|   15:07:40
דלג
  אליקים רובינשטיין  
שופט בית המשפט העליון
בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

חוות דעת - היועץ המשפטי לממשלה <br> <span style='font-weight:normal;'>[אינטרנט מהיר בכבלים]</span>

רשיון מפ"א כללי קצר מועד לחברות הכבלים
03/11/2000  |   אליקים רובינשטיין   |   נאומים   |   תגובות
   רשימות קודמות
  פרשת נתניהו-עמדי
  פרשת ויצמן-סרוסי-אונגר


1) פתח דבר

בישיבה שקיים ראש הממשלה ביום י"ז אלול, תש"ס (17 בספטמבר, 2000) נתבקשנו לחוות דעה בשאלה האם רשאי שר התקשורת ליתן רשיונות כלליים למפעיל תקשורת פנים-ארצי (להלן - רשיון תקשורת או רשיון מפ"א) לגבי תשתית הכבלים שבידי בעלי הזכיונות לשידורי כבלים, וזאת, עד למועד תום הזכיונות באזורים השונים. לא הוגשו בעניין זה בקשה או חוות דעת מפורטת מצד חברות הכבלים או גורמים אחרים. במהלך הכנתה של חוות דעתנו זו פנינו בשאלות אל משרד התקשורת ואל חברות הכבלים באשר למספר נושאים. בעקבות פניות אלה, התקבלו התייחסויות מסוימות אשר חלקן יפורטו להלן. חוות דעת זו תעסוק בהיבטים הכלליים והעקרוניים של הסוגייה.

2) רקע


א) בחוות דעת מפורטת מיום ה' ניסן תש"ס (10.4.2000) (להלן: חוות הדעת הקודמת) נדונה השאלה האם רשאי שר התקשורת להעניק לבעלי הזכיונות לשידורי כבלים רשיון תקשורת לתקופה של 10 או 12 שנים אשר בסיומה ניתן להאריכה מפעם לפעם, ללא הגבלה, לתקופה של עשר שנים בכל פעם.


ב) המסקנות העיקריות באותה חוות דעת היו כלהלן:

(1) סעיף 6יא(ב) לחוק הבזק מהווה הסדר, שלפיו עם תום תקופת הזכיון על בעל הזכיון הקודם שפג תוקפו, להעביר, תמורת תשלום, את זכויותיו בתחנת השידור, קרי - התשתית הפיסית ששימשה לשידוריו, לבעל הזכיון החדש, שנבחר בדרך של מכרז, כקבוע בסעיף 6ח לחוק הבזק.

(2) אין ניתן לדון לעת הזאת בסוגיות הארכת הזכיונות, בטרם הגיע המועד להגשת הבקשה להארכה, ולפיכך אין אפשרות לעריכת מכרז לזכיון לשידורי כבלים כעת.

(3) פרק ב'1 לחוק הבזק מהווה הסדר חקיקתי מקיף, המשקף תפישה כוללת בנוגע לשידורי טלוויזיה בכבלים. המשמעות המעשית של הענקת רשיונות מפ"א לחברות הכבלים במתכונת המוצעת כאמור, תהא ויתור על הדיון בסוגיית הארכת הזכיונות, ובצורך לפרסם מכרז חדש ולהעביר את התשתית לזוכה שייבחר. הואיל וכך, המדובר למעשה בריקון מתוכן של הסדר הקבוע בחוק באמצעות פעולה מינהלית. מתן רשיונות כאמור יהיה, איפוא, פעולה בחוסר סמכות, ולמצער - שהשר אינו רשאי לעשותה בגדרי שיקול הדעת, ונדרשת חקיקה ראשית בטרם מתן הרשיונות.

ג) בעקבות חוות הדעת הקודמת הוכן במשרד התקשורת תזכיר חוק לתיקון חוק הבזק (תיקון מס' 24), האמור להיות מובא בהקדם לקריאה ראשונה. עיקרי החקיקה המוצעת הם ביטול ההסדר הקבוע בפרק ב'1 לחוק הבזק, והתאמת החוק למציאות התקשורתית החדשה. בתזכיר החוק מוצע להסדיר, בין היתר, נושאים שונים שעניינם קיום תחרות אפקטיבית בתחום חשוב זה, כמו גם הסדרה מחדש של נושא השידורים בכבלים והתאמתם למשטר רשיונות, תוך ביטול הבלעדיות הקבועה כיום בחוק.

ד) עם הפצת התזכיר, דומה היה שהסדרה כוללת ושיטתית של התחום עלתה על דרך המלך של חקיקה, שבה ילובנו, קודם למתן רשיונות, הסוגיות הטעונות בירור, שעל חלקן עמדנו בחוות הדעת הקודמת. ואולם, כעבור זמן, הועלתה המשאלה של רשיונות קצרי מועד כמתואר לעיל, שלא במסגרת חקיקה.

ה) בהמשך לישיבה הנזכרת אצל ראש הממשלה, נערכה פגישה עם פרופ' דוד ליבאי, נציגן של חברות הכבלים. בפגישה נדונו, בהמשך לשאלות שהועלו על ידי משרד התקשורת, המחויבויות שחברות הכבלים יהיו מוכנות לקבל על עצמן במסגרת מתן רשיון קצר מועד.

ו) התקבלו תשובות חברות הכבלים לשאלות משרד התקשורת ולשאלותינו. משרד התקשורת שב ופנה לקבלת הבהרות נוספות מחברות הכבלים והתקבלה תשובתן.

ז) חוות הדעת הקודמת עסקה, כאמור, במתן רשיונות לתקופה ארוכה, והשאלה הנוכחית עניינה מתן רשיונות כלליים לתקופה קצרה. עתה נדרשים אנו לבחון האם רשאי השר ליתן רשיון תקשורת כללי לבעל זכיון לשידורי כבלים או לחברה בת שלו לתקופה שעד תום הזכיון.

3) טענות כנגד מתן רשיון קצר מועד


א) כאן נציין, כי עם היוודע דבר הכוונה להעניק רשיונות קצרי מועד, הגיעו בהקשר לשאלה הנוכחית פניות של גורמים שונים, ובכללן חברות אופק, וסלקום ופורום היוצרים בקולנוע ובטלוויזיה שעיקרן יפורט בקצרה, וכן קיבלנו תשובות לשאלות שהפנינו אל משרד התקשורת באשר להסדר המוצע.

ב) בין היתר נטען בפנינו כדלקמן:

(1) על מנת שחברות מתחרות יוכלו לקבל רשיונות מקבילים וזהים לרשיון שינתן לחברות הכבלים, יש לבטל את הבלעדיות הנתונה לחברות הכבלים בתחום השידורים. אם יתאפשר מתן רשיון לחברות הכבלים לפני תיקון החוק, יהא בכך משום אפליה כלפי מתחרותיהן ונסיגה לא מוסברת ובלתי סבירה ממדיניות הממשלה.

(2) המתמודדות הפוטנציאליות במכרזי LMDS טוענות, כי מתן רשיון אינטרנט מהיר לחברות הכבלים ולבזק, טרם פרסום מכרזים באשר לתדריLMDS ומתן רשיון לגורמים הזוכים לפעול על פיהם, מהווה יתרון בלתי הוגן המנציח את יתרונם העצום של המונופולים הקיימים בשוק, בזק והכבלים, עד לכדי יצירת דואופול מסוכן של שניהם שימנע, כנטען, התפתחותה של תחרות אמיתית ואפקטיבית. לדעת הטוענים זאת, יש


ליצור תחרות על פי עקרון השוויון המהותי, שאומץ בפסיקה במקרים של פתיחת שוק מונופוליסטי לתחרות, לפיו תהיה אפשרות לגורמים החדשים להיכנס ראשונים לתחום האינטרנט המהיר, כך שתובטח תחרות בתנאי פתיחה שווים.

(3) אף אם תבחר המדינה שלא לפעול על פי העקרון של שוויון מהותי, יש להחיל, לכל הפחות, שוויון פורמלי, ולאפשר לגורמים החדשים להיכנס לשוק במקביל לחברות הכבלים ולחברת בזק. אם יינתן רשיון קצר מועד לחברות הכבלים, ומאחר שטרם פורסמו המכרזים ל- LMDS , יש מקום לעיצובו של הסדר זמני, לפיו יינתן אף בתחום זה רשיון בטרם פרסום המכרז.

(4) החברות המתחרות נערכו והשקיעו כספים ומאמצים תוך הסתמכות על הבטחות שלטוניות מפורשות - לטענתן - לפיהן שוק שירותי התקשורת הנדונים ייפתח בהתאם לכללים אחידים ושוויוניים. נטען, כי אם ההבטחות הללו לא ימומשו, ייפגעו זכויותיהן הקנייניות, והן ידרשו שיפוי בגין פגיעה זו.

(5) חברות הכבלים משמשות גם כספקים של שירותי אינטרנט, ועל כן מתן רשיון לחברות אלה יפגע גם בתחרות הקיימת בתחום של אספקת שירותי אינטרנט.

