שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יונה אטדגי, ביטל (17.9.15) ברובן שומות שהוציא פקיד שומה גוש-דן לאדם שבחשבונו הופקדו מיליוני שקלים. אטדגי קיבל את טענת הנישום, יהודה נחום פולק, כי מדובר בכספי צדקה שעברו בחשבונו ללא קשר אליו.
פולק, חרדי בן 63, הוא שכיר והכנסתו השנתית בשנים 2010-2008 הייתה 58,000-30,000 שקל. אשתו היא עקרת בית, ובאותן שנים התגוררו עימו שישה מילדיו, ששניים מהם נכים. בחשבון הבנק של פולק נמצאו באותה עת הפקדות כספיות שהסתכמו ב-4.5-2.5 מיליון שקל בשנה. פולק טען, כי העמיד את חשבונו לרשות פעילות הצדקה של מאיר שלזינגר, אך פקיד השומה לא קיבל את גירסתו וחייב אותו במס על סכומים אלו.
אטדגי אומר, בקבלו את ערעורו של פולק, כי אומנם הלה הציג רק מכתב של שלזינגר לתמיכה בגירסתו (לדבריו, שלזינגר סירב להעיד למענו), אך גם פקיד השומה לא הוכיח שמקור הכסף הוא שונה - ובתור המוציא מחברו, עליו הראיה. מעבר לכך, אומר אטדגי, לאור נתוניו הכלכליים והאישיים של פולק - אין זה סביר שמיליוני שקלים אלו שייכים לו.
"אם אכן היה למערער 'עסק' כלשהו, שהוא לא חפץ לגלות למשיב עליו ועל הכספים המופקים ממנו, הרי שהוא היה דואג להסוות אותם כספים בדרך זו או אחרת. הפקדת הכספים בחשבון הבנק שלו, הגלוי והחשוף לעיניו של המשיב, בודאי שאיננה מתיישבת עם הכוונה להסתירם ממנו", מסביר אטדגי. עוד הוא מציין, שהשימושים בכספים - משיכות לטובת אנשים שאינם מוכרים לפולק - תומכים גם הם בגירסתו לגבי מקורם ומטרותיהם.
לצד זאת מדגיש אטדגי, כי העובדה שהכספים אינם חייבים במס, אינה מכשירה אותם מבחינות אחרות, כגון מצד הכללים הנוגעים לאיסור
הלבנת הון. הוא מביע תמיהה על כך שהרשויות החוקרות נמנעו עד כה מלבדוק היבטים אלו של ההפקדות, ורומז בצורה ברורה שעליהן לעשות זאת כעת. הוא גם קובע, כי ניתן לייחס לפולק שימוש אישי בכמה עשרות אלפי שקלים מתוך כספי הצדקה - הפער שבין משיכותיו לבין הכנסותיו - ולכן הוא מורה לתקן את השומה בהתאם ולגבות מפולק מס על משיכות אלו. את פולק ייצג עו"ד
אריה בר-און, ואת רשות המיסים - עו"ד מרואן עבדאללה.