משמר הכנסת הפעיל לאורך שנים ארוכות נוהג בלתי חוקי, שהביא לסיום שירותם של חלק ניכר ממשרתיו לאחר חמש או שבע שנים. נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
דוד חשין, הורה (19.10.15) לבטל את הנוהל בשל חוסר חוקיותו.
מוראד מוראד עתר נגד ההחלטה לסיים את שירותו לאחר שבע שנים, על-פי נוהג בלתי-כתוב ולפיו השירות נמשך חמש שנים עם אפשרות להארכתו לשבע, למעט בתפקידים ספציפיים. חשין קיבל את העתירה בקובעו: "הנוהל בו עסקינן, שמכוחו דה-פקטו מפוטרים אנשי המשמר בתום חמש עד שבע שנות שירותם, סותר את הדין".
חוק משכן הכנסת קובע: "קבלת אנשי משמר הכנסת לשירות ותנאי שירותם יהיו כקבלת שוטרים לשירות וכתנאי שירותם, בתיאומים שקבע יו"ר הכנסת". שוטרים מגויסים לחמש שנים ויכולים להגיע לארבע קדנציות כאלו, דהיינו - ל-20 שנות שירות; לאחר מכן ניתן להאריך את שירותם ללא הגבלה. הכנסת טענה, כי קצין הכנסת יכול לסטות מההוראות החלות על שוטרים, אך חשין קובע שהחוק ברור והסמכות נתונה רק ליו"ר הכנסת:
"ליו"ר הכנסת, אם כן, שיקול הדעת לשנות את תנאי שירותם של אנשי המשמר נוכח השוני שבתפקידם בהשוואה לתפקידם של שוטרי משטרת ישראל. משכך, לא נהיר לי מדוע בחרו המשיבים לטעון באשר לשיקול דעת קצין הכנסת. הפקודה אינה מקנה לקצין הכנסת את שיקול הדעת לחרוג מתנאי השירות הקבועים בפקודת המשטרה. קצין הכנסת רשאי לפעול אך בהתאם לסדרי העבודה אותם קובע יו"ר הכנסת. קצין הכנסת אינו יכול לקבוע בעצמו את אותם ההסדרים".
בפועל, אומר חשין, נוצר הבדל משמעותי בין השוטרים לבין אנשי משמר הכנסת, כאשר האחרונים יכולים לזכות בהארכת שירות מעבר לשבע שנים רק בתפקידים ספציפיים - בעוד אצל שוטרים אין מגבלה כזאת. הוא דוחה את הטענה לפיה מדובר ברענון הכרחי כדי למנוע שחיקה של אנשי המשמר, באומרו שלא הוכחה שחיקה שלהם. חשין גם מציין, בעקבות מוראד, כי דווקא בתפקידים המבצעיים השוחקים יותר אפשר לקבל הארכת שירות.
"מדוע יש לתלות את המשך הארכת שירותו של איש משמר בקידומו, בעוד שאין לקצוב כך את שירות השוטר? ומה התועלת הטמונה בפיטורי אדם שהוכשר לבצע תפקיד, שעה שאיוש תפקידו באדם חדש יחייב את הכשרתו על חשבון משלם המיסים? לא מצאתי מענה לשאלות אלו בגדר תגובת המשיבים", ממשיך חשין.
חשין מסכם בנקודה זו: "מן הראוי כי הכנסת תפעל בהתאם לחוקיה שלה, ובכללם חוקי העבודה, שנועדו להגן על אוכלוסיית העובדים, המצויה בעמדת נחיתות ביחס למעסיקים. הדבר נכון שבעתיים עת מדובר בעובד שמעסיקתו הינה המדינה. משלא בחן האורגן המוסמך של הכנסת האם יש לקצוב את תקופת שירותם של אנשי המשמר ולא שקל האם החרגת אנשי המשמר מההסדר החל על שוטרי משמרת ישראל מתחייב מאופי עבודתם, אינני רואה כיצד ניתן להשאיר את הנוהל על-כנו".
לצד זאת, דחה חשין את טענתו של מוראד לפיה הוא זכאי להמשיך בשירות משום שהוא הבדואי היחיד המשרת במשמר הכנסת: "דומה כי יש ממש בטענת המשיבים, לפיה לא ניתן היה להשאיר את העותר אך ורק בשל השתייכותו לאוכלוסייה הזוכה לתת ייצוג במשמר הכנסת. הכנסת הנה קודש הקודשים של הפוליטיקה הישראלית. קיימת רגישות רבה בבחירת אנשי המשמר שתפקידם לאבטח את נבחרי הציבור מול איומים שונים.
"נוכח זאת, סביר בעיני הצורך בבחירת אנשי משמר מתוך משרתי היחידות הצבאיות הקרביות, ולכן נהיר לי מדוע קיים תת ייצוג לאוכלוסייה הערבית בקרב משמר הכנסת. אין בכך לומר כי אני מקבל זאת כדבר רצוי, אלא כי בהתייחס לנסיבות העניין, לא הייתי רואה בעצם מיעוט בני המגזר הערבי בקרב אנשי המשמר, כאינדיקטור לכך שהמשיבים מתעלמים מדוקטרינת הייצוג ההולם".
הכנסת חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את מוראד ייצגו עוה"ד רוקסנה שרמן-למדן ושרי אברמוב, ואת הכנסת - עו"ד גור בליי.