(6) רגולציה של תחום חדשני כאינטרנט מהיר אינה הליך אשר יישומו אפשרי בחפזה. הצעה לתיקון חוק הבזק אמנם עתידה להיות מוגשת לכנסת, אך במקום בו נדרשת חקיקה, ובעיקר כאשר לפעולת הרשות השלכות ממשיות על צדדים שלישיים, יש לעבור עוד כברת דרך, לרבות שמיעה ראויה של הציבור המעוניין בהסדרים הנקבעים בה. לפיכך, בטרם יוסדרו כל ההיבטים, בחקיקה פרטנית, ובין היתר סוגיית ה- unbundling, הבטחת מעבר מהיר של לקוחות בין המתחרים השונים והסדרים דומים להבטחת התחרות, הפרדת תשתית מתוכן, הזדמנות לריבוי גורמים בתחום התוכן, מניעה אמיתית של בעלויות צולבות, הבטחת הפקות מקור במערכת החדשה של כבלים-אינטרנט ויצירת מנגנון פיקוח ואכיפה אפקטיבי, אין לאפשר לחברות הכבלים רשיון להפעלת אינטרנט מהיר. זאת, שכן מתן רשיון, אף לתקופה קצרה, עשוי לעצב את פני שוק התקשורת לטווח ארוך, ואין הוא עולה בקנה אחד עם חוות הדעת הקודמת.

(7) הגורמים הפונים מבקשים, כי בדומה לחברות הכבלים, ועל מנת להימנע מאפליה, יאופשר להם שימוע ותינתן להם זכות טיעון טרם שתתקבל ההחלטה.


4) פתיחת תחום התקשורת הפנים-ארצית לתחרות

א) סוגיית מתן רשיונות כלליים לחברות הכבלים אינה מצויה בחלל ריק. בימים אלה, נפתח שוק התקשורת הפנים-ארצית לתחרות, וזאת עם כניסתן לתוקף של תקנות הבזק (הליכים ותנאים לקבלת רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים), התש"ס - 2000 (להלן - תקנות הבזק (רשיונות)). משמעות הדבר, שגורמים שונים יכולים לפנות עתה ולבקש רשיון כללי, שמכוחו יוכלו לפרוש תשתית ולספק באמצעותה מגוון שירותי בזק, לרבות שירותי אינטרנט מהיר. הרשיון שיינתן על פי התקנות הוא לתקופה בת עשר שנים, אשר ניתן לחדשה מעת לעת. במלים אחרות - המדובר ברשיון ארוך טווח, המתאים ממהותו לאופי הפעולות שתבוצענה מכוחו ולהשקעות הנדרשות לשם מתן שרותים בהתאם לו.

ב) בנקודת זמן זו, שבה נפתחת האפשרות בפני גורמים חדשים להיכנס לתחום התקשורת, לא כל הגורמים בשוק מצויים באותה נקודת פתיחה. ראשית, קיימת חברת "בזק" אשר לה תשתית הפרושה במרבית שטחי המדינה, ושנית, קיימת גם התשתית המשמשת כיום לשידורי טלוויזיה בכבלים, אשר לגביה נשאלת השאלה המשפטית דנן. קיומה של תשתית הפרושה במרבית המדינה אינו עניין של מה בכך; שהרי על המתמודדים החדשים, להתחיל את תהליך ההתחברות למנוי מראשיתו, לפרוש תשתית בפרישה אזורית, רב אזורית או ארצית, ואולי אף להגיע לבית המנוי ולשכנעו לאפשר להם לחפור במקרקעין שברשותו ובקירות ביתו על מנת שיוכל להתחבר לתשתית החדשה. כל זאת, כאשר בפועל, כבר מחוברים רבים מהמנויים הפוטנציאליים לספק אחר (אחד או יותר) - המספק לו שירותים נוספים - חברת "בזק" וחברת כבלים. זו משימה שאינה פשוטה ואינה קצרה.

ג) נוכח מצב דברים זה, פנו כאמור המתמודדים החדשים ותבעו, כי ייקבעו בדין הוראות מפורשות שיאפשרו להם גישה לבית המנוי באמצעות התשתית הקיימת כבר עתה בחצריו. סוגיה זו, מכונה בלע"זunbundling (אף שמושג זה עשוי לכלול מובנים נוספים הנדרשים אף הם לתחרות), והיא מוסדרת בדרך מסוימת בחוק הקיים ובתזכיר החוק
שהפיץ משרד התקשורת (תיקון 24). לעניין זה נציין כי במסגרת הערות לתזכיר האמור העלו גופים שונים טענות לפיהן ההסדר אינו מפורט דיו, ויש לקבוע הסדר מפורט אחר.

ד) סוגיה נוספת המוסדרת באופן מסוים בחוק הקיים, ובאופן רחב יותר בהצעת החוק, היא זו הנוגעת למתן זכות גישה באמצעות התשתית של בעל הרשיון הכללי לספקי שרותים אחרים. הסדר זה, הידוע בכינוי open access , מטרתו לאפשר לספקי שרות שונים, נעדרי תשתית, להציע את שרותיהם למנויי בעל התשתית. ההנחה היא כי נוכח אילוצים שונים ייפרש מספר מוגבל בלבד של תשתיות מהסוג הנדון, וזאת אף שאין הגבלה על מספר הרשיונות שניתן להעניק. הסיבה לכך נעוצה, בין היתר, בקושי הקיים בפרישת תשתית - כניסה למקרקעין, חפירה וכמובן העלויות הרבות הכרוכות בכך. הפועל היוצא הוא, כמסתבר, שמספר בעלי הרשיונות הכלליים בפרישה ארצית יהיה מצומצם, ויש הטוענים כי בטווח הקצר יעמוד אך על שתי התשתיות הקיימות - בזק והכבלים, ואולי יווספו עוד בודדות בטווח הבינוני והארוך, וביניהן חלק בפרישה אלחוטית. במצב דברים זה, יש לאפשר לספקי השרותים את הגישה לתשתית, בתנאים שלא יפלו אותם לרעה לעומת השרותים שיהיו בבעלות בעל התשתית עצמו. נושא זה מוסדר באופן חלקי בלבד בחוק הקיים, בהוראת סעיף 5, ובתזכיר החוק מוצע לתקנו.

ה) עוד חשוב לציין, כי בחקיקה המוצעת על ידי משרד התקשורת נכלל הסדר לפתיחתו של תחום שידורי הטלוויזיה לתחרות, הן בדרך של מתן אפשרות לאחרים לספק שידורי טלוויזיה על גבי התשתית שלהם והן על ידי מתן אפשרות לגורמים נוספים לעשות שימוש בתשתית שבידי בעל רשיון כללי להפיץ את ערוציהם. כל זאת בניגוד למצב הקיים כיום בחוק הבזק, לפיו למעט שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, מנוע שר התקשורת מליתן זכיון נוסף לשידורי הטלוויזיה לאזור שלגביו ניתן כבר זכיון (סעיף 6יט לחוק).

ו) אכן, ההבדל הבולט במצב החוקי הקיים בין חברות הכבלים לבין חברת "בזק" וכל הגורמים האחרים שיקבלו רשיונות כלליים הוא, שעל פי הדין הקיים, רק חברות הכבלים רשאיות לשדר שידורי טלוויזיה בכבלים באמצעות התשתית שלהן באזורן - וזאת עד תום תקופת הזכיון, כך שלמעט יכולת המדינה להתיר שימוש בשישית מתשתית הכבלים כקבוע בסעיף 6לד לחוק, חברות הכבלים הן הגופים היחידים שביכולתם להעביר שידורי טלוויזיה באמצעות תשתית הכבלים. מכאן, שאחת התוצאות העשויות לנבוע ממתן הרשיון הכללי לחברות הכבלים היא, שהן תהיינה רשאיות להציע למנויי הטלוויזיה בכבלים (וגם למי שאינו מנוי), בנוסף לשידורי הכבלים, גם מכלול שרותי תקשורת, לרבות שרותי טלפוניה ואינטרנט מהיר. אפשרות זו אינה עומדת היום, כאמור, לשום גורם אחר, נוכח הוראות החוק הקיים, שכן חברת "בזק" והמתמודדים האחרים בתחרות בשרותי התקשורת הפנים-ארציים אינם רשאים, כל עוד לא תוקן החוק, לשדר או להעביר שידורי טלוויזיה באמצעות תשתית הכבלים העומדת לרשותם או תשתית שיפרשו בעתיד. מדובר בתחום בו קיים פוטנציאל כלכלי לא מבוטל, גם לאור היכולת לממש טכנולוגיות חדשות כמו טלוויזיה אינטראקטיבית ואולי בעתיד גם פרסומות.

5) ההסדר המוצע

א) השאלה שהוצגה בפנינו היא, הניתן להעניק לחברות הכבלים או לחברות בת או אחות שלהן (שיכונו גם הן להלן, לשם הקיצור - חברות הכבלים), רשיון כללי למפעיל פנים-ארצי לתקופה שעד לתום תקופת הזכיון לשידורי כבלים (להלן - רשיון כללי קצר מועד או רשיון מפ"א קצר מועד).

ב) משנקבע בחוות הדעת הקודמת, כי מתן רשיון מפ"א במתכונת שנדונה שם מהווה ריקון מתוכן של ההסדר הקבוע בחוק, עוצבה הצעת החוק של משרד התקשורת שבאה במקורה ליתן מענה להסדר הרצוי בתחום התקשורת, ובכלל כך לשידורי טלוויזיה בכבלים. עתה, משנבדקת האפשרות למתן רשיון קצר מועד, היה מקום לבחון כיצד מתיישבת פעולה זו עם העקרונות שפורטו בחוות הדעת וההסדר החקיקתי המוצע על כל רבדיו.

