"לקבוע שמוזיקה מסוימת איננה איכותית זו התנשאות", כך אומר שדר הרדיו הפופולרי
דידי הררי. "מוזיקה, בדיוק כמו הומור, היא עניין של טעם. יש בדיחה שמצחיקה אותי ויש שיר שאני אוהב לשמוע, שהוא מדבר אלי, וקשור לחוויה שלי". הררי אמר את הדברים בדיון שנערך בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, במסגרת תוכנית "מפגשים עם התעשיה". משתתף אחר בדיון, העיתונאי יובל ניב מ
ידיעות אחרונות, אמר בדיון כי אין הגדרה לאיכות מוזיקלית. "יכול להיות שיר שאני חושב שהוא נפלא ומישהו אחר יחשוב שהוא נורא" אמר ניב.
במסגרת מסורת המפגשים שמקיים ביה"ס לתקשורת עם אנשי תעשיה מובילים בישראל התארחו השבוע:
דידי הררי מבכירי ותיקי שדרני הרדיו בישראל, שתוכניתו "דידי לוקאלי" משודרת ב"רדיו ללא הפסקה" ובמקביל בתחנות רדיו אזוריות מסחריות נוספות, אביעד רוזנבוים סגן מנהל גלגל"צ - תחנה שעלתה לכותרות בעקבות התבטאויותיה של שרת התרבות
מירי רגב. ויובל ניב עיתונאי ומבקר מוזיקה בידיעות אחרונות שגם השכיל לאחרונה בתואר אקדמאי בתחום המוזיקה.
מי יושב בוועדה
נעמה חן מרצה בבית הספר לתקשורת ושדרנית גלגל"צ בעצמה הנחתה את המפגש שעסק בנושאים הבוערים שעלו לכותרות לאחרונה בעקבות ההתבטאויות של השרה רגב על כך שיש לתת בגלגל"צ ביטוי למוזיקה מזרחית ודרשה לדעת מי יושב שם בוועדת הפלייליסט.
לדברי רוזנבויים, גלגל"צ משדרת סוגים שונים של מוזיקה, ובכלל זה גם הרבה מאוד מוזיקה מזרחית וחשוב לעורכי התחנה לתת מקום לזמרים חדשים ולא מוכרים. כ-50% מהמוזיקה בגלגל"צ היא לועזית. לדבריו העורכים המוסיקליים של התחנה נדרשים, כמו עורכים בעיתון, לעשות סינון מתוך ההיצע העצום שיש ברשת ולבחון מה שהם מאמינים שקהל היעד שלהם יאהב. "אנחנו חושבים על הקהל שלנו", אמר רוזנבוים, והזכיר את התוכנית "קולות החיילים" המשקפת את בחירתם של המאזינים.
הררי סיפר מדי שבוע נשלחים אליו בין 80 ל-100 שירים חדשים, והוא מאזין להם, או לקטעים מהם, כדי להחליט אם להציגם בתוכניתו. הבחירה היא על-פי אופי התוכנית והתרשמותו הראשונית מן השיר. לדבריו הוא בוחר לתוכניתו כ-10 שירים בתמהיל של מוזיקה מחו"ל, ישנה, נוסטלגית וגם חדשה. הררי אמר כי הוא רואה שליחות באפשרות לקדם אמנים ישראלים. קורה שהוא משמיע שיר שהוא לא יותר מ"בסדר" כדי לתת צ'אנס לזמר שאינו מוכר שהקליט והשקיע את כל כספו ביצירה, על-מנת לאפשר לו לזכות בחשיפה לציבור.
מוזיקה פופולרית
רוזנבוים הדגיש כי בעידן הנוכחי, כאשר יש ירידה משעתית ברכישת דיסקים, הציבור אינו נחשף למלוא יצירתם של מוסיקאים אלא רק לשירים וללהיטים מסוימים מתוכה.
בדיון הוצג מחקר שערך טל לאור, ראש מסלול הרדיו בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, על מוזיקה פופולרית בישראל הציג מגמות ביחס לעולם. על-פי ממצאי המחקר בעולם המערבי חלה בשנים האחרונות עלייה בשיעורי ההאזנה למוסיקת פופ, וירידה בהאזנה לרוק. ניכרת גם עליה מתונה בתחום המוזיקה השחורה ומוזיקת עולם. כך גם במצעדי הפזמונים בישראל: עלייה משמעותית בהאזנה לפופ ועליה מתונה אך עקבית בהאזנה למוזיקה ים תיכונית. לדברי יובל ניב, ניכרת בישראל מגמה של השתלבות במרחב שלנו בתחום האזנה למוזיקה מזרחית וים תיכונית.
פופ לדבריו של דידי, יכול להיות היום ים תיכוני וגם רוק והוא רואה במוסיקת הפופ יותר מוזיקת מיינסטרים והשולים נשארים שוליים כמו מוסיקת עולם.
הדיון עסק גם בפן המגדרי של שידורי המוזיקה בישראל, ומתברר כי כ-90% מההשמעות המוסיקליות ברדיו הן של אמנים גברים. לדברי הררי אין זו אפליה מצד השדרים אלא ביטוי לכך שמספר הזמרות בישראל נמוך בהרבה ממספר הזמרים. גם הררי וגם רוזנבוים אמרו כי שיעור היחסי של השמעת שירים של זמרות ברדיו גבוה יותר מהיחס שלהן בקרב תעשיית המוזיקה.
