בית המשפט המחוזי בבאר שבע הטיל עונש קל מדי על סב שביצע עבירות מין בנכדתו בת החמש, ונוצר פער בין הרטוריקה בה השתמשו השופטים לבין העונש שגזרו בסופו של יום. כך קובע (יום ה', 3.9.15) שופט בית המשפט העליון,
מני מזוז.
השופטים רויטל יפה-כ"ץ,
אריאל ואגו ו
יורם צלקובניק גזרו על הנאשם 7.5 שנות מאסר, אך מזוז קיבל את ערעורה של המדינה והחמיר את עונשו לתשע שנות מאסר. הוא מצטט בהרחבה פסקי דין של בית המשפט העליון, העוסקים בחומרה הרבה במיוחד בה יש לראות עבירות מין בקטינים בכלל, ובידי בני משפחה בפרט.
מזוז אומר: "גם אם ברמה הרטורית בית משפט קמא אכן עמד על חומרת המעשים ועל מדיניות הענישה המחמירה שהתווה בית משפט זה, הרי שבבואו לתרגם את הדברים לשפת המעשה, הוא לא השכיל לדעתי לשקף זאת נאמנה בענישה חמורה ומרתיעה כמתחייב.
"לאחר שבית המשפט קבע מתחמי ענישה נפרדים לכל עבירה -
לעבירת האינוס (10-7 שנות מאסר) ולעבירות המעשים המגונים
(7-4 שנות מאסר לכל אירוע) - גזר בית המשפט את עונשו הכולל של המערער ל-7.5 שנות מאסר בלבד, היינו ברף התחתון של עבירת האינוס בלבד.
"בכך בית המשפט קמא לא נתן למעשה ביטוי עונשי לעובדה שבנוסף לעבירת האינוס המערער הורשע בריבוי עבירות של מעשים מגונים, שהעונש המירבי בגין כל עבירה הוא 15 שנות מאסר ובריבוי עבירות התעללות מינית בקטין, עבירה לגביה לא נקבע כלל מתחם ענישה. התוצאה הסופית היא אפוא ענישה בחסר המחייבת תיקון על-ידי ערכאת הערעור".
השופטת דפנה ברק-ארז מוסיפה: "עונשו הכולל של המערער הועמד על הרף הנמוך של המתחם שנקבע בבית המשפט המחוזי לעניין עבירת האינוס בלבד, ועם כך ודאי שאין להשלים... מלכתחילה הענישה במקרה זה הייתה צריכה להיות חמורה אף יותר מזו שעליה אנו מורים, בהתחשב בסוג העבירות שבהן הורשע המערער ובפגיעה המיוחדת הכרוכה בביצוען של עבירות מין במשפחה כלפי קטינים השמים את מבטחם באנשים בוגרים הקרובים אליהם".
השופט
יורם דנציגר הסכים עם מזוז וברק-ארז. את הנאשם ייצג עו"ד נועם בודנר, ואת המדינה - עו"ד שרית משגב.