ג) מאחר שההסדר המלא טרם עוגן בחקיקה, הוצע לבדוק אם ניתן לקבל מחברות הכבלים התחייבויות אשר יבטיחו, כי לא יהיה במתן הרשיון קצר המועד כדי לסכל את המדיניות המוצעת בחקיקה העתידית בנושאים שונים, ובפרט בסוגיה של מתן זכויות שימוש לאחרים בתשתיתן; הסכמתן לויתור על בלעדיות בשידורי כבלים, אף בטרם תוקן החוק; וכן הסכמתן להסדר שייקבע בהצעת החוק, ובו מינוי מעריך לשווי התמורה שעליהן לשלמה, אם יחפצו להמשיך להחזיק ולהשתמש בתשתית הכבלים בתום תקופת הזכיון, על פי הקבוע בחוות הדעת הקודמת.

ד) נציין לענייננו, כי בא-כוח חברות הכבלים, פרופ' דוד ליבאי, כתב במכתבו למר דני רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת, מיום 27 בספטמבר 2000, כלהלן:

"4. לאור האמור לעיל מסכימות חברות הכבלים לכך שהוראות סעיף 5
לחוק הבזק (הסעיף הנוכחי וגם הנוסח המוצע בתזכיר חוק הבזק
(תיקון 24)) יוחלו גם על התשתית המשמשת לשידורי כבלים במסגרת הרשיון
שיקבלו. זאת בהנחה שהסעיף יוחל באופן זהה גם על שאר החברות לרבות
חברת בזק וכי זו, להבדיל מחברות אחרות, לא תיכנס, בתקופת מעבר מוסכמת
שתיקבע, לתחרות בתחום השידורים הרב ערוציים, גם בשים לב לכך
שחברת בזק שותפה ב- 30% בחברת Yes המפעילה את שרותי הלווין.
בהתחשב בחדשנות שבהטלת החובות האמורות על תשתית הכבלים ובקשיי
היישום מבקשות חברות הכבלים שתאושר להן תקופת מעבר מוסכמת להתארגנות."

ה) כמו כן, במכתבו של פרופ' ליבאי, מיום 4 באוקטובר 2000, שבא במענה למכתבו של היועץ המשפטי של משרד התקשורת, ד"ר יזהר טל, מיום 28 בספטמבר 2000, צוין כי חברות הכבלים מעכבות את תשובתן הנוספת לשאלות ד"ר טל בנושא הבלעדיות בשידורים והתשלום למדינה בהתאם להחלטת המעריך, הואיל והן מבקשות לדעת מהו הבסיס החוקי לנדרש ומה יקבלו בתמורה חברות הכבלים.

ו) בטרם נפנה לדיון בגופם של דברים, נציין כי בדיונים שהתקיימו עם נציגי משרד התקשורת ונציגי חברות הכבלים טרם כתיבת חוות הדעת הקודמת, עלה שעמדת חברות הכבלים היא, כי אפשרות של רשיון לתקופה קצרה יחסית (בין שנתיים לחמש שנים) אינה עומדת על הפרק; זאת, בשל ההשקעה הרבה הנדרשת בשדרוג התשתית, וחוסר האפשרות להחזירה במשך תקופה כה קצרה. חוות הדעת ההיא התמקדה איפוא ברשיונות ארוכי טווח כמתואר לעיל.


6) דיון

השאלה המשפטית דהאידנא היא הרשאי השר ליתן עתה לחברות הכבלים רשיון כללי לשרותי תקשורת, לפי סעיף 4 לחוק הבזק, שמכוחו תהיה רשאית כל חברה לעשות שימוש בתשתית המשמשת כיום לשידורי כבלים, גם לשימושי תקשורת אחרים; זאת, עד תום תקופת הזכיון בכל אזור ואזור. כידוע, לחברות הכבלים ניתנו זכיונות לשידורי כבלים לאזורי זכיון שונים; מועדי תחילת הזכיונות וסיומם אינם חופפים בין האזורים השונים, והם מסתיימים בין 2002 ל-2005.

כפי שיפורט, הואיל ובפעולתה של רשות מינהלית קא עסקינן, השאלה צריכה להיבחן בהיבט הסמכות, וככל שהסמכות קיימת - אף בהיבט הסבירות שבהפעלתה, במצב הדברים הנתון עתה.

א) המסגרת הנורמטיבית

(1) סמכותו של שר התקשורת להעניק רשיונות לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, ומסגרת שיקול דעתו בהפעלת הסמכות האמורה, מוסדרות בסעיף 4 לחוק הבזק, הממוקם בפרק ב' לחוק, שכותרתו רישוי, והוא דן בהיבטים שונים של רישוי ושל שרותי בזק. להלן לשונו של סעיף 4 בחלקו הרלבנטי:

"(א) השר רשאי להעניק רשיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי
בזק ולקבוע בו תנאים ורשאי הוא להורות כי הרשיון יוענק בדרך של
מכרז; הרשיון יכול שיהיה כללי או מיוחד; אין במתן רשיון כללי
כדי למנוע מתן רשיון מיוחד לפעולה או לשירות הכלולים ברשיון
הכללי.
(ב) במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר,
שיקולים אלה:
(1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
(1א) שיקולים שבטובת הציבור;
(2) התאמתו של מבקש הרשיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את
שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רשיון;
(3) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
..."

(2) חברות הכבלים - אשר להן מתבקש מתן רשיון כללי מכוח סעיף 4 לחוק, פועלות מכוח זכיון שהוענק להן על פי הוראותיו של פרק ב'1 לחוק הבזק, המסדיר את שידורי הטלוויזיה בכבלים. הפרק מציב מסגרת חוקית לשידורי הטלוויזיה בכבלים וכולל, בין היתר, בחירת זוכה במכרז; בלעדיות בעל הזכיון באיזורו; אופן פריסת התשתית; מתן שימוש בתשלום באפיקי רשת הכבלים; תוכן השידורים ועוד.

ב)
סמכות וסבירות בפעולות השר

1) סמכות

בחינת חוקיות פעולתה של רשות מינהלית, נעשית הן במישור הסמכות לבצע את הפעולה והן במישור שיקול הדעת - לאור כללי המשפט המינהלי. הסמכות שבסעיף 4 היא סמכות כללית ביותר, אשר גדריה - לאמיתו של דבר - צריכים להיקבע בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו. נדגיש, כי כפי שיפורט להלן, אישושה של הסמכות במקרה דנן קשה ומעורר ספקות משפטיים של ממש; אכן, בבחינת קיומה של סמכות לביצוע פעולה על ידי רשות מינהלית ייתכנו מצבי גבול רבים. להלן נצביע על עיקרי הקשיים.

בפתח הדברים יאמר, כי ההצעה שהוצגה בפנינו התייחסה לרשיונות מפ"א קצרי מועד שיינתנו לכל חברה לגבי כלל אזורי הזכיון שלה לתקופה שעד תום מועד הזכיון האחרון מבין הזכיונות האזוריים, וזאת הגם שלחברה זכיונות הפוקעים קודם לכן. נציין מיד כי לאפשרות זו אין בסיס חוקי, לנוכח מועדי פקיעת הזכיונות השונים, הכל בהתאם לאמור בחוות הדעת הקודמת.


(א) העדר הסדרה בחקיקה:
לפעילות בעלי הזכיונות לשידורים כבעלי רשיונות כלליים

(1) כללי

מקום שעסקינן בבחינת חוקיות פעולתה של רשות מינהלית, אחד העקרונות הצריכים להיות נר לרגלינו הוא עקרון שלטון החוק במובנו המהותי, ולפיו חקיקה ראשית היא הצריכה לקבוע קוים מנחים לפעולת הרשות המינהלית בנושאים מהותיים, הקרויים "הסדרים ראשוניים". ר' לעניין זה בג"צ רובינשטיין1 והאסמכתאות שם, וכן דברי השופט חשין בעניין שנסי :

"עקרון שלטון החוק במובנו המהותי מורנו כי 'הסדרים ראשוניים' חייבים
למצוא את מקומם בחוק הכנסת, וכי תקנות לא נועדו, בעיקרן אלא
לביצועם של חוקים בלבד. זה עמוד האש, וזה עמוד הענן, המורים
אותנו לילה ויום - ובעקבותיהם נלך."

(2) ייחודיותו של שוק התקשורת בתחומיו השונים, טלקומוניקציה ושידורים, הן מבחינת האינטרסים הציבוריים החשובים אותם הוא מגשים, הן מבחינת מורכבותו והן מבחינת משקלו הכלכלי, הביאה לכך שככלל, קדמה הסדרה מפורטת בחוק לפתיחתם של עידנים חדשים או לכניסתם של גורמים מהותיים; למשל, ההסדר בפרק ב'1 לחוק הבזק שקדם לכניסת שידורי הכבלים, הסדרת שידורי חדשות במסגרת שידורי הכבלים, חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (התש"ן1990-) שקדם לכניסת הטלוויזיה המסחרית והרדיו האיזורי, ופרק ב'2 לחוק הבזק שהכין את הקרקע לכניסת שידורי הלווין, ולאחרונה עיצוב ההסדר המשפטי הנדרש להפעלתו של הערוץ השלישי במסגרת חוק רשות השניה.

