אהוד אולמרט זוכה ברוב דעות (יום ג', 29.12.15) מקבלת שוחד בדמות 500,000 שקל שנתן שמואל דכנר לאחיו, יוסי אולמרט, לאחר שנקבע, כי אין די בראיות הנסיבתיות כדי להרשיעו בנושא זה. בית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעורו של אולמרט על הרשעתו בקבלת שוחד ב-60,000 שקל. בהתאם לכך, הומתק עונשו משש שנות מאסר ל-18 חודשים.

בנושא בו הורשע אולמרט אומר השופט סלים ג'ובראן, כי לאחר ששולה זקן הודתה שקיבלה סכום זה מדכנר והעבירה אותו לעו"ד אורי מסר, אין מנוס ממסקנה שכך היה. ג'ובראן קובע - על דעת חבריו להרכב - כי יש די ראיות לכך שאולמרט ידע על קבלת הכסף, בין היתר לנוכח מנהגה של זקן לעדכן אותו בנושאים אלו, התנהגותה של זקן במהלך עדותה וצחוקה הרם בתגובה לשאלה האם העבירה את כספיו של דכנר כ"מתן בסתר". לבסוף אומר ג'ובראן, כי מדובר בממצאי עובדה ומהימנות, ואין סיבה חריגה להתערב בהם.

כל השופטים הסכימו, כי משקל עדותו של דכנר בנושא התמיכה ביוסי הוא אפסי - הן בשל שקריו המרובים והן משום שסניגוריו של אולמרט לא חקרו אותו בנושא, לאחר שנפטר בעיצומה של החקירה הנגדית. המחלוקת ביניהם הייתה בשאלה האם די ביתר הראיות - שכולן נסיבתיות - כדי להרשיעו. ניל הנדל, יצחק עמית, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל השיבו בשלילה על שאלה זו, לעומת דעת היחיד של ג'ובראן.


הנדל: פער בזמנים


הנדל עוסק תחילה בשאלה מי יזם את העברת הכספים. מסקנתו היא, כי לא ניתן להתבסס על דבריו של דכנר לפיהם אולמרט ביקש זאת, הן משום שלא נחקר בנגדית והן בשל אישיותו החריגה, התומכת באפשרות שהוא יזם זאת בעצמו. לנוכח העובדה שדכנר הפך להיות מומחה לשוחד ולניצול נקודות תורפה של הניצבים מולו, קיימת לכל הפחות אפשרות סבירה שהוא יזם את העברת הכספים. דכנר יכול היה ללמוד על מצבו הקשה של יוסי מפיו של זה עצמו או מאברהם נתן, ולא רק מאולמרט.

עוד אומר הנדל כי הראיות מבססות את טענתו של אולמרט, לפיה לא ידע עד שנת 2004 על הסתבכותו של יוסי - בעוד דכנר נתן לו את הכסף כבר בסוף 2002. התנהלותם של שני האחים מעלה אפשרות סבירה, שאולמרט לא יטול את הסיכון הכרוך בפנייה לדכנר, וכי הוא לא ראה את עצמו מחויב מבחינה מוסרית לעשות הכל כדי לסייע ליוסי.

גם התרחיש לפיו אולמרט לא ידע בדיעבד על העברת הכספים אינו ההגיוני היחידי. סביר שיוסי לא סיפר לו, גם משום שמדובר בפלילים וגם משום שחשש מתגובתו. כמו-כן, ייתכן שדכנר לא סיפר לאולמרט אלא פעל בבחינת "שלח לחמך על פני המים". לדברי הנדל, "תחכומו לבש צורות שונות, ואחת מהן יכולה הייתה להיות שמירת הקלפים קרוב ללוח ליבו עד העת שתיראה ביניו כמתאימה לפריעת החוב". עוד אומר הנדל, כי במועד מתן הכסף ליוסי כבר עמד אולמרט לעזוב את עיריית ירושלים ולא היה דבר על הפרק בנוגע להולילנד.

לדברי הנדל, גם הראיות המחזקות אינן מספיקות להרשעה. זקן לא אישרה שדכנר סיפר לה שאולמרט ביקש סיוע ליוסי, ואילו סיועו של משה טלנסקי ליוסי ניתן רק בשנת 2004. אי-נכונותו של אולמרט להיענות לפניותיו של אביגדור קלנר ולסייע לדכנר, אולי אך מהווה חיזוק לגירסת ההגנה. הנדל מדגיש, כי הכורח להילחם בשוחד אינו מצדיק הרשעה גם אם נותר ספק סביר.


עמית: קושי מובנה


עמית אומר כי האינטואיציה הראשונית מושכת באופן טבעי למסקנה שאין זה סביר שאולמרט לא ידע שדכנר "שלח את לחמו על פני המים" בדמות הסיוע ליוסי, שאם לא כן - מדוע שילם לו מלכתחילה? אלא שעמית מזהיר מפני כשלי החשיבה האינטואיטיבית, שכן הוכח שאולמרט לא ידע שדכנר נתן כספים לזקן ולאורי שטרית - ולכן היגיון זה לא נותר נקי מספקות.

עוד עמד עמית על הקושי המובנה בנקודות שנמנו לחובתו של אולמרט: הקושי היסודי להתבסס על דכנר, הקושי להתבסס על זקן שהכחישה במשטרה שאולמרט ידע על ההעברה, והקושי להסתמך על הסיוע שנתן טלנסקי - בשל פער הזמנים ובשל ההבדל ביחסים בין אולמרט לטלנסקי לבין יחסיו עם דכנר. לדעת עמית, סביר להניח שדכנר ציפה שיוסי יספר לאולמרט - אך דכנר לא הביא בחשבון את היחסים המורכבים בין השניים. עוד הוא מזכיר, כי יוסי לא נכלל ב"כתב הסחיטה" - רשימת המשוחדים-לכאורה ששלח דכנר להלל צ'רני - ואת סירובו של אולמרט להיסחט על-ידי דכנר.


פוגלמן: לא בלי התלבטות


פוגלמן קבע, כי יש לזכות את אולמרט מחמת הספק בעניין יוסי. סביר שאולמרט הוא שביקש מדכנר לסייע ליוסי, אך נותר ספק סביר שעליו לא הצליחה המדינה להתגבר - הוא קובע, לא בלי התלבטות. האמת העובדתית ידועה לשלושה: דכנר, שלא ניתן לסמוך עליו; והאחים אולמרט, המכחישים את ידיעתו של אהוד. "נותרנו עם ראיות נסיבתיות. אלו אינן מחזיקות משקל מספיק לשם הרשעה", אומר פוגלמן.

פוגלמן אומר כי הראיות עליהן מצביע ג'ובראן בדעת המיעוט שלו, מובילות כמעט עד להרשעה - אך עדיין נותר ספק סביר בשאלה האם ידע על העברת הכספים, שהיא העומדת בליבת האישום.

ג'ובראן כאמור סבר, כי ניתן להרשיע את אולמרט גם בנושא יוסי. לדבריו, התרחיש הסביר היחיד הוא שהיה זה אולמרט שסיפר לדכנר על מצבו של יוסי וביקש ממנו לסייע לו. הודאתו של יוסי בקבלת הכספים גוברת על כך שלא נמצאו להם עקבות, הוא מציין, גם אם לא ניתן לקבוע את הסכום המדויק. ג'ובראן מסתמך על היחסים האינטרסנטיים בין אולמרט לדכנר, על עדותה של זקן ועל בקשתו של אולמרט מטלנסקי לסייע ליוסי.