מעסיקים, הגיל כן קובע!

מעסיק יקר, אתה מעסיק בחברה גדולה, אתה מנכ"ל בחברה מגייסת עובדים. בימים אלה נערמים על שולחנך מאות ואולי אלפים של ניירות שכותרתם "קורות חיים".

אתה מחפש את העובד האידיאלי, העובד שימלא את המשרה ויתרום לצמיחת החברה. אתה מחפש עובד נאמן, עובד שיכול להקדיש שעות רבות כשנחוץ, עובד מקצועי שלא תצטרך להשקיע בו ימים ארוכים של הכשרה וחפיפה.

בנובמבר 2008 פרסמתי מאמר ובו קריאה למעסיקים ולבעלי החברות לקצץ בשכר ובאחוזי המשרות ולהימנע מפיטורין עד כמה שזה אפשרי. זה היה עוד טרם הטרנד הלאומי והבינלאומי לנקוט בצעד הזה וחשבתי עד כמה זה נכון לזעוק את זעקתי למען אציל ולו משפחה אחת מטרגדיית הפיטורין. לא אקח קרדיט על מה שקרה בחודשים האחרונים, אבל התופעה אכן הפכה לנפוצה יותר ויותר, ועד כמה שזה קשה, זה קרה גם לנו. לפני כחודש הגיע בעלי עם הבשורה על הקיצוץ הכואב בשכר, בימי החופשה ובהטבות נוספות. היה לי קל יחסית לקבל את הבשורה המרה כי ידעתי שצעד זה מציל עובד אחד לפחות מרוע גזירת הפיטורין ואובדן מקור הכנסה.

עברו מספר חודשים ובכל שבוע אני מתבשרת על עוד מפוטר, מחברה זו אחרת. אם מחברת היי-טק, אם מחברה מהתעשיה הישנה ואם מעמותה. ובכל פעם הלב נצבט מחדש.

ומתי הלב נצבט ביתר שאת? כשמדובר בעובד בשנות הארבעים והחמישים. סטטיסטית הסיכוי שלו למצוא עבודה במקצוע שלו ובשכר סביר שואף לאפס. בד-בבד, סטטיסטית, הסיכוי שלו לחיות עד גיל 70 הוא גבוה מאוד. ואם מדובר באישה יש סיכוי לא רע שהיא תגיע לגיל 80 ויותר.

אין מילואים, אין הריונות ואין הנקה

סטטיסטית ועם התפתחות הרפואה, אותו אדם שהיום בשנות הארבעים או החמישים שלו יהיה בריא וכשיר לעבודה עוד שנים רבות. לא זו בלבד, עובדתית אלו הן השנים שהילדים שלו כבר גדולים ועצמאיים והוא פנוי יותר ויותר להקדיש לקריירה שלו.

אם זה גבר, הוא כבר לא יגויס למילואים. אם זו אישה, היא כבר עברה את שלב ההריונות, חופשות הלידה, שעות ההנקה, מחלות הילדים התכופות וכו'.

ועוד נקודה. שכירים בתחילת דרכם מחפשים מקום עבודה שיפאר את הרזומה, שיקפיץ אותם הלאה למשרה המיוחלת הבאה. עובד בשנות הארבעים והחמישים כבר לא מחפש איך לייפות את הרזומה. הוא מחפש משרה לעשר או לעשרים שנה שתשמש אותו ליישום הניסיון הרב שרכש, לפיתוח ולעשייה אמיתית, להכנסה המכבדת את בעליה לשנים עד גיל הפנסיה.

ההיגיון הבריא שלי אומר שהמעסיק יעדיף את העובד הוותיק, המבוגר, להשמת המשרה בחברה. בפועל - כולנו מכירים את העובדות המצערות. עברת את גיל ארבעים? יש לך עדיין סיכוי קטן... עברת את גיל חמישים? זהו. אבוד לך. אתה כבר לא נחשב. אתה סוג ב'.

ובכן, אני כאן כדי להדגיש את היתרונות הרבים של אותו עובד, שבאמצע החיים מוצא עצמו מחפש עבודה.

1. בעל ניסיון עשיר;
2. פנוי יותר להקדיש לעבודה;
3. משוחרר ממילואים;
4. סיימה כבר ללדת, להניק וכו';
5. בעל נאמנות רבה;
6. מחפש עבודה לט"א ולא כמקפצה.

מעסיק יקר, בפעם הבאה שאתה מחפש עובד חדש לחברה, אל תשלול את ה"מבוגרים" על הסף. בחן כל עובד לגופו ואל תעדיף עובד צעיר רק בגלל שהוא צעיר.

ואם אתה חושש שהעלות של אותו עובד לחברה תהיה גבוהה מהעסקת עובד צעיר, בדוק וראה שבמקרים רבים אותם עובדים יסתפקו בשכר שממילא חשבת להציע, כי הם יודעים במי הם מתחרים. וייתכן אף שהתפוקה שלהם תהיה גבוהה פי 1.5 או יותר מעובד צעיר בגלל אותו ניסיון שהוא רכש. הסתכל על כל התמונה. על כל התועלות שעובד כזה מציע לך.

מעסיק יקר, תן הזדמנות גם לעובדים בשנות הארבעים והחמישים שלהם. זה כדאי לך.