(3) על פי המוצע, יינתן רשיון כללי לתקופה קצרה, וזאת בטרם התקבלה החקיקה המוצעת. חקיקה זו קובעת הסדרים חדשים בתחום התקשורת, לרבות הסדר ראשוני באשר לפעולתן של חברות הכבלים ופתיחת תחום שידורי הטלוויזיה בכבלים לתחרות. כמו כן, החקיקה המוצעת מבטלת למעשה את פרק ב'1, ויוצרת הסדר מפורט חדש.

(4) לענייננו, במתן רשיון כללי קצר מועד לחברות הכבלים, יש כדי ליצור - באקט מינהלי אינדיבידואלי - הסדר מיוחד, אשר מרחיב את תחומי הפעולה של חברות הכבלים מתחום שידורי הטלוויזיה בכבלים אל כלל תחומי התקשורת, והכל בהעדר חקיקה מפורשת. זאת ועוד, העדר חקיקה המסדירה את מערך הזכויות והחובות לגבי פעילותן של חברות הכבלים בתחום התקשורת אל מול יתר השחקנים הקיימים או החדשים בשוק, עשוי לעצב בפועל, לשנים ארוכות, את תחום התקשורת באופן שונה מהאופן המוצע בהצעת החוק, והכל טרם חקיקה ותוך צמצום מרחב הפעולה של המחוקק. דברים אלה נכונים בענייננו הן באשר להסדרה הכוללת של תחום התקשורת, והן - לא פחות מכך - באשר להסדרתו של תחום שידורי הטלוויזיה בכבלים כפי שמוצע לשנותו בהצעת החוק. חשיבותם של הסדרים ראשוניים בנושאים אלה בולטת עוד יותר לעת הזאת ובענייננו. הסדר ראשוני אף יבטיח כי מערכת הציפיות באשר לזכויות ולחובות של כלל הגורמים בתחומים השונים תהיה מוגדרת ומובנית במסגרת המתאימה, וימנע קיומו של פער בין המצב העובדתי למצב המשפטי.

(5) במצב הדברים הקיים יש במתן הרשיון קצר המועד כדי לעורר קשיים מהותיים וחשש מהותי ליצירת הסדר סתום או חסר, אשר ספק רב אם ניתן להשלימו, מפאת רוחבו ומהותו והשלכותיו על צדדים שלישיים, בחקיקת משנה ובתנאי הרשיונות.

(ב) החלת פרק ב' לחוק על חברות הכבלים

חברות הכבלים פועלות על פי זכיונות לשידורי כבלים. פעולתן, וכן מהות הזכיון, היקפו ותנאיו, מוסדרים בפרק ב'1 לחוק. המחוקק הבחין, בהסדרת התחומים השונים, בין תחום התקשורת לתחום השידורים בכבלים בפרקים נפרדים במסגרת חוק הבזק. נשאלת השאלה האם ניתן, לצד הוראות אלה, להחיל עליהן ועל התשתית המשמשת לשידורי כבלים גם את הוראות פרק ב' לחוק, שעניינו רישוי, כך שהוראות שני הפרקים ידורו בצוותא בטרם חקיקה, במתכונתם היום. שאלה זו אינה פשוטה כלל ועיקר, בין השאר, בשל ההוראות השונות החלות על רשיון כללי מזה ועל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים מזה. להלן נצביע להלן על קשיים אחדים:

(1) רשיון כללי מול זכיון אזורי

על פני הדברים, נוכח לשון החוק הקיים, ישנו קושי מהותי וממשי באשר לאפשרות קיומה של הסמכות למתן רשיון כללי לחברות הכבלים בעלות הזכיון האיזורי.

רשיון כללי מוגדר בסעיף 1 כלהלן:

"'רשיון כללי' - רשיון שניתן לפי חוק זה לביצוע
פעולות בזק
ברשת כלל-ארצית, למתן שירותי בזק כלל-ארציים בה או למתן שירותי
בזק בינלאומיים;"

זכיון לשידורי כבלים ניתן לכל חברה לגבי אזור או אזורים מסוימים הקבועים בזכיון. לעומת זאת, רשיון כללי הוא רשיון הניתן לביצוע ברשת כלל-ארצית ולשם מתן שירותים כלל-ארציים. בעקבות זכייתן במכרזים מחזיקות חברות הכבלים, במישרין ובעקיפין, במספר זכיונות אזוריים. ואולם, אין בהחזקה זו של אשכול זכיונות כדי להפוך את חברות הכבלים, מן הבחינה המשפטית, לבעלות "רשת כלל ארצית". נוכח אי ההתאמה, לכאורה, בין פעולתן של חברות הכבלים במסגרת הרשיון לבין תחומי פעולתן ופרישת תשתיתן במסגרת הזכיונות בשים לב למועדי פקיעתם השונים, מתעורר קושי של ממש באשר לסמכותו של השר ליתן רשיון כללי קצר מועד על פי סעיף 4.

תימוכין נוספים למסקנתנו זו ניתן למצוא בסעיף 6לה לחוק, הקובע כי השר רשאי להתקין תקנות בדבר חיבור אזורים שונים לרשת ארצית או לרשתות בין-אזוריות של שידורי כבלים. הסעיף קובע שאף מקום בו קיימת התייחסות בפרק ב'1 לחוק ל"רשת כלל ארצית" הרי מותנית זו בקביעת תקנות מפורטות, שעדיין לא הותקנו, וניתן ללמוד הימנו כי החיבור עניינו רשת ארצית לשידורי טלוויזיה בכבלים ולא רשת בזק ציבורית המיועדת לשירותי תקשורת.

(2) חוסר אחידות בין המונחים

בנוסף לחוסר ההתאמה בין הזכיון הניתן לאזורים לבין רשיון כללי, קיים חוסר אחידות במונחים החלים על הרשיון הכללי לעומת אלה הנוגעים לזכיון. סעיף 17 לתקנות הבזק (רשיונות) קובע:

"17(א) בעל הרשיון יהיה הבעלים והמפעיל של רשת הבזק הציבורית שבאמצעותה הוא מספק שירותים למנוייו".

המונח בעל רשיון, ענינו המבקש רשיון למפעיל פנים ארצי המוגדר בתקנה 1 - כ"רשיון למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים".

רשת בזק ציבורית מוגדרת בתקנה 1 כלהלן:

"'רשת בזק ציבורית' מערכת של מתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש
לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור באזור מוגדר, הכוללת מרכזיות ומתגי
מעבר, רשת גישה וציוד תמסורת, לרבות כבלים מתכתיים, סיבים אופטיים
או קווי תמסורת אלחוטיים המשולבים ברשת, והכל לרבות מערכת רט"ן
ומערכת בזק בינלאומית, ולמעט רשת פרטית קו נל"ן , ציוד קצה
וציוד קצה רט"ן."

לעומת הגדרות אלה, הרי שהמונח הרלבנטי לצרכי פרק ב'1 הוא "תחנת שידור", המוגדרת כ"מתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש בעיקר לצרכי שידורים, לרבות מוקד תפעול ורשת כבלים" קרי, תשתית הכבלים, המצויה בידי חברות הכבלים למשך תקופת הזכיון. המחוקק משתמש איפוא במונחים שונים בתכלית בבואו לדון בתשתית המצויה ברשותו של בעל הרשיון הכללי, לעומת זו המשמשת לשידורי כבלים, ואין זהות בין "רשת בזק ציבורית" ובין "תחנת שידור", הן מבחינת מהות התשתית והן מבחינת הכללים החלים. אי התאמה זו, והדין השונה שיחול על אותה תשתית, עלולים להוביל לקשיים משפטיים ואחרים, וספק אם ניתן לפתרם ללא הסדרה מתאימה על ידי המחוקק.

(ג) סעיף 5 לחוק

(1) סעיף 5 שבפרק ב', שכותרתו "קישור גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר", חשוב ביותר לעניננו, בהיותו הסעיף היחיד בחוק הקיים המסדיר סוגיות שונות החיוניות לתחרות, כגון זכות הגישה, קישור גומלין ועוד. לשם כך תוקן גם סעיף זה לאחרונה, בשנת תש"ס, והוא כולל עתה הוראות בדבר קישור גומלין בין שתי רשתות בזק ציבוריות.

עיון בהוראות סעיף זה, על תיקוניו, מלמד כי בהסדירו את הסוגיות המרכזיות הללו לא ראה המחוקק לנגד עיניו, ככל הנראה, את האפשרות לפיה הוראותיו של סעיף זה יחולו על בעל הזכיון כבעל רשיון כללי, כפי שיפורט להלן:

(2) רשת בזק ציבורית מוגדרת בסעיף 5 כך:

"מערכת של מתקני בזק של בעל רשיון כללי, המשמשת או המיועדת לשמש
למתן שרותי בזק לציבור".

