סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, דחה (יום ד', 23.12.15) בקשה להטיל איסור פרסום על שמותיהם של מבקשים להצטרף לבקשת פירוק, תוך שהוא מנתח את עקרון פומביות הדיון ואת האיזון בינו לבין זכויות אחרות.
מדובר בכ-270 משקיעים בחברת קלע שבשליטת
אמיר ברמלי, הטוענים שאיבדו 147 מיליון שקל שהשקיעו - מתוך חובות מוערכים של 300 מיליון שקל אליהם נקלעו קלע וחברת-האחות רוביקון. המשקיעים ביקשו לאסור על פרסום שמותיהם, בטענה שהדבר יפגע בפרטיותם, כפי שמתאר זאת אורנשטיין:
"החיסיון על פרטיהם נדרש בין היתר מהטעמים הבאים: על-מנת להסיר חשש מלחצים נפשיים של בני המשפחה שאינם מעורבים בהשקעות המשפחה; חשש שהפרסום יגרום לקשיים בהמשך ההתנהלות של המבקשים מול גורמים שונים כגון בנקים, מלווים, קונים וספקים; הטרדה על-ידי גורמים שונים בעלי אינטרסים בנוגע לקבלת ההחלטות בקשר להשקעה או של גורמים שונים בתקשורת, המחפשים "סיפורים" ביחס להשקעות אלה".
אורנשטיין פותח את הדיון בקביעה: "עקרון פומביות ההליך השיפוטי הוא מנשמת אפו של הדין הישראלי והוא זכה להכרה גם בפסיקת בית המשפט העליון". הוא מזכיר, שביסודו עומדים שלושה רציונלים: זכות הציבור לדעת, המבוסס גם על
חופש המידע וחופש העיתונות; שיפור איכות ההחלטה; והגברת אמון הציבור בבתי המשפט.
לדברי אורנשטיין, הבקשה "עומדת בסתירה מוחלטת לעקרון פומביות הדיון והרציונליים שעליהם עמדה הפסיקה". הפסיקה קבעה, הוא מוסיף, שעקרון פומביות הדיון גובר ככלל על הזכות לפרטיות. "משקלו של האינטרס הציבורי בפרסום מתחזק ככל שמדובר בנושא שיש לו עניין ציבורי, כאשר עניין ציבורי הוא לא רק כל מה שמעניין את הציבור אלא פרסום שיש לציבור תועלת בידיעתו, למשל לצורך גיבוש דעה או שיפור אורח חיים", מוסיף אורנשטיין.
אורנשטיין קובע: "אין עסקינן בפגיעה חמורה בזכות לפרטיות, למצער פגיעה שאינה מידתית, או שהיא חריגה בנוף ההליכים המשפטים; העניין הציבורי שלו זכתה הפרשה כנטען על-ידי המבקשים עצמם דווקא תומך בפרסום פרטי המבקשים; כך גם מיהות הנפגעים במקרה דנן שעה שמדובר במשקיעים שבוחרים להיות צד פעיל בהליך משפטי, מיוזמתם ובחירתם".
הוא אומר כי טענותיהם של המבקשים על הפגיעה שעלול להיגרם להם, הועלו בצורה כוללנית, ללא כל ראיה ובצורה גורפת ללא אבחנה בין המבקשים. אורנשטיין מזכיר, כי גם שמותיהם של נאשמים בעבירות חמורות מתפרסמים, וברור שהפגיעה בהם ובמשפחותיהם גבוהה בהרבה מאשר בהליך האזרחי שלפניו.
את המשקיעים ייצג משרד
ליפא מאיר, את היועץ המשפטי לממשלה ייצג עו"ד ליאב וינבאום, את הכנ"ר ייצג עו"ד אביעד בללתי, והמפרק הזמני עו"ד
ארז חבר הופיע בעצמו.
