|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
איך רוכשים ביטוח נסיעות לחול הכי זול ?
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים

שמגר שולל "חוק עוקף בג"צ"; קובע - "לא הכל שפיט"

שמגר סבור שאסור להתפשר בנושא זכויות הפרט, אך בנושאים מדיניים, ראוי כי בית המשפט העליון ימנע מלהתערב הוא זיכה את דמיניוק למרות הקושי הרב שבדבר, בשם 'חזקת החפות' הוא אינו מאמין במשטר נשיאותי אלא בצורך לעדן את השיטה הפרלמנטרית
17/04/2009  |   ענבל בר-און   |   מאמרים   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות
לא הכל שפיט. שמגר מתראיין ל"7 ימים" של ידיעות אחרונות [צילום: לע"מ]

מדוע שונאים כל-כך את בית המשפט העליון
ענבל בר-און
יובל אלבשן, במאמרו - מסביר את תהליך הפיחות של אמון הציבור במערכת בתי המשפט * לשיטתו, בית המשפט העליון הפך לדוברו של המעמד הבינוני, במסגרת 'מיסחור, מגזור והפרטת' כל רשויות המדינה * כולל ולרבות - בית המשפט העליון
לרשימה המלאה

שמגר: "לשמור על עיקרון הפרדת הרשויות"
ענבל בר-און
זכות העמידה? רק בעניינים קריטים * חייבים לשמור על הפרדת הרשויות * את חופש הביטוי יש לאזן עם ערכים אחרים * זאת ועוד מספר שמגר בראיון עימו * והוא גם חובב ג'אז
לרשימה המלאה

אהרן ברק גם נגד מאיר שמגר
עו"ד יוסי דר
שמגר מדבר בפסק הדין על "מי ששוקד על הגשמת ערכים דמוקרטיים מושלמים", וברור שהוא מתכוון בדבריו אלה לאהרן ברק, ואילו הוא, שמגר, מוכן לוותר בנקודה הזו לטובת כוחות המשחק הפוליטי
לרשימה המלאה

המכון הישראלי לדמוקרטיה?
רעי לוי
זהירות. מתחת לאפינו מתגבשת חוקה המבקשת לקבע את שלטון השמאל באורח אנטי דמוקרטי מובהק. שלבי החקיקה הינם מתקדמים ביותר
לרשימה המלאה

מבחן הסבירות
ענבל בר-און
מבחן הסבירות קומם על בית המשפט העליון את הציבור, שסבר כי דרך מבחן זה מתערב בית המשפט העליון התערבות יתר בפעילות הרשות המבצעת * בפועל, המחוקק הוא זה שהיקנה לבית המשפט סמכות להפעיל מבחן זה
לרשימה המלאה

בראיון משותף אשר נתנו נשיא בית המשפט העליון (בדימ.) מאיר שמגר, ונשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' אריק כרמון, למוסף "7 ימים" של 'ידיעות אחרונות' (יום ו', 17.4.09) דיברו שמגר וכרמון על עיקרון הפרדת הרשויות ועל שפיטות, על הצורך בשינוי שיטת הממשל, ועל השפעת חווית השואה (הפרטית והקולקטיבית) על השיח ועל התפיסה הדמוקרטית הישראלית.

שמגר צוטט בכתבתה של אמירה לם באומרו כי "לא הכל שפיט". שמגר גינה את כוונתו של שר המשפטים היוצא, פרופ' דניאל פרידמן, להביא למצב שבו לכנסת יש אפשרות להפוך פסק דין של בג"צ ברוב של 61 חברי כנסת. טמונה בכך "סכנה רבה", אמר. לשיטתו, זהו סעיף אשר מאפשר "לבטל או להחליש את אחת מחירויות היסוד שמוקנות לחברה", וזאת ברוב קטן במיוחד, "כזה שיש לכל ממשלה".

