שופט בית המשפט העליון,
מני מזוז, מביע צער על כך שלא התקדמה הצעת החוק שקידם משרד המשפטים בשנת 2009 לשינוי עבירת המרמה והפרת האמונים. הדברים נאמרים (יום ג', 17.11.16) בשולי דחיית בקשתו של ראש עיריית בת ים לשעבר,
שלומי לחיאני, לערער על חומרת עונשו בעבירה זו - שמונה חודשי מאסר בפועל.
מזוז אומר: "נוכח טענות שהועלו במהלך השנים על כך שנוסח עבירה זו בחוק הוא מאוד כללי ונעדר יסודות עבירה ברורים, גובשה בזמנו במשרד המשפטים הצעת חוק לקביעת מבנה חדש לעבירה של מרמה והפרת אמונים, אשר כלל לצד הגדרה כללית של יסודות העבירה, פירוט של ארבעה סוגי מקרים אופייניים מובהקים של התנהגות המהווה 'מעשה מרמה והפרת אמונים', וכן 'הגדרת סל' משלימה של סוגי מעשים המהווים מרמה והפרת אמונים אשר אינם נופלים בגדר המקרים הטיפוסיים שנקבעו אך הם בגדר ההגדרה הכללית. בנוסף גם הוצע להחמיר את הענישה בגין עבירה זו. למרבה הצער, הצעת חוק זו לא התקדמה לכלל חקיקה".
מזוז דוחה את הביקורת הנשמעת על עצם קיומה של עבירה זו: "התנהגות מושחתת של עובד הציבור, תוך הפרת חובת האמונים שלו לציבור, יכולה ללבוש פנים רבות ולבוא לידי ביטוי בדרכים מגוונות וברמות חומרה שונות. על כן, כדי להבטיח 'כיסוי' של מלוא קשת המקרים בהם עובד הציבור מנצל לרעה את תפקידו או מעמדו למטרות זרות, הרי שלצד עבירות שחיתות פרטניות, כגון עבירת השוחד, קיימת העבירה של מרמה והפרת אמונים המנוסחת בצורה כללית והמהווה כאמור 'עבירת אב' כללית המכסה את כלל מעשי השחיתות בני-העונשין.
"את אשר החסיר המחוקק בהגדרתו הכללית את העבירה של מרמה והפרת אמונים השלים בית משפט זה בפסיקתו כאשר קבע [בפרשת שבס] כי עבירת מרמה והפרת אמונים מתגבשת כשהמעשה מביא לפגיעה מהותית באחד או יותר משלושת ערכים מוגנים: הבטחת אמון הציבור בעובדי הציבור; טוהר המידות של עובדי הציבור; והבטחת תקינותה של פעולת המינהל תוך הגשמתו של התפקיד הציבורי".
מזוז גם מציג את השאלה מדוע כה מרבים לעסוק בשחיתות השלטונית, ועונה: "ההשלכות של תופעת השחיתות במערכות השלטון, חורגות הרבה מעבר להיבט הצר של מעשה עברייני הפוגע בקרבן עבירה מוגדר. בניגוד לעבירות 'רגילות', קורבנותיה של השחיתות שלטונית הם הציבור כולו. השחיתות השלטונית מהווה איום אסטרטגי על החברה. לשחיתות השלטונית יש השלכות שליליות רחבות ועמוקות - חברתיות, פוליטיות, מוסריות, כלכליות ואחרות - להן פוטנציאל ממשי לפגיעה גם בחוסן הלאומי של המדינה. כישלון במאבק בתופעה זו עלול להביא להתפרקות חברתית ולקריסה כלכלית".
לאחר שהוא סוקר בקצרה את ההשלכות הקשות של השחיתות הציבורית במישורים השונים, מסכם מזוז: "נוכח זאת קיים אינטרס ציבורי חיוני למאבק ללא פשרות בשחיתות השלטונית,
בו לבתי המשפט תפקיד חשוב ומרכזי, וזאת על-ידי ענישה הולמת ומסר צלול, ברור וחד-משמעי, כי 'אין אנשים שהם מעל החוק', וכי עבירות השחיתות ייתקלו בענישה מחמירה ומרתיעה".
