בית המשפט העליון התיר (יום א', 6.9.15) לשדר בתוכנית "המקור" ב
ערוץ 10 קלטת של חקירת מתלוננת בעבירות מין במסגרת משפטם של מי שפגעו בה. השופטת
אסתר חיות קיבלה את עמדת המתלוננת ודחתה את התנגדותה של המדינה לשידור.
ערוץ 10 ביקש לשדר את הקלטת במסגרת תחקיר שיעסוק בגבולות המותר והאסור בחקירתן של מתלוננות בעבירות מין. המתלוננת, לה היו טענות קשות נגד חקירתה בידי הסניגור, הסכימה לשידור. המדינה התנגדה, בטענה שהדבר ירתיע מתלוננות עתידיות. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה, אך חיות קיבלה את ערעורם של הערוץ ו
רביב דרוקר.
חיות מזכירה, כי נקודת המוצא היא עקרון פומביות הדיון, ומצטטת בהסכמה את דברי השופט
עוזי פוגלמן בעניינו של חנן גולדבלט: "הפומביות משרתת את המתדיינים והשופטים, את
גורמי החקירה וכן את הציבור כולו. היא מגשימה ערכים של
חופש הביטוי ושל זכות הציבור לדעת, המאפשרים דיון ציבורי בנושאים בעלי חשיבות. היא מבטיחה שהצדק לא רק ייעשה, אלא גם ייראה. היא יוצרת שקיפות המקדמת ביקורת ציבורית על הילוכם של בתי המשפט, ועל זה של אישי ציבור המתדיינים בהם. כן היא מקדמת חינוך משפטי, וחושפת את הציבור - משפטנים ואלה שאינם - לפסיקות והלכות היוצאות מתחת ידי בית המשפט".
עם זאת, היא ממשיכה, יש יוצאים מן הכלל והם עבירות מין ומשפטיהם של קטינים (כמו במקרה הנוכחי) - וגם אז יכול בית המשפט להורות על ביטול איסור הפרסום. במקרה הנוכחי, קובעת חיות, האינטרס הציבורי הוא להתיר את הפרסום, בשל הכוונה לשלב את הקלטת באותו תחקיר:
"לטעמי, דיון תקשורתי-ציבורי בסוגיה זו יש לו חשיבות לא מבוטלת כדיון העשוי להגביר את המודעות לצורך בהגנה על האינטרסים ועל הזכויות של מתלוננות ומתלוננים בעבירות מין. עוד אני סבורה כי פרסום הקלטת במסגרת תוכנית התחקירים האמורה עשוי לשרת את עניינם ולעודד אותם להתלונן ולהעיד מתוך תחושה כי יש להם גיבוי תקשורתי וציבורי לכך". לדברי חיות, יש להעניק משקל לתמיכתה של המתלוננת בשידור הקלטת, ולכן אין מקום לחשש מפני פגיעה בפרטיותה ובכבודה.
חיות התנתה את השידור בכך שכל קטע מתוך הקלטת ילווה בכיתובית בה ייאמר שהדבר נעשה בהסכמת המתלוננת ולא ייחשפו פרטים כלשהם שלה ושל המורשעים. השופטים פוגלמן ודפנה ברק-ארז הסכימו עם חיות. את ערוץ 10 ייצג עו"ד פז מוזר, את המתלוננת ייצגה עו"ד רוני אלוני-סדובניק, עו"ד עאטף פרחאת ייצג שניים מהמורשעים, ועו"ד עדי שגב - את המדינה.