הפרקליטות מציגה מדי פעם בפני בתי המשפט עמדה עונשית בלתי מתקבלת על הדעת, המאלצת את השופטים לקבוע את מתחם הענישה ואת העונש עצמו תוך התעלמות מעמדתה. ביקורת יוצאת דופן זו השמיע (20.9.15) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה דרורי.
דרורי דן בעניינו של צעיר בן 19, שהודה בשותפות עם צעיר אחר בתקיפת נהג מונית (כאשר התוקף בפועל היה האחר), ואשר לבקשתו צירף להודאתו גם ארבעה תיקים של עבירות שביצע מאז שהיה בן 12.5. שירות המבחן הגיש עשרה תסקירים בעניינו של הצעיר, אשר השלים שיקום ארוך והתגייס לשירות לאומי. במקביל, נדון שותפו לעבירה לשישה חודשי עבודות שירות והמדינה לא ערערה על עונשו.
למרות זאת, ביקשה המדינה לגזור על הצעיר מאסר בפועל. דרורי מתאר בגזר הדין את שהתרחש לאחר מכן: "כאשר שאלתי את בא-כוח המאשימה, פעם ופעמיים, מהו העונש הראוי לנאשם שבפני, בהשוואה לעונשו של ר', לא קיבלתי תשובה. כל מה שנאמר לי הוא שהפרקליטות קובעת עמדה עונשית לאחר התייעצות עם הממונים, וכי שאלת ביה"מ היא תאורטית, שכן לנאשם שבפניי יש עבירות נוספות, פרט לאישום המרכזי עם ר'. תשובה זו, על פניה, אינה מניחה את הדעת.
"אין זו הפעם הראשונה שבית המשפט צריך לסלול את דרכו ביחס לשאלה עונשית, ללא סיועה של המדינה, הבוחרת הצגת עמדה עונשית בלתי מתקבלת על הדעת, שאינה מתיישבת לא עם הפסיקה, ואף לא עם מקרים דומים; כאשר במקרה שלנו, אין התחשבות באותו עבריין עיקרי בתיק המרכזי.
"...בנסיבות אלה, להעיז ולדרוש מבית המשפט כי יטיל על הנאשם שבפני מספר חודשי מאסר בפועל (ואפילו לא לחלופין מאסר בעבודות שירות), גורם לכך כי לא ניתן לתת משקל משמעותי לעמדתה העונשית של המדינה, וכאמור, אני סולל את דרכי בתיק זה בכוחותי שלי, תוך התחשבות בטענות הסנגור ובדברי הנאשם".
דרורי גזר על הצעיר עשרה חודשי מאסר על תנאי ונמנע מלהרשיעו בתיקים האחרים, כפי שהמליץ שירות המבחן; מאחר שהמדינה לא ביקשה צו פיקוח לגבי תיקים אלו, לא הוציא דרורי צו שכזה. את המדינה ייצג עו"ד אורי גולדשטיין, ואת הנאשם - עו"ד מיכאל עירוני.