הקושי שהצבענו עליו לעיל, באשר להתאמתם של בעלי הזכיונות להיות בעלי רשיונות כלליים, ולוא מכוח הגדרת המונח, מתחדד נוכח אי תחולתה של הגדרת "רשת בזק ציבורית" על בעל זכיון, כיוון שאין לבעלי הזכיונות "רשת בזק ציבורית" כמשמעותה בחוק.

נוכח ספק זה, ולצד האמור לעיל, עלינו לשאול האם צפה המחוקק כל עיקר כי בעל זכיון, אף אם בידיו אשכול זכיונות אזוריים, יכול להיכנס בגדרי בעל רשיון כללי, והאם הכוונה היתה לכך שחברה בעלת זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים תקבל רשיון תקשורת כולל על בסיס התשתית המשמשת לשידורי כבלים. לספקות אלה נוספת לשונו המפורשת של המחוקק בסעיפים 5(ו) ו -(ז), כפי שיפורט מיד.

(3) סעיף 5(ו) מסדיר את זכות השימוש של בעל רשיון אחד, במתקני בזק של בעל רשיון אחר. סעיף זה הוא המקור היחידי למתן זכות גישה של נותני שירותים בתחום התקשורת באמצעות תשתיות של חברת "בזק" או חברות אחרות. אין הוראה מקבילה לסעיף 5 לעניין שידורי טלוויזיה בכבלים, המחייבת את בעלי התשתית לשידורי טלוויזיה בכבלים לאפשר לגורמים אחרים לעשות שימוש בתשתית; לקושי זה נשוב בהמשך. נציין בהקשר זה גם, כי בהצעת החוק שמגבש משרד התקשורת מוצע לתקן באופן יסודי את סעיף 5 ולכלול בו הסדרים מפורטים יותר באשר למהותן והיקפן של זכות הגישה וזכות ה - unbundling. להלן לשון סעיף 5(ו) כיום:

"היה ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון אחד
או ביצוע שידורים בידי בעל זכיון, כרוך בשימוש, שאינו קישור
גומלין, במיתקן בזק של בעל רשיון אחר, יחולו על הסדרת שימוש
כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים"

מעצם ההתייחסות לבעל זכיון בסעיף קטן (ו) לעניין ביצוע שידורים בלבד ניתן ללמוד, כי הסעיף בא לאפשר את זכות הגישה של בעל הזכיון באמצעות התשתית של בעל הרשיון, והוא אינו רואה בבעל זיכיון בעל תשתית שניתן להחיל על תשתיתו את הוראות סעיף זה.

(4) חיזוק לכך מצוי בסעיף קטן 5(ז) שנחקק אף הוא בשנת תש"ס אשר לו משמעות מיוחדת בענייננו. סעיף קטן (ז) מקנה לשר סמכות להחיל את הוראותיו של סעיף 5 כולו על מקרה בו ניתן רשיון מיוחד לבעל זכיון וקובע כך:

"ניתן רשיון מיוחד לבעל זכיון, רשאי השר להורות כי יחולו עליו
הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, כפי שהורה."

לעניין זה נביא אף את הגדרתו של רשיון מיוחד:

" 'רשיון מיוחד' - רשיון שניתן לפי חוק זה לביצוע פעולות בזק,
למתן שירותי בזק או למתן שירותי בזק בינלאומיים, המוגבל לסוג
מסויים של פעולות בזק או של שירותי בזק או לאזור מסויים;"
(ההדגשות שלנו)

יש מקום לסברה כי מכלל ההן ניתן ללמוד את הלאו. היינו, המחוקק, נקט בלשון מפורשת באשר לרשיון מיוחד הניתן לבעל זכיון, הואיל וצפה במישור העקרוני אפשרות לפיה בעל זכיון יהא בעל רשיון מיוחד, אך לא צפה כי בעל זכיון יהיה גם בעל רשיון כללי. מכאן, משהסדיר המחוקק את תחולת סעיף 5, שהוא כה מרכזי לתחרות בתחום התקשורת, לגבי בעל זכיון שניתן לו רשיון מיוחד, מבלי שיתייחס כלל לאפשרות של מתן רשיון כללי לבעל זכיון - מסתברת המסקנה שהמחוקק יצר הסדר שהוא בגדר הסדר שלילי, ומכל מקום מקים הסדר שאינו מותאם ומתאים בענייננו.

(ד) סיכום שאלת הסמכות

סמכות השר ליתן רשיונות מוסדרת כאמור בפרק ב' לחוק הבזק. פרק זה, כנוסחו היום, אינו מותאם לפעילות בעלי הזכיונות לשידורי כבלים במסגרת רשיון כללי במתכונת רשיון מפ"א קצר מועד, בהעדר הסדרים ראשוניים מתאימים. אין איפוא בסיס משפטי מוצק שעליו ניתן להשתית מתן רשיון מפ"א קצר מועד לבעל זכיון, וזאת מהסיבות שפורטו, ויש בכך אף כדי ליצור אנדרוגינוס משפטי ועובדתי, שילווה בשובל של שאלות, ובמאבקים בבתי המשפט, במקום הסדרה מתאימה. אכן, לדידנו, הספקות שהועלו הם בולטים ומהותיים, ונכחם - אין בידינו לקבוע כי ישנו בסיס משפטי מוצק כנדרש לסמכות המבוקשת ליתן רשיון כללי קצר מועד לבעלי הזכיונות.

2) סבירות

אף אם, לצורך המשך הדיון, ניתן להניח כי השר מוסמך ליתן רשיונות כלליים קצרי מועד לחברות הכבלים, וכאמור לא נוכל לומר כי יש לכך יסוד מוצק כנדרש, הנה נוכח הניתוח דלעיל, מתעוררת במלוא עוזה שאלת הסבירות שבהפעלת הסמכות מכוח סעיף 4 בנסיבות העניין.

א) עמידתה של פעולה במבחני הסבירות היא תלוית נסיבות; היא חורגת מן השאלה העיונית של קיום הסמכות ב"טהרתה" או בקריאה דווקנית של לשון החוק, ובוחנת את האופן בו מבקש בעל הסמכות להפעיל את הסמכויות הנתונות לו. בחינת יישום הסמכות וגדריה, ומגבלות שנטל על עצמו השר או הטיל על המשתתפים בהליך, הן אמות המידה להכרעה אם מדובר בפעולה המצויה במתחם הסבירות. חוסר סבירות קיצוני או בולט הוא עילה לפסלותו של שיקול דעת מינהלי.

ב) עלינו לבחון, האם בנסיבות דנן, לפי העקרונות הכלליים שהוצגו על ידי משרד התקשורת, פעולה זו של מתן רשיון כללי קצר מועד עומדת במבחני הסבירות.

ג) שקילת כלל השיקולים הרלבנטיים:
על פי סעיף 4 לחוק הבזק, במתן רשיון ובקביעת התנאים בו על השר להביא בחשבון, בין השאר, שיקולים הנוגעים למדיניות הממשלה בתחום הבזק, שיקולים שבטובת הציבור, התאמתו של מבקש הרשיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רשיון ותרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
במסגרת מבחן הסבירות בוחן בית המשפט גם את ההליך המינהלי בו התגבשה ההחלטה. בבחינה זו אין די בכך שבעל הסמכות המינהלית יביא בכלל חשבון את כלל השיקולים הרלבנטיים, אלא עליו לעשות כן במשקולות הראויות. כך, למשל, בפרשת גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה קבע השופט ברק (כתארו אז):

"סבירות היא לעולם פועל יוצא של הגורמים הרלבנטיים והמשקל הראוי
שיש ליתן להם ביחסיהם הפנימיים... משקלם "הראוי" של הגורמים הרלבנטיים
נקבע על פי כוחם לקדם את המטרות העומדות ביסוד הפעולה (או ההחלטה)
אשר סבירותה עומדת לבחינה..."

וכן:

"על הרשות המינהלית לאזן את האינטרסים השונים במסגרת הנורמה
הכללית שנקבעה על ידי המחוקק. איזון זה הוא סביר, אם הרשות המוסמכת
נותנת את המשקל הראוי, כלומר, המשקל המתבקש על פי פירושה של
הנורמה החקיקתית אותה מבצעת הרשות המינהלית, לאינטרסים השונים
הבאים בחשבון"

ד) דיון

בטרם דיון מפורט בשאלת הסבירות נעיר, כי דחיפות הנושא נומקה בניצול היכולת הטכנולוגית להעברת אינטרנט מהיר. אף על פי כן, והגם שההנמקות למתן הרשיונות טרם חקיקה נטועות רובן ככולן בדחיפות שבאספקת שירותי אינטרנט מהיר, הרשיון הנדון כיום אינו למתן אינטרנט מהיר בלבד, אלא למתן כל שירותי התקשורת שניתן לספקם בטכנולוגית הפס הרחב ובכלל כך שירותי טלפוניה ואינטרנט מהיר, וכרוחב הרשיון רוחב יריעת השאלות המתעוררות בסוגיית הסבירות.

