות כוח הפועלות על גז זולה יחסית להקמה, הן זקוקות לשטח קטן יחסית וניתן להקימן בכל מקום, להבדיל מתחנות הפחם, שאותן יש להקים על החוף, שהינו אזור צפוף ויקר. היתרונות לשימוש בגז הישראלי, בהשוואה לייבוא נפט או גז, הם: הכנסות ישירות לאוצר המדינה כתוצאה מתמלוגים ומסים, ותרומה למאזן התשלומים של ישראל. מהפכת הגז בישראל מגבירה גם את חיפושי הגז והנפט בישראל ותורמת לתעסוקה במשק האנרגיה.. החיסרון העיקרי של השימוש בגז טבעי, לעומת נפט ופחם, הוא הקושי לאחסנו ולניידו במכלים במצבו הטבעי. הדרך היעילה והזולה ביותר לשווקו לצרכנים היא באמצעות תשתית של צינורות גז. משום כך, התפתחות משק הגז תלויה בפיתוח מקביל של שלושת מרכיביו: חיפושי גז, הולכת גז וצריכת הגז. עם זאת, ניתן להפוך את הגז הטבעי לנוזל (גט"ן) באמצעות מתקני עיבוי, דבר המאפשר את ניודו בלא צנרת. ישראל נערכת להפעלת מתקני גט"ן החל משנת 2015.

במשרד התשתיות מעריכים, כי צפוי פער של מספר שנים בין מועד השלמת פיתוח שדה תמר 1 ותחילת האספקה ממנו לבין התכלות הגז באתר ים תטיס בשנת 2012. בתקופת הביניים תהיה ישראל תלויה במידה רבה בגז מצרי ואולי אף תסבול ממחסור בגז. גילוי גז בדלית 1 עשוי לשנות מצב זה, אם אכן תמצא באתר כמות הגז המצופה. נוכח נתוניו של אתר דלית 1 וקירבתו לתשתית הקיימת להולכת הגז הימית (המשרתת כיום את מאגרי ים תטיס), ניתן יהיה להתחיל בהזרמת הגז מהאתר כבר ב-2012. כך ניתן לגשר על הפער בגז הצפוי מהתכלות מאגרי ים תטיס בטרם ניתן יהיה לספק גז משדה תמר 1 ואף לספק את הגידול הצפוי בביקוש בעקבות התוכנית להפעלתן של תחנות כוח חדשות בגז.

לגז הטבעי המקומי חשיבות לצמצום התלות האנרגטית של ישראל. למדינת ישראל, יותר מרוב מדינות העולם, יש אינטרס לצמצם את תלותה בייבוא משאבים חיוניים, ובהם אנרגיה. רוב מקורות האנרגיה שלה מרוחקים מאוד, נתיבי האספקה אליה צרים ומוגבלים, והיא חוותה את השימוש בנשק הנפט שהופעל נגדה לאחר מלחמת יום הכיפורים. מדינת ישראל עלולה לסבול מהפרעות אספקת אנרגיה גם בעקבות אירועים שאינם נוגעים לסכסוך. כזכור ישראל סבלה, כמו מדינות אחרות, ממחסור בנפט בעקבות המהפכה באירן, שהביאה להאמרת מחירים וקשיי אספקה.

מצרים היא המקור היחיד שממנו מייבאת ישראל גז טבעי. בעבר נשקל גם יבוא גז מרוסיה דרך טורקיה ומהרשות הפלשתינית. השיקולים שהניעו את ישראל וחברת החשמל לרכוש גז ממצרים הם: עתודות הגז הגדולות שבשטחה, רצון לגוון את מקורות אספקת הגז, ייזום תחרות בין הספק המצרי לספקים הישראלים ושיקולים מדיניים - הסכם הגז הוא אחד מסממני השלום. שיקולים אלה קיימים גם כיום. עם זאת, לאור התלות הגוברת בגז של מערכת החשמל הישראלית, המהווה תשתית קריטית לכל פעילות וצמיחה בישראל, והתנגדות האופוזציה המצרית לייצוא גז לישראל, עלו לא אחת שאלות לגבי חוסנו של אפיק אספקה זה לטווח ארוך. אחד הרגעים הללו היו בנובמבר 2008, בעת שבית משפט בקהיר הכריז על ביטול עסקת הגז שנחתמה עם ישראל בשנת 2005 בעקבות עתירה שהגישה האופוזיציה, שקבלה על המחיר הנמוך בו נמכר הגז לישראל. המשטר ערער על החלטה והביא לביטולה ובמקביל העלה את מחיר הנפט לישראל (על-פי הסכם מ-22 בפברואר 2009). במהלך הוויכוח הציבורי שהתנהל בעניין מכירת הגז לישראל הבהיר המשטר המצרי, כי אספקת הגז מתחייבת מיחסי השלום בין המדינות וכי ישראל אינה דורשת תנאים מועדפים ביחס ללקוחות אחרים של מצרים. על כל פנים, על-פי המדווח בתקשורת, לאחר גילוי שדה הגז "תמר" נמסר מחברת EMG (ספקית הגז המצרית), כי אינם מודאגים ממשמעות הגילוי, מאחר שעל-פי תחזיות משרד התשתיות יידרשו למשק הגז הישראלי הן כמויות הגז המשוריינות לישראל על-ידי המצרים והן הגז ב"תמר".

באשר לפלשתינים - לישראל יש אומנם אינטרס מדיני בפיתוח שדות הגז הפלשתינים אולם העימות הנמשך עימם, השתלטות החמא"ס על רצועת עזה וגילויי הגז בישראל, מקטינים את הסיכוי לניצול מאגרים אלו בטווח הנראה לעיין.

לסיכום: גילויי הגז הטבעי יספקו למשק הישראלי אנרגיה ידידותית לסביבה וזולה יחסית. הם מגוונים את מקורות האנרגיה של ישראל ותואמים את האינטרסים שלה לצמצום התלות באנרגיה ממקורות חיצוניים. עם זאת, חשוב להאיץ גם את פיתוחם של תחליפי נפט ופחם אחרים, ובמיוחד לפתח את ענפי האנרגיות המתחדשות.