ועדת העלייה והקליטה דנה (יום ג', 27.10.15) במצבם של הסטודנטים יוצאי אתיופיה. יו"ר הוועדה, ח"כ
אברהם נגוסה (הליכוד) קרא למל"ג להתגייס להנגשת המוסדות האקדמאיים ליוצאי אתיופיה, תוך השארת מתן המלגות למינהל הסטודנטים במשרד הקליטה.
צח בן יהודה, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, מסר כי בשנה שעברה למדו בישראל 312,528 סטודנטים, מתוכם 2,785 סטודנטים ממוצא אתיופי, (כ-0.9% מכלל הסטודנטים), 88% מהסטודנטים ממוצא אתיופי למדו לתואר ראשון, 11.2% למדו לתואר שני, 0.5% לתואר שלישי ו-0.4% למדו לקראת תעודה אקדמית. לדבריו, בשנת תש"ע אחוז יוצאי אתיופיה בקרב הסטודנטים עמד על 0.76% בלבד, כך שניכרת עליה מסוימת במספרם. בעוד ששיעור הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה עלה ב-5 שנים האחרונות ב 8.9% אחוז, שיעור הגידול של הסטודנטים יוצאי אתיופיה עלה ב-26.5%.
נשירה בקרב סטודנטים
ג'ג'או בימרו, סטודנט, ציין כי "הדיון התבקש עקב העובדה שהמל"ג אינו מטפל בסטודנטים יוצאי אתיופיה ומי שאמון על כך הוא מינהל הסטודנטים, שאינו מוסמך מבחינה מקצועית ואקדמית לטיפול בנושא. אנו צריכים לשאוף לכך שהגוף שיהיה מוסמך בטיפול בסטודנטים יוצאי אתיופיה יהיה המל"ג בעצמו, שיקדם את הנושא במסגרת התוכנית הממשלתית לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה שמאושרת בימים אלה על-ידי הממשלה".
דוד מהרט, ממרכז ההיגוי של עולי אתיופיה קרא שלא לוותר על הזכויות של הסטודנטים יוצאי אתיופיה. לדבריו, "כל עוד הסיוע אינו מבדל אלא רק מסייע, יש לעודדו", ואילו זיווה מקונן-דגו, מהאגודה למען יהודי אתיופיה הייתה מודאגת מהעובדה שלמל"ג אין נתונים על-אודות נשירה בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה. דנה צוער, מחברת ההזנק "הזדמנויות לצעירים" טענה כי "מלגות הן אינן הדרך למנוע נשירה ולהשאיר סטודנטים יוצאי אתיופיה בלימודים. על משרד החינוך לשאת באחריות ולסייע לסטודנטים באופן אישי". נציג משרד החינוך,
דוד פלבר, השיב לה כי משרדו אינו מטפל בסטודנטים באף הקשר. "המל"ג זו זרועה ביצועית לטיפול בנושא ההשכלה הגבוהה. ישנן מדינות שמדובר בכלל שר אחר. לכן, אין לנו אחריות על טיפול אישי בסטודנטים כמו שמבקשים פה".