שמגר מגלה בפועל עמדה נחרצת יותר מעמדתו של נשיא בית המשפט העליון (בדימ.), אהרן ברק, אשר כיהן מיד לאחריו כנשיא בית המשפט העליון, ואשר מזוהה יותר מכולם עם 'שפיטות'; ברק טען כי אם הכנסת אינה שבעה מפסק דין של בית המשפט העליון היא רשאית לחוקק 'חוק עוקף בג"צ'. בכך גילה ברק סוג של פאסיביזם שיפוטי: הוא למעשה זיגזג בין יוזמות שיפוטיות מרחיקות לכת לבין רטוריקה מתנצלת אשר מנסה לרכך את הלם ה"שפיטות" בעיני הציבור.

כך היה לדוגמא בהעלותו את האפשרות ולפיה ניתן לחוקק 'חוק עוקף בג"צ'. ברק למעשה אינו אוהב את המושג "חוק עוקף בג"צ". כאשר הוא פסק כי חוק רגיל בטל היות ואינו תואם חוק יסוד, הוא נוהג להסביר כי בכך הוא מסייע לכנסת להגשים את חקיקתה שלה, ואם הכנסת חפצה בכך, היא רשאית לשנות את חקיקת היסוד שלה. בכך עורך ברק 'צעד (של שפיטות) קדימה, ושני צעדים (של אי שפיטות) אחורה'. הוא קובע כי חוק רגיל יבוטל אם הוא סותר את חוק יסוד, אך מאפשר לכנסת לבטל זאת או לשנות את חוקי היסוד. הוא מרבה לדבר, ליצור ולפתח את 'ערכי היסוד של השיטה' אך אינו סבור כי הכנסת - בחוקקה חוקי יסוד, צריכה להגביל את עצמה לעקרונות היסוד של השיטה (בגרמניה, בעקבות הניסיון של חוקי נירנברג, חוקי היסוד חייבים לתאום את החוקה).

עוד הבדל בין שמגר לברק נעוץ בתפיסתם באשר ל'מושאי השפיטות'. בעוד ששמגר נחרץ באשר לסכנה ולחומרה שב"חוק עוקף בג"צ", וברק 'מזגזג' בנושא, הרי בנוגע למושאי השפיטות ברק מרחיב ושמגר מצמצם. ברק נוהג לאמר כי "הכל שפיט נורמטיבית", אם כי "לא מוסדית". גם פה יש טקסט, וישנו סאבטקסט.

כאשר ברק טוען כי הכל שפיט נורמטיבית (קרי במשפט תשובה לכל שאלה), אך מאידך, לא הכל שפיט מוסדית (ישנם דברים כי לא ראוי, לשיטת ברק, כי בית המשפט יגע בהם), הוא למעשה אומר כי הכל שפיט, אך לבית המשפט הפרורגטיבה להחליט מה שפיט ומה אינו שפיט, וזה מותיר את הכוח בידי בית המשפט אשר יחליט מה ישפוט ומה לא.

לא הכל שפיט?
ההתנתקות. שפיט או לא? [צילום: AP]

בעוד שהדיכוטומיה של ברק בין שפיטות נורמטיבית למוסדית נתונה לפרשנות יצירתית ופתלתלה, הרי ששמגר מתון מאד בכל הנוגע לשפיטות בעניינים מדיניים (וזאת להבדיל מנחרצותו בנושא זכויות הפרט). הוא מצוטט בראיון כמי שאומר כי: "אני סבור שלא הכל שפיט, שיש נושאים השייכים לתחומן של הרשויות האחרות, המחוקקת או המבצעת". בניגוד לחשין אשר "יגדע את ידו" של מי ש"יגע בבית שלו, ושל אביו", שמגר דווקא סבור כי טוב שמגבילים את בתי המשפט: "אני לא חושב שיש מגמה להחליש את בית המשפט. יש מגמה למנוע מבית המשפט לדון בנושאים שהוא איננו צריך לדון בהם, כי הם אינם שייכים לתחום שלו". בכך למעשה מגלה שמגר קו ברור: נחרצות בהגנה על זכויות הפרט, אשר לתפיסתו תוגן בחוקה נוקשה (לשיטתו חוקה צריכה להתוות עקרונות ברורים של פיהם יפעל השלטון, כך שלא כל רעיון אד-הוקי או גחמה רגעית תניע אותו), אך מאידך, הקפדה על עיקרון הפרדת הרשויות, באופן כזה שהרשות השופטת לא תוכל להתערב בעניינים מדיניים.