בבחינת שאלת הסבירות יש לשקול מכלול שיקולים הנוגעים לעניין, ובהם חשיבות התחרות בחברת "בזק" בתחום התקשורת, האינטרס באספקת שירותי אינטרנט מהיר בהקדם, וההשלכות העשויות לנבוע מכניסתן של חברות הכבלים לתחום התקשורת בכללותו; שאלה זו מתעוררת במיוחד נוכח העובדה כי אנו נמצאים בפתיחתו של תחום פעילות חדש בעולם התקשורת, המתאפשר בשל קיומה של טכנולוגית הפס הרחב, אשר באמצעותה כאמור ניתן לספק שירותים מתקדמים ובכללם אינטרנט מהיר. נטען באוזנינו, כי תחום חדש זה ראוי שיכלול מלכתחילה יותר ממשתתף אחד, על מנת שייפתח בתנאי תחרות. כן נטען, כי כיום רק חברות הכבלים יכולות להתחרות מול חברת "בזק", וזאת, בין היתר, בשל תשתית הכבלים הפרושה באזורים השונים ושיעור החדירה הגבוה למנויים. גורמים נוספים אחרים יוכלו למלא תפקיד תחרותי של ממש רק בשלב מאוחר יותר, כיוון שעליהם לפרוש את התשתית המתאימה. לפיכך, יש כנטען להימנע ממצב בו חברת "בזק", אשר לה היכולת ליתן שירותים אלה בזמן הקרוב ועוד טרם כניסתם לשוק של מתחרים חדשים, תפעל לבדה, ויש לאפשר לחברות הכבלים להתחרות בחברת "בזק" מהשלב הראשון. אין אלה דברים נטולי משקל; אך כנגדם קיימים שיקולים רבים אחרים הטעונים אף הם בעיון ראוי; התמונה הנוצרת מהעמדת מכלול השיקולים, אלה לצד אלה, מקרינה - בהעדר הסדרה מתאימה בחקיקה מזה ועל רקע תחילתם של הליכי חקיקה וסוגית הארכת הזכיונות מזה - חוסר ודאות וחוסר בהירות.

בהתחשב באמור, מתן רשיון כללי קצר מועד כמוצע, מעורר, בהיבט של סבירות שיקול הדעת, קשיים לא מעטים, ולהלן נעמוד על עיקרם:

1) עיתוי - פתיחה לתחרות וגיבוש הצעת חוק להסדרת התחום

על פי המוצע, יינתן רשיון מפ"א קצר מועד עתה. עיתוי קבלת ההחלטה המוצעת בקשר לרשיון קצר מועד הוא חודשים ספורים בטרם עולה לדיון שאלת הארכת הזכיונות של חברות הכבלים כקבוע בדין ובתנאי הרשיון, ובסמוך לחקיקה צפויה של תיקון 24 לחוק הבזק המסדיר את רובן של הסוגיות הטעונות הסדרה.

ההסדר המוצע מניח שתי הנחות חלופיות. האחת, שבתום התקופה, ובהתאם לחקיקה שתתקבל, ניתן יהיה להעניק לחברות הכבלים רשיון כללי ארוך טווח בתנאים שייקבעו. והאחרת, שאם לא תהיה חקיקה, ייוותר על כנו הדין הקיים - לפיו זכיונות לשידורי כבלים יפקעו או יוארכו, וכך יהא גם דינם של הרשיונות הכלליים קצרי המועד. אם תתממש ההנחה הראשונה, הרי שככל שיש מקום לקבוע בחקיקה תנאים מוקדמים למתן הרשיון הכללי ארוך הטווח לחברות הכבלים שייקבעו, ספק אם ניתן יהיה לדרוש את יישומם ולממשם, נוכח עובדות מוגמרות העלולות להיווצר. הבעיתיות נוגעת גם למצב בו תתממש ההנחה השניה; או אז עלולים להתעורר קשיים ממשיים ביישום הדין, נוכח מהותו של רשיון מפ"א קצר מועד והשירותים הניתנים על פיו. קיים איפוא חשש סביר שבתום התקופה, לא ניתן יהא להפסיק את הרשיון הלכה למעשה, או שיהיו קשיים רבים בהסבתן של המערכות המשודרגות לגורמים אחרים.

(א) העדר הסדרה מתאימה

במסגרת דיוננו בפרק הסמכות לעיל, עמדנו על הקושי הנובע מהעדרם של הסדרים ראשוניים בחקיקה ראשית. כפי שנראה להלן, ההצעה לרשיון כללי קצר מועד מובאת במצב שבו אין בנמצא הסדרים מוגדרים של סמכויות הריבון יש למערכת הזכויות והחובות של הציבור וחברות הכבלים, וכתוצאה מכך מוצע לעגנם בהתחייבויות של חברות הכבלים. משמעות הדבר - הסדר חסר, שיגרום לחוסר ודאות ובהירות; זאת יש להביא בחשבון במסגרת השיקולים הקבועים בסעיף 4 באשר לטובת הציבור ולתרומת הרשיון לתחרות.

(ב) פגיעה אפשרית בפעולת גורמים מתחרים

(1) פתיחת תחום התקשורת לתחרות רבת משתתפים ראוי שתיתמך בהסדר אשר יהיה ברור ככל שניתן לכלל המתחרים הפוטנציאליים בשוק. מתחרים אלה נחלקים לשני סוגים: מתחרים בתשתיות - הגורמים השוקלים לפרוש בעצמם תשתית להעברת שרותי תקשורת, ומתחרים באמצעות תשתיות, דהיינו, גורמים המעונינים ליתן שירותי תקשורת שונים, ובכללם שידורי טלוויזיה בכבלים באמצעות תשתית קיימת של אחר. פתיחה לתחרות, בפרט בנסיבות המיוחדות שתוארו, ראוי שתיעשה, ככל שניתן, בדרך שתבטיח את כניסתם של המתחרים החדשים לשוק, כך שיוכלו להשתתף ולתרום בפיתוח התחרות. סוגייה זו מושפעת הן משאלת קיומם או העדרם של כלל ההסדרים החקיקתיים המתאימים, והן מאורך תקופתו של הרשיון הכללי.

(2) הוראות הדין הקיים, ובכללן סעיף 6יט לחוק, מונעות מהשר ליתן עתה זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים לגורמים זולת חברות הכבלים; חברות הכבלים מבקשות לקבל רשיון כללי בטרם הוסדרה, בחקיקה, פתיחת תחום השידורים בכבלים לתחרות. משמעות הדבר היא, כי המתמודדים החדשים העומדים בפני פרישת התשתית אינם רשאים, על פי המצב המשפטי הקיים, להעביר שידורי טלוויזיה בכבלים, וכמותם משתתפים אחרים העשויים לבקש לעשות שימוש בתשתית הכבלים להעברת ערוציהם. כל אלה אינם יודעים האם המצב המשפטי ישונה, באיזה אופן ומתי. אין אנו דנים כאן בשאלות הנוספות הכרוכות בהסדרת תחום שידורי הטלוויזיה בכבלים, כגון סוגיית הבעלות הצולבת בהקשר חברות הכבלים, על משמעויותיה הציבוריות והכלכליות, לרבות באשר לתחרות.

(3) בידי גורמים חדשים המעונינים לפנות בהתאם לתקנות הבזק (רשיונות) לקבל רשיון או ליטול חלק במכרזי תדרים, אין - כאמור - תשתית הדומה לזו של חברות הכבלים או של חברת "בזק". אחת ממטרות החקיקה המוצעת היא איפוא הסדרת השימוש בתשתיות הקיימות. נוכח הקשיים המהותיים עליהם הצבענו בתחולתו של סעיף 5 לחוק על תשתית חברות הכבלים, והעדרה של הוראה מקבילה לסעיף 5 בנושא שידורי הטלוויזיה בתשתית הכבלים, עלולה הסדרה חסרה ביחס לתשתית זו להביא לחוסר בהירות משפטית והעדר ודאות כלכלית באשר לדין שיחול על תשתית זו ובאשר לזכויות המתחרים.

(4) מתן רשיון כללי לתקופה קצרה, בנסיבות בהן נדרשים ודאות ואופק פעולה ארוך, עלול להכביד על שילובם של גורמים חדשים במסגרת הסדרי ה - unbundling באשר לתשתית חברות הכבלים. כידוע, עמדת משרד התקשורת, ולמיטב הבנתנו חברות הכבלים אינן מתנגדות לה, היא שיש לאפשר למתחרים פוטנציאליים לעשות שימוש בתשתית שבידי חברות הכבלים במסגרת הסדר unbundling. דא עקא, שתקופת הזמן הקצרה עשויה להרתיע מתמודדים מעשיית שימוש בתשתית חברות הכבלים נוכח חוסר הודאות באשר לעתיד השימוש שלהן בתשתית זו לאור הסדר חקיקתי ברור.

(5) במסגרת הדיונים התקיימה, כאמור, פגישה עם פרופ' דוד ליבאי, נציג חברות הכבלים, באשר לנושא רשיון כללי קצר מועד בכפוף לבדיקת הסמכות. במסגרת זו בהעדר הסדר ראשוני, נבחנה אפשרות שחברות הכבלים יטלו על עצמן מחויבויות שונות על מנת להסדיר, ולוא באופן חלקי, את פעולתן בתקופת מתן הרשיון. אולם, בחינה משפטית של ההתחייבויות שהוצגו בדיאלוג, מעלה ספקות באשר ליכולת ליצור הסדר שלם, באשר למהותן המשפטית של התחייבות אלה, והיכולת להבטיח באמצעותן את זכויותיהם של צדדים שלישיים - מתחרים פוטנציאליים וציבור המשתמשים. מכל מקום, בהתחשב בהיקף הנושאים הטעונים הסדרה ובמהותם, אין מקום, מבחינה משפטית, להסדיר במסגרת רשיון - יציר אקט מינהלי אינדיבידואלי - מעשה מרכבה של נורמות בעלות משמעות עקרונית, הטעונות ליבון, עיצוב ועיגון בחקיקה של הכנסת.

