סוף לתביעה סביב בחירות רואי החשבון

סוף לתביעות סביב הבחירות לנשיאות לשכת רואי חשבון בשנת 2009. בית המשפט העליון דחה (יום ג', 24.11.15) את הערעורים ההדדיים של נשיא הלשכה לשעבר, עופר מנירב, ומי שהובילו את הקמפיין של המתחרה שניצח אותו באותן בחירות, יגאל גוזמן המנוח.

השופטים יצחק עמית, צבי זילברטל ומני מזוז קבעו לקונית, כי אינם רואים כל מקום להתערב בפסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עופר גרוסקופף, ואימצו אותו במלואו. מנירב חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל.

גרוסקופף בפברואר 2014 את רוב תביעתו של מנירב בנוגע למיילים משמיצים נגדו שהופצו כאשר התמודד שוב בבחירות בשנת 2009. בחשבון הכספי הסופי, מנירב משלם 60,000 שקל יותר ממה שיקבל.

במסגרת הקמפיין, הפיץ מטהו של גוזמן שני מיילים לכל חברי הלשכה. בראשון נטען, כי מנירב רוצה לקבל שכר בתפקיד הנשיא, הוא משלב את בנותיו בפעילות הלשכה והוציא על חשבון הלשכה עיתון שנועד להאדיר אותו. במייל השני נטען, כי מנירב מנהל תחת צו איסור פרסום בוררות נגד שני שותפיו לשעבר, בה עלו נגדו טענות חמורות על התנהגותו מול שלטונות המס.

מנירב הגיש תביעה של 5 מיליון שקל, שלאחר מכן צומצמה ל-2.5 מיליון שקל, נגד שורה של גורמים: גוזמן; משרד BDO זיו-האפט בו היה שותף, יועציו האסטרטגיים אייל ארד, ליאור חורב, ועו"ד עופר אלגם; היחצ"ן בן-ציון ציטרין שייצג את גוזמן; ורו"ח קובי נבון ממחנהו של גוזמן, יריב ותיק של מנירב. גרוסקופף הציע למנירב למשוך את התביעה לאחר פטירתו של גוזמן, אף הוא סירב - אם כי לא צירף את עזבון גוזמן במקומו. התביעה נגד ארד נמחקה בהסכמה במהלך המשפט, אך נותרה בעינה התביעה נגד משרדו.

גרוסקופף קבע, כי המייל הראשון היה אמת ולכן אין למנירב עילת תביעה בגינו. לעומת זאת, המייל השני לא היה נכון בשני פרטים מרכזיים: הבוררות התנהלה אומנם בצורה חסויה כמקובל, אך לא הוצא צו איסור פרסום - ולכן לא היה מקום לטעון שמנירב מסתיר את המתרחש בה; ושותפיו לשעבר לא העלו נגדו את הטענות שיוחסו להם.

בנוגע לאחריות לשליחת המיילים אמר גרוסקופף, כי אין ספק שגוזמן עמד מאחוריהם ואישר אותם, אך מובן שלא ניתן היה לשמוע את גירסתו; גרוסקופף העיר, כי בעדויות נטען שמיילים היו תגובה למסע הכפשות מצידו של מנירב. הוא קבע, כי למשרד זיו-האפט לא היה כל קשר למשלוח המיילים, וגם אם מימן כנטען את הקמפיין של מנירב - אין בכך כדי להטיל עליו אחריות. גם התביעה נגד נבון נדחתה, כאשר גרוסקופף אמר שאינו מבין מדוע הוגשה מלכתחילה.

בבואו לקבוע את גובה הפיצוי אמר גרוסקופף, כי מנירב לא הוכיח שנגרמו לו נזקים; הוא גם לא יקבל את הפיצוי המירבי ללא הוכחת נזק (100,000 שקל), משום שהמייל השני לא היה רחוק מרחק רב מן האמת, ומשום שמנירב נשא באחריות לאופיו של הקמפיין לא פחות מאשר גוזמן ואף ביצע נגדו פרובוקציה מכוערת. גרוסקופף חייב את חורב, אלגם ומשרד ארד לשלם למנירב 80,000 שקל, ואילו ציטרין - שהעביר את המייל לתקשורת - חויב בתשלום של 30,000 שקל.

במקביל קבע גרוסקופף, כי מנירב לא יקבל הוצאות מהצדדים שחויבו לפצותו ואף ישא במלוא האגרה, בסך 62,500 שקל, וזאת בשל סכום העתק שתבע במקור ובשל תרומתו הניכרת להתמשכות ההליכים. מנירב חויב לשלם הוצאות של 40,000 שקל לזיו-האפט ואותו סכום לנבון, וכן החזר חלקם בהוצאות הקלטת ההליך, כך שבסופו של יום הוא יצא מופסד בכ-30,000 שקל.

את מנירב ייצג עו"ד סביר רבין, את ארד ואנשיו ייצגו עוה"ד דרור ארד-איילון וגיא זאבי, את ציטרין ייצג עו"ד דורון אפיק, ואת נבון - עוה"ד איתן פלג וישעיהו אברהם.