בתקופתו של
אהרן ברק חל שיבוש מוחלט והייתה פריצה של הגבולות בין הרשויות - סבור (יום ג', 8.9.15) יו"ר ועדת החוקה, ח"כ
ניסן סלומינסקי, במושב בוועידת המשפט על מעמדו של בית המשפט העליון. עוד אמר, כי עד לאחרונה בית המשפט העליון לא ייצג את הציבור על גיוונו הרב, וסיפר כיצד מנע ברק הוספת שני שופטים לעליון בנימוק שברצונו לשמור על אחידות הדעה בו.
לדברי סלומינסקי, השופט נהפך בתקופת ברק למחוקק, משום שבית המשפט העליון נטל לעצמו את הזכות לפרש חוקים בניגוד לכוונת הכנסת, "ואין לך עיוות גדול מזה". הוא ציטט את ברק שאמר בדיון בוועדת החוקה, כי אין טעם בחוקה אם בית המשפט העליון לא יוסמך לפרש אותה. עוד ציין את העדיפות שנתן ברק לחוק יסוד
כבוד האדם וחרותו, בלא שהכנסת החליטה על כך, דבר שהביא את בית המשפט העליון לבטל חוקים.
המשנה בדימוס לנשיא בית המשפט העליון,
אליעזר ריבלין, אמר: "אי-אפשר לומר שיש מתקפה של הרשות המבצעת והמחוקקת על הרשות השופטת, ואין לומר שיש פלישה בלתי מרוסנת של הרשות השופטת לתחומיהן של הרשויות האחרות. ישנה הדדיות, הנובעת מחוקי הפיזיקה: ישנו חוק של כלים שלובים, וישנו העיקרון של הריק שמתמלא מסביבתו. לעיתים האקטיביזם השיפוטי הוא תוצאה של חסר מצד הרשויות האחרות, שלפעמים נמנעות במודע מלגעת בנושאים מסוימים ומעבירים את האחריותיות לרשות השופטת".
לדעת ריבלין, החיכוך בין הרשויות הוא בלתי נמנע וטבוע בעקרון הפרדת הרשויות, וקיימת דילמה מובנית בשאלת הפרשנות החוקתית. "בחיכוך הזה יש צורך בזהירות רבה ובתבונה רבה. האמריקנים לא אמרו שכל העולם משפט; הם אמרו שיש דברים שאינם שפיטים, לא לכל אחד הייתה זכות עמידה". לדעת ריבלין, אסור לבית המשפט להתנער מחובתו לסנן את התיקים הבאים לפניו, כדי לשמר את אמון הציבור ומשאביו ליום בו יידרש להגן על אינטרסים של המיעוט ועל זכויות אדם. הוא הדגיש, כי המילה האחרונה היא של המחוקק, וציטט את ברק שאמר ש"אין חוק עוקף בג"ץ".
ח"כ
רויטל סויד (
המחנה הציוני) אמרה שיש להבדיל בין התנגדות לאקטיביזם השיפוטי לבין רצונה של הקואליציה הנוכחית לחסל את כוחם של בית המשפט העליון ומערכת המשפט, תוך פגיעה בזכויות אדם. היא דחתה את התפישה לפיה שופטים פוסקים לפי אמונותיהם האישיות או מוצאם. לדבריה, בית המשפט העליון אינו מתערב בסוגיות פוליטיות אלא בהגנה על זכויות ובמקרים של חריגה מסמכות.
ראש הלשכה,
אפי נוה, הביע תמיכה בפלורליזם של בית המשפט העליון ואמר שהוא אינו צריך להחליף את הממשלה והכנסת. יש נושאים בהם בית המשפט לא צריך לגעת, המשיך, כגון תוכנית ההינתקות וסוגיות פוליטיות אחרות. הוא הבטיח שהלשכה תגן על בתי המשפט וציין שתחת נשיאותם של
אשר גרוניס ו
מרים נאור, המערכת הרבה יותר שמרנית.
ראש הלשכה לשעבר, יורי גיא-רון, העיר שהדיון הוא בעיקרו פוליטי ולא סביב תפישות משפטיות, כגון קריאתו של מחנה הימין לבית המשפט העליון לבטל את חוק ההינתקות. הוא הביע תמיכה בחוק יסוד החקיקה, שיקבע כיצד יוכל בית המשפט העליון לבטל חוק וכיצד תוכל הכנסת לבטל פסיקה של העליון.
יו"ר מחוז צפון בלשכה וחבר הוועדה למינוי שופטים, חאלד חוסני זועבי, אמר שלא ניתן להגיע לפלורליזם בבית המשפט בשל ריבוי הציבורים במדינה, אך קרא להתחשב במגוון האוכלוסייה בכך שכל אדם ראוי יוכל להתמנות לשופט. "אי-אפשר למנות אדם בלתי ראוי רק בגלל שהוא בא ממגזר מסוים", הדגיש.