היועצת המשפטית של עיריית נצרת עילית, עו"ד אולגה גורדון, נהגה בצורה פגומה בשל יריבותה הפוליטית עם ראש העירייה דאז,
שמעון גפסו. לדברי שופט בית משפט השלום ברמלה,
זכריה ימיני, גורדון עמדה מנגד וציפתה שיועצו הפוליטי של גפסו ייכשל, כדי שתוכל להעלות טענות נגדו.
ימיני קיבל במלואה (24.12.15) את תביעת היועץ, אורן שמיר, והורה לעירייה לשלם לו 110,000 שקל על-פי החוזה שנחתם בינו לבין גפסו באוקטובר 2010. החוזה נחתם לאחר שנקבע סעיף