הדיכוטומיזציה אשר עולה מבין השיטין מדברי שמגר בראיון ל'ידיעות אחרונות' מעוררת שאלות קשות: מה כאשר סוגיה מדיניות וסוגיה של זכויות הפרט כרוכות זו בזו, ולא ניתן להפריד ביניהן? כזו הייתה סוגיית ההינתקות: מחד, סוגייה מדינית, אשר אינה שפיטה כביכול. מאידך, סוגיה בזכויות הפרט, שכן אנשים על משפחותיהם ורכושם נעקרים לא רק מבתיהם אלא מן החיים אשר התרגלו אליהם. האם הדיבור על הפרדה בין 'שפיטות בנושא זכויות הפרט' לבין 'שפיטות בנושאים מדיניים' רלוונטית?

הכיבוש וההתנחלויות הינם דוגמא נוספת. הכיבוש אינו שפיט, אם נלך לשיטת ה'אי שפיטות בנושאים מדיניים', וכך גם ההתנחלויות. אך בעצם הכיבוש וההתנחלויות יש משום פגיעה מובנית בזכויות של האוכלוסיה הפלשתינית, כפרטים וכקולקטיב. אז זה שפיט או לא שפיט?

גם כאשר הממשלה מחליטה שלא למגן את שדרות, זוהי החלטה מדינית, אך למעשה היא נוגעת לסוגיות יסוד בזכויות הפרט: הזכות לחיים, לשלמות הגוף, לשלמות הקניין. אותם בתי משפט אשר ישיבו קניין שנגזל מבעליו שלא כדין, אינם יכולים להיות אדישים הרי לקניין שמושחת מפגיעת טיל רק משום שהממשלה מסרבת למגן את שדרות. אותם בתי משפט אשר ישלחו לכלא אדם שתקף את זולתו ופגע בו פיזית, אינם יכולים להשאר אדישים לממשלה אשר מאפשרת במחדל פגיעות פיזיות באנשים עקב היעדר מיגון: כך שהניסיון להפריד בין "מדיני" לבין "עניין של זכויות הפרט" אינו ישים במציאות.

אין סוגיה מדינית כמעט שאין מתחתיה, מעליה, מצדיה או בתוכה סוגיה כזו או אחרת בזכויות הפרט; כך שדומה כי הניסיון להפרדה בין עניינים "שפיטים" בזכויות הפרט, לבין עניינים "מדיניים" אשר אמורים להיות חסינים משפיטות, הינה מאולצת.

חוקה לישראל?
מנסחים חוקה [צילום: פלאש 90]

שמגר וכרמון מדברים במהלך הראיון גם על חוקה. שניהם סבורים כי משטר נשיאותי אינו מתאים לישראל, וזהו משטר "מלוכני" במסווה של דמוקרטיה, שבו 50% מן העם נשאר לא שבע רצון. עדיף, לשיטתם, ליצוק שיפורים ועידונים בשיטה הקיימת, לדוגמא להגדיל את אחוז החסימה ולאפשר את הפלורליזם בתוך המפלגות הגדולות.

מאז שפרש שמגר מבית המשפט העליון הוא עובד בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה על ניסוח חוקה, סוגיה שמעלה שאלות כבדות של הפרדת רשויות: האם שופטים בפרישה, חכמים במשפט ככל שיהיו (ברוחו של אריסטו, שקבע שעל החכמים לחוקק), יכולים ליטול חלק עקיף או ישיר במלאכת החקיקה? האם אין בשופט לשעבר אשר מנסח טיוטא לחוקה, פלישה לתחומי הרשות המחוקקת? האם עצם העובדה שהוא 'בדימוס' יש בה כדי לשנות? סוגיה דומה עולה בהקשר פעילותו של נשיא בית המשפט העליון (בדימ.) אהרן ברק בוועדת הקודיפיקציה, אשר שוקדת על הצעת חוק דיני ממונות אשר יאחד שורה של חוקים בתחום האזרחי-מסחרי לכדי קודכס אזרחי שלם. האם זה ראוי כי נשיא בית המשפט העליון בהווה/בפרישה יטול חלק בפעילות חקיקה אינטנסיבית? נכון, אמנם, שהכנסת היא זו שתאשר או לא תאשר זאת, אבל כולם יודעים כי כאשר מוגשת לכנסת הצעת חוק כמקשה אחת, הצורך לאשר או לשלול מקטין את מעורבות הכנסת - ומלוא כובד ההשפעה נתון למנסח הראשוני של המכלול.