(ג) צמצום מרחב הפעולה של המחוקק ושל השר וחשש לפגיעה באינטרס הציבור

(1) על פי המקובל, רשיון כללי, מעצם מהותו, ניתן לתקופות ארוכות, נוכח ההשקעות הנדרשות ואופי השירותים מכוחו. הרשיון הכללי מקנה אפשרות ליתן שירותים לציבור כולו במערכות היוצרות מטיבן ציפיות והרגלים ארוכי טווח לשני הצדדים - נותן השירות כמו מקבלו, ציבור הצרכנים. קיים חשש ממשי כי אם לא יחוקק חוק שיסדיר את הסוגיה, תיווצר מציאות שבעקבותיה תישקל הארכת הזיכיונות ללא שתתאפשר, בתום התקופה, החלטה מושכלת באשר למתן רשיון מפ"א ארוך טווח. על החלטה בדבר הארכת הזכיונות זו לכלול, כידוע, בדיקת התנאי הקבוע בתקנות הבזק (זכיונות) התשמ"ח1987- כי בעל זכיון מילא בקפידה אחר הוראות החוק וכי פעל בהתמדה לשיפור השירותים, גיוונם והרחבת היקפם. אין להקל ראש כל עיקר בקיומה של דרישה זו; אין היא אות מתה. והנה, המציאות שתיווצר עלולה להוביל להארכת הזכיונות מכוח נסיבות שאינן הולמות את מסגרת הסמכות לפי חוק הבזק דהאידנא. למעשה, במתן רשיון מפ"א קצר מועד עלול הממשל להכניס עצמו, מדעת, להסדר שהוא כמעט בלתי אפשרי, תוך שמלכתחילה נזרע זרע הצרות.

(2) כאשר נבחנת איפוא ההצעה למתן רשיון קצר מועד ביחס למהות הרשיון, היקפו ואופיו, הדעת נותנת - במישור המעשי - שהרשיון הכללי קצר המועד בסופו של יום, עלול שלא להיות מוגבל, בפועל, לתקופת זמן קצרה בלבד. על כך, עמדתי עוד במכתבי לסגן ראש הממשלה ושר התקשורת מיום י"ז באלול תש"ס (14.9.00). אפשר שהנסיבות שיווצרו עשויות לחייב את המשכו על מנת להבטיח אספקת שירותי תקשורת, בין אם תתקבל חקיקה הולמת ובין אם לאו, תוך הנצחת מעמדן ובלעדיותן בתחום שידורי הטלוויזיה בכבלים, על כל הבעיות הכרוכות בכך. משמעותו של רשיון מפ"א קצר מועד עלולה איפוא להיות דחיית המחלוקות הקיימות כיום לתום תקופת הזכיונות, והמציאות שתיווצר אז עלולה, לכשעצמה, להוות גורם שיהא בו פתח לאי הפיכתה. ואם יוארכו אז הזכיונות - ועמם תקופת הרשיון - אין עסקינן ברשיון הניתן לתקופת מעבר קצרה עד לחקיקה, אלא בקיבוע ההסדר לתקופה ארוכה עוד יותר, שתהא בוודאי רבת משמעות בשוק התקשורת.

(3) מתן הרשיונות עתה - סמוך לתום תקופתם של הזכיונות המקוריים, וכאשר חקיקה תלויה ועומדת, מעלה איפוא את החשש שבבוא המחוקק לומר את דברו, כבר יווצרו עובדות מוגמרות רבות משמעות, תוך צמצום מרחב הפעולה של המחוקק, וכולנו בתוך עמנו אנו יושבים; הדבר יקשה על הסדרה ראויה של מפת התקשורת המתהווה, על מורכבויותיה, וכן על הסדרת התמורה בעבור התשתית, תוך עירוב מין בשאינו מינו ופגיעה אפשרית בזכויות המדינה, וכריכת שאלות מתחום הרשיונות בשאלות בנושא הזכיונות.

2)
התחרות בתחום הבזק - יתרון חברות הכבלים

(א) בלעדיות על פי חוק

(1) כאמור, על פי ההסדר המוצע, חרף מתן רשיון מפ"א קצר מועד לחברות הכבלים, תיוותר בידיהן הבלעדיות הקבועה בפרק ב'1 לחוק לעניין שידורי טלוויזיה בכבלים. לחברות הכבלים יתרון ברור בכך שהן הגופים היחידים הרשאים לשדר שידורי טלוויזיה בכבלים באזוריהן, ובכך הוענק להם מעמדם כמונופול יחיד על פי חוק בתחום התקשורת בישראל. הרשיון הכללי המוצע אמור, אם כן, להוסיף על מעמדם המיוחד כיום יתרון נוסף מבלי שתחום זה נפתח לתחרות, ותוך שהמתמודדים הפוטנציאליים הנוספים שרויים בערפל באשר לעתיד. לוא ניתן רשיון קצר מועד כאמור, יכלו רק חברות הכבלים להציע למנויים בנקודה של פתיחת התחרות את כלל שירותי התקשורת, לרבות שידורי הטלוויזיה בכבלים. זאת - בשעה שלכל גורם אחר, לרבות חברת "בזק", לא יתאפשר הדבר. מצב דברים זה יוצר, כאמור, גם חוסר ודאות לגבי מתמודדים חדשים, והדברים אמורים גם באשר למתמודדים נטולי תשתיות, אשר אינם יודעים כיצד יוסדר תחום שידורי הטלוויזיה באמצעות תשתית הכבלים, והאם תעמוד להם האפשרות להעביר ערוצי שידור או שירותי טלוויזיה אינטראקטיבית באמצעות תשתית הכבלים. חסרונם של אלה הופך כמובן ליתרונם של אלה.

(2) כפי שציינו, בעוד שבפרק ב' לחוק קיים הסדר מפורש בנוגע לשימוש באמצעות רשת בזק ציבורית, הרי שאין מקבילה בפרק ב'1 לחוק העוסק בשידורי טלוויזיה בכבלים לעקרון העומד ביסוד סעיף 5, המאפשר למתחרים שימוש באמצעות התשתית. היקף הבלעדיות המוקנה מכוח פרק ב'1 אינו מתמצה איפוא אך ורק בבלעדיות השמורה לחברות הכבלים באשר לתשתית הפרושה אלא גם באשר ליכולת הגישה של גורמי שידור אחרים, זאת במצורף לדברינו באשר לקושי שבהחלת סעיף 5 במתכונתו היום על חברות הכבלים. אשר על כן, היקף הבלעדיות והיתרון של חברות הכבלים משתרעים איפוא הן על הבלעדיות בשידורי טלוויזיה בכבלים באשר לתשתית גופה, והן באשר לשימוש המתחרים בתשתית באשר לשידוריהם.

(3) חברות הכבלים הקימו את תשתית הכבלים על בסיס זכיונות לשידורי טלוויזיה בכבלים בתנאים הקבועים בדין ובזיכיון - היינו, לאזורים ולזמן מוגבל. חשוב להדגיש, שהזכות שמוצע להעניקה לחברות הכבלים - לפעול כבעלי רשיון כללי - מתבססת על תשתית אשר בנייתה התאפשרה אך ורק מכוח זכייתן במכרז לשידורי טלוויזיה בכבלים ותוך הקלות שיאפשרו פרישתה של תשתית זו בתנאי בלעדיות, דבר שהביא, בין היתר, לשיעורי החדירה הגבוהים.

(4) כעת, כאמור, מבקשות חברות הכבלים להרחיב באופן משמעותי את השירות שבידן ליתן לציבור, על בסיס התשתית שנועדה לתכלית שהוענקה להן בזכיון, ולהרחיב את השימוש בה לכל שירותי התקשורת בפס רחב. הרחבת זכויותיהן של חברות הכבלים באופן האמור ומעבר לקבוע בזכיון מיטיבה עמן ביחס לאחרים לאין שיעור, וזאת בשעה שלא זו בלבד שלא ניתנה לגורמים אחרים האפשרות להתמודד באופן שווה על קבלת הטבה זו, אלא שאף עתה לא מאפשרת להם גם כיום החקיקה הקיימת, לפעול בתחום זה הנותר - כאמור - בבלעדיותן של חברות הכבלים.

