שר הביטחון לשעבר, בנימין (פואד) בן-אליעזר, יואשם בקבלת שוחד בסך 2.25 מיליון שקל, הלבנת הון, עבירות מס ומרמה והפרת אמונים בחמש פרשות. כך החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שהודיע (יום ג', 27.10.15) על החלטתו לסניגוריו של בן-אליעזר.

וינשטיין לא קיבל את הטענות שהועלו בפניו בשימוע שערך, ואימץ את המלצתה של פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן-ארי שווקי. האחרונה הודיעה לחשודים האחרים בתיק, כי דחתה את טענותיהם בשימועים שערכה וכי גם הם יועמדו לדין. מדובר בג'קי בן-זקן, אברהם נניקשוילי, רוי מוצפי, איילת אזולאי וצ'רלי יהודה.

הפרשות מתייחסות לשנים 2014-2007, בהן היה בן-אליעזר חבר כנסת ושר, ואף מועמד לנשיא המדינה. על-פי החשד, הוא דרש וקיבל מאנשי עסקים סכומי כסף בעד פעולות הקשורות בתפקידיו, ובכספים אלה רכש בין היתר נדל"ן. על-פי החשד, בן-אליעזר גם המיר ללא דיווח ותוך נקיטת פעולות הסוואה והסתרה, מט"ח בשווי מאות אלפי דולרים, אותו החזיק במזומן בכספות בביתו ובבנק.

כמו-כן נחשד בן-אליעזר, כי מסר הצהרות הון כוזבות ליו"ר הכנסת, בכך שלא כלל דיווחים בדבר הון ונכסים שצבר, וכי לא הגיש דוחות לרשות המיסים והעלים ממנה הכנסות חייבות במס הנובעות מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר; המדינה סבורה, כי לבן-אליעזר היו בשנים אלו הכנסות ממקורות בלתי ידועים - בנוסף לכספי השוחד - בסך 2.1 מיליון שקל.


"יילחם על שמו הטוב"


הודעת משרד המשפטים אינה מתייחסת למצבו הבריאותי הרופף של בן-אליעזר, שיהיה בן 80 בפברואר הקרוב. בהקשר זה, הוא יוכל - לאחר הגשת כתב האישום - לבקשת מהיועץ המשפטי הבא להתלות את ההליכים נגדו. סניגורו, עו"ד נבות תל צור, מסר כי בכוונתו להיאבק על שמו הטוב וכי הם מאמינים שבסיומו של דבר לא יישאר דבר מכתב החשדות נגדו.

סניגוריו של ננקשוילי, נתי שמחוני ויואב סננס, אמרו שאין ממש בחשדות נגדו וכי הם בטוחים שהוא יזוכה.

על-פי החשד, בשנת 2011 פנה בן-אליעזר לנניקשוילי (שהקשר ביניהם נוצר בשנת 2008 כאשר בן-אליעזר היה שר האנרגיה), ביקש וקיבל ממנו 400,000 דולר, במסווה של הלוואה לרכישת מגרש בנס ציונה, זאת תמורת פעולות שביצע בן-אליעזר מתוקף תפקידו כשר התמ"ת לטובתם של נניקשוילי ובן-זקן (שהיה פעיל של בן-אליעזר במפלגת העבודה).

עוד נטען, כי בן-אליעזר את קשריו כשר הממונה על מועצת הנפט יחד עם ראש לשכתו דאז, איילת אזולאי, כדי להעניק לחברת שמן שבבעלות נניקשוילי ובן-זקן רישיון קידוח באתר "מד אשדוד", וזאת לאחר לחצים שהפעילו על חברי מועצת הנפט. על-פי הנטען, בן-אליעזר סייע לחברת שמן ליצור קשר עם נובל אנרג'י, שהיה חיוני לצורך עמידתה בתנאי הזיכיון. בן-אליעזר גם הגיש תצהיר ומסר עדות שקר עבור נניקשוילי בהליך מס שניהל האחרון, במטרה לשכנע את רשות המיסים שאינו תושב ישראל, דבר שחסך לו מס בסכומים משמעותיים; בשל כך הוא חשוד במרמה והפרת אמונים.

עוד נחשד בן-אליעזר, כי לבקשת איש העסקים רוי מוצפי פנה מספר פעמים לקונסול מצרים בישראל, כדי לסייע לעובדי חברתו של מוצפי לקבל ויזות למדינה זו. בעקבות פניות אלה חידש הקונסול מיידית את מתן האשרות. לבן-אליעזר היו קשרים טובים במיוחד עם ממשלו של הנשיא חוסני מובארק. בתמורה, טוענת המדינה, קיבל בן-אליעזר ממוצפי 260,000 שקל לרכישת מגרש עבור בנו וכלתו בנס ציונה בשנת 2011. בן-אליעזר גם קיבל ממוצפי 500,000 שקל שנה מאוחר יותר לרכישת בית ביפו. בן-אליעזר גם לחץ על מוצפי להעניק לו עוד 1.3-1.2 מיליון שקל לאותה מטרה, אך לא נענה.

בפרק המייחס לבן-אליעזר הלבנת הון נטען, כי בין ינואר 2011 ליוני 2012 הוא החזיק במזומן מט"ח בשווי 2.1 מיליון שקל, אותם ייעד לרכישת בית. כדי שלא לחשוף את עובדת החזקת הכסף, הוא ביקש מחברו צ'רלי יהודה לבצע עבורו המרות של המט"ח ולהזדהות כאילו המכר הוא מבקש השירות.