התגברות ההגיון על נטיות הלב
חזקת החפות. גם לפושעים נאצים [צילום: AP]

שמגר וכרמון אינם פוסחים במהלך הראיון עימם על השפעת השואה על חייהם, כפרטים וכחלק מקולקטיב. שמגר נולד בעיר דנצינג שבפולין, שלכאורה נחשבה כ"עיר נמל חופשית", אך דגלים נאצים היו תלויים בה בכל מקום עם עליית הנאצים לשלטון. הוא חש כי "מי שלא משתייך למפלגה הנאצית, מקומו לא פה".

ניתן להניח כי מי שחווה על בשרו חוויה של אפליה והדרה, יהא רגיש לזכויות הפרט וללקחי השואה. שמגר מספק בראיון ל'ידיעות אחרונות' אנקדוטה אשר ממחישה עד כמה, בניגוד לדימוי, שופטים אינם יוצקים את דעתם ואת תפיסתם האישית לשפיטה: כמו ברק, שהיה נער בשואה וישב במשפט דמיניוק, כך גם שמגר. שניהם זיכו אותו מחמת הספק. שמגר אומר: "לגבי ההחלטה לזכות את הנאשם, הייתה כאן התגברות של ההגיון המשפטי המחייב על פני נטיות הלב. אני לא משוכנע שהוא חף מפשע, אבל כדי לזכות בן אדם אני לא צריך להיות משוכנע שהוא חף מפשע. כדי להרשיע אדם צריך להיות משוכנע שהוא הוא האדם". גם ברק, ברוח דומה, כתב בפסק דינו על הקושי לזכות את הנאשם דמיניוק לפי 'כללי משפט יבשים', כאשר הלב נקרע לאור זכרון השואה, הקולקטיבי והאישי, מה שמעיד כי בניגוד לדימוי, שופטים אינם יוצקים את תחושותיהם האישיות אל תוך פסקי הדין, והם נצמדים לכללי משפט יבשים כגון חזקת החפות. כך היה לפחות במשפט דמיניוק.

תאריך:  17/04/2009   |   עודכן:  18/04/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 "הסדר השפה"   "כצאן לטבח"   "נאצים רגילים"   אדולף היטלר (1945-1889)   אוטונומיה אישית   אריזציה   בג"צ 1/65 ירדור נ' ועדת הבחירות המרכזית   בג"צ איתנה ניב   בג"ץ ברגמן   בג"צ דנילוביץ (הדייל ההומוסקסואל באל-על)   בג"צ ההינתקות   בג"צ לאור נ' יו"ר הכנסת   בג"צ לשכת מנהלי ההשקעות נ' שר האוצר   בג"צ מעצר החיילים   בג"צ נבו   בג"צ ערוץ 7   בג"צ פלייבוי   בג"צ קול העם נ' שר הפנים   בג"צ קלפי המיקוח   בג"צ קציר   בג"צ רובינשטיין נ' יו"ר הכנסת   בג"צ שחר בוצ'ר   גזירת השחיטה   גזענות   דרוויניזם חברתי   הלכת אבנרי נ' שפירא   הלכת בבלי   הלכת גורדון   הלכת ועקנין   הלכת כרמלי   הלכת קסטנבאום   הרמן גרינג (1946-1893)   השמדה באמצעות עבודה   זכויות האדם במשפט הפרטי   זכות השמיעה   חובת ההנמקה במשפט המנהלי   חופש הביטוי   חופש העיסוק   כבוד האדם במשפט   כללי המשפט המנהלי   לשון הרע על ציבור   מבחן הראיה המנהלית   מנהיגים רוחניים בימי התופת   משפטי נירנברג   סבון   ספק סביר   עיקרון החוקיות   עיקרון המידתיות   עיקרון חוקיות המינהל   עיקרון תום הלב   עמידה רוחנית   פשעי מלחמה   ציד יהודים   רוצח מאחורי שולחן כתיבה   רצח רודולף (ישראל) קסטנר   שואה   שוויון במשפט   שיקול דעת מנהלי   תורת הבטלות היחסית 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שמגר שולל "חוק עוקף בג"צ"; קובע - "לא הכל שפיט"
תגובות  [ 10 ] מוצגות   [ 9 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
י.ש
17/04/09 22:26
 
הם הצהירו שאצלם
18/04/09 11:40
2
מאמר מלקק
17/04/09 23:37
3
קושיות עם הארץ.
18/04/09 04:31
 
לוי
19/04/09 08:08
 
אינני מבין אותה
19/04/09 17:00
4
מרק
18/04/09 10:51
5
120,000 בחודש
18/04/09 12:26
6
נירית בר
18/04/09 23:39
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
פרסומים על פיהם פרופ' מרדכי שני עתיד לקבל פרס ישראל בגין מפעל חיים, גורמים לכאבי בטן ולתחושה לא נעימה לפעילי עמותות הנכים, בייחוד לאלה שהגישו את בג"צ 8760/08, נגד התנהלותו של מכון לואיס בראשותו של פרופ' שני.
17/04/2009  |  אבי גולדרייך  |   מאמרים
מומחים רבים קובעים כי קיימים ליקויי איטום, לדוגמא, רק במצב בו הם מופנים אל כתמי רטיבות ונזקי איטום ברורים, אשר גם הדיוט מזהה אותם ללא שום צורך בהכשרה הנדסית ומבלי להיות מומחה.
17/04/2009  |  ד"ר אברהם בן-עזרא  |   מאמרים
לאחרונה ניתן סיקור רב לעובדה שהקומנדו הימי של ארה"ב חילץ קברניט ספינת משא אמריקנית במבצע ראשון מסוגו בהיסטוריה האמריקנית. האירוע מסתיר את כניעת ארה"ב לטרור המוסלמי, מעבר לפרגוד הלחימה בפיראטים מוסלמים.
17/04/2009  |  ירון זכאי  |   מאמרים
על שוטרים וגנבי דעת
17/04/2009  |  אברהם (פריצי) פריד  |   מאמרים
כוכב ונוס מסיים את נסיגתו והיום הוא נעצר על-מנת להתחיל בהילוך בכיוון הנכון, במעלה 29.12 במזל דגים, קרוב למעלת האפס במזל טלה.
17/04/2009  |  טובה ספרא  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   אקטיביזם שיפוטי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   זכויות אדם  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   שואה וגבורה  /  מי ומי  
אות "חושן המשפט" לשופט מאיר שמגר   /  טליה גורן
פסגה: שמגר-ברק ייפגשו עם השר פרידמן  /  רותי אברהם
הלל שמגר: מנהל נציבות תלונות הציבור  /  מחלקה ראשונה
זמיר: "בית המשפט העליון אינו סניף של מרצ"  /  ענבל בר-און
ברק: "להגן באופן אקטיבי על כבוד האדם"  /  ענבל בר-און
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
יוסף קנדלקר
יוסף קנדלקר
מאז ועד היום איש לא מעז לקרוא לבן שלו המן, למרות ששמעתי על מישהו שקראו לו כך, אבל זה בגדר שמועה
דרור אידר
דרור אידר
כיצד התקיימנו בעולם חסר התגלות, בגיא צלמוות של לאומים, נתונים לסכנת השמדה? מגילת אסתר הכינה אותנו לעולם כפי שמוכר כיום, שבו מוכרחים לתמרן בסבך הפוליטיקה העולמית כדי להשיג את הבסיס:...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il