למה דומה הדבר מנקודת ראות כוללת? לשינוי של הזכיון והרחבתו באופן מהותי ללא עריכת מכרז חדש. בבג"צ טלסינימה6 , בו נדונה שאלת יכולתו של שר התקשורת לאפשר מתן שרותי "תשלום לפי צפיה"((pay per view לחברות הכבלים ללא פרסום מכרז נוסף נקבע:
"...יש לראות את סעיף 6ח(א) לחוק, הקובע חובת מכרז פומבי לשם מתן זכיון לשידורי כבלים ככלל, ואת סעיף 6ח(ג) המאפשר שינוי בלא מכרז של תנאי הזיכיון כחריג לו, שיש לפרשו בצמצום"


(5) חברות הכבלים נשאלו האם מוכנות הן לוותר על בלעדיותן. לא התקבלה תשובה ברורה. נראה עם זאת שעל מנת לבטל את היתרון כאמור, אין די בויתור של חברות הכבלים על בלעדיותן, כיוון שבויתור, ללא שינוי בחקיקה, אין כדי להקנות לשר סמכות ליתן זכיונות לשידורי טלוויזיה בכבלים לאחרים, כל עוד פרק ב'1 המבטיח בלעדיות בשידורי טלוויזיה בכבלים באזוריהן, נותר על כנו, והפגיעה במתמודדים אפשריים אינה נמוגה. בכך מוצג ספק נוסף באשר למידת התאמתן של חברות הכבלים, על פי המצב החוקי הקיים, לקבל רשיון כללי שמכוחו יהיו רשאיות ליתן את כלל שירותי התקשורת.

(ב) מדיניות הממשלה

(1) בבואו להפעיל את סמכותו מכוח סעיף 4 מחויב השר לשקול, בין היתר, את מדיניות הממשלה בתחום הבזק. נראה כי כאשר החליטה על פתיחה לתחרות בתחום התקשורת, ראתה זאת הממשלה באופן שונה מזה המוצע כיום.

(2) בהחלטת הממשלה מס' 1177 מיום 3.1.97, שעניינה "בחינת המדיניות בענף התקשורת ופתיחתו לתחרות" בסעיף א.7 נאמר:

"לפתוח לתחרות את תחום הטלוויזיה בכבלים (טל"כ) עם סיום תקופת הזכיון הראשונה של חברות הטל"כ...
בנוסף לאמור, אם בתהליך הפתיחה לתחרות של תחום התקשורת הפנים-ארצית, כאמור לעיל, יורשו חברות הטל"כ לפעול בתחום זה, יתאפשר לאחרים לספק שידורי טל"כ לפני סיום תקופת הזכיון הראשונה של חברות הטל"כ." (ההדגשה הוספה).

(3) לאחר החלטה זו הוקמה ועדת רוזן (בראשותו של מנכ"ל משרד התקשורת, מר דניאל רוזן) בנושא פתיחת שוק התקשורת לתחרות. מתן רשיון מפ"א קצר מועד באופן המוצע אינו עולה, לכאורה, בקנה אחד אף עם המלצות ועדת רוזן, והדברים מצויים בחוות דעתנו הקודמת. המלצה 24 לדו"ח רוזן קובעת:

"מומלץ לבצע הסדרה מחדש של ענף הכבלים, תוך הידברות
עם חברות הכבלים; ההסדרה צריכה לכלול את פתיחת ענף
הכבלים לתחרות, הארכת תקופת הזכיונות של חברות
הטלוויזיה בכבלים והענקת רשיונות למתן שירותי
תקשורת פנים ארצית נייחת (תשתית, תמסורת, תקשורת
נתונים וטלפוניה), שיאפשר לחברות אלה המשך מתן
שירותי הטלוויזיה בכבלים ואפשרות לאספקת שירותי
תקשורת ומולטימדיה מגוונים. התנאי המקדים להרחבת
מעמדם של מפעילי הטלוויזיה בכבלים ושינוי אופי
פעילותם, ממעמד של מפעילי טלוויזיה בכבלים על פי
זכיון למעמד של מפעילי שירותי תקשורת בעל רשיון
כללי, ומזכיונות המוגבלים לתום תקופת הזכיון הנוכחי
לרשיונות בעלי אופק זמן ארוך - כמקובל ברשיונות
לתחום התקשורת, הוא ביטול המונופול "דה פקטו"
שירותי טלוויזיה רב-ערוציים בכבלים והסדרה מחדש של
ענף הטלוויזיה בכבלים."

(4) כבר עמדנו בהרחבה, על כך שאין בהצעה הנוכחית הסדר המבטיח את פתיחתו של תחום שידורי הטלוויזיה בכבלים טרם מתן רשיון מפ"א לחברות הכבלים. אשר על כן, מתן רשיונות מפ"א קצרי מועד לחברות שידורי כבלים בטרם נפתח תחום שידורי הטלוויזיה בכבלים לתחרות עלול שלא להתיישב עם העקרונות שנקבעו על ידי הממשלה.
על מנת שהפעולה המינהלית תעמוד בקריטריונים של סבירות, יש צורך במתן נימוקים כבדי משקל לסטייה ממדיניות זו. לא הונחה התשתית המתאימה לסטייה מהותית ממדיניות הממשלה בתחום הבזק.

(5) לא דנו בחוות דעת זו בהליך קבלת ההחלטה ליתן רשיון קצר מועד, והאם נשמעו על ידי השר - לצורך בחינת המכלול - הגורמים הנוגעים בדבר, נושא שלמותר לציין כי יש לו משמעות משפטית.


ה)
סיכום שאלת הסבירות

(1) מכלל האמור לעיל עולה, לכאורה, כי החלטה בדבר הענקת רשיון כללי קצר מועד, לוא התקבלה, ספק רב אם היה בה כדי לאזן כראוי בין השיקולים הצריכים לעניין - לרבות השיקולים המפורטים בסעיף 4 לחוק - כל שיקול ומשמעותו.

(2) על בסיס התשתית שהונחה בפנינו, כל סוגיה לכשעצמה מעלה חשש באשר לסבירות ההחלטה; אך בוודאי הצטברותן של הסוגיות יחדיו מעלות חשש מהותי, כי אף אם היה מי שיטען, בדוחק, לקיומה של סמכות, תלקה הפעולה כמוצע, בכל הרצון הטוב והכוונות הטובות המושקעות בה, במה שייתפס משפטית כחוסר סבירות קיצוני או בולט, כמונח המשמש להגדרת פעולה מינהלית שאינה ניתנת להגנה משפטית.

7) סיכום

א) ומלה לפני סיום: העיסוק בנושא דנן, חרג - אולי מטבע הדברים - מדל"ת האמות של חוגים מקצועיים אל הזירה הציבורית. אינטרנט רחב פס הוא מעניינם של רבים מאתנו, שהיו רוצים כי זרימת המידע תהא מהירה יותר. ואולם, חלק מן הדיון הציבורי מנווט על ידי גורמים בעלי עניין, קרי אינטרסים כלכליים רבי עוצמה; והגם שהדבר לגיטימי, בתנאי של גילוי נאות, על הרשויות הנוגעות בדבר לשקול את התמונה הכוללת, על שלל השחקנים השונים הנוטלים בה חלק בימים אלה, וליצור הסדר מתאים מתוך ראיית מכלול האינטרסים הציבוריים ומתוך התעלות מעל שיקולים שאינם ממין העניין.

ב) הנה מדברי ר' משה חיים לוצאטו (רמח"ל) בספר המוסר הידוע מסלת ישרים (פרק פרטי מידת הנקיות):

"אך זאת היא חובת האדם הישר, כאשר יבוא איש להתיעץ בו, ייעצהו העצה שהיה הוא נוטל לעצמו ממש, מבלי שישקיף בה אלא לטובתו של המתיעץ, לא לשום תכלית אחר, קרוב או רחוק שיהיה ... אל ייעצהו עצה שתכליתה דבר זולת טובתו של המתיעץ."

הדברים מדברים בעדם.


ג) בחוות דעת זו ניתחנו את הקשיים הקיימים במתן רשיון כללי לתקופת זמן קצרה, הן בבחינת הסמכות והן בבחינת הסבירות שבהחלטה. כנגד הטענה, כי מילולית, על פי לשון סעיף 4 לחוק, ניתן לשר להפעיל סמכות בעניין זה, עומד הניתוח המשפטי דלעיל, אשר המסקנה העולה ממנו היא כי אין בסיס משפטי מוצק שעליו ניתן להשתית מתן רשיון כללי קצר מועד לחברות הכבלים; ולכך בכל מקרה תוצאות שאינן מתישבות עם לשון החוק ועם עקרונות המשפט המינהלי.

ד) דרך המלך הראויה היא איפוא החקיקה שהוצעה בעקבות חוות הדעת הקודמת. בכך יוסדר באורח כולל שוק התקשורת, ובכללו שידורי הטלוויזיה בכבלים, תוך הדגשת האינטרס הציבורי.

ה) בחתימת הדברים אודה אף הפעם למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוידה לחמן-מסר, לעוזרתה עו"ד נגה רובינשטיין ולעוזרי עו"ד יורם בונן על סיועם במסירות אין קץ.




ב ב ר כ ה,

אליקים רובינשטיין


העתק:
ראש הממשלה
שר האוצר
שר המשפטים
פרקליטת המדינה
מנכ"ל משרד התקשורת
היועץ המשפטי, משרד התקשורת
היועצת המשפטית, משרד האוצר

תאריך:  03/11/2000   |   עודכן:  07/03/2001
אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיק החקירה בעניין ראש הממשלה לשעבר מר בנימין נתניהו, גב' שרה נתניהו מר משה ליאון ומר עזרא סיידוף
החלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניין נשיא המדינה מר עזר ויצמן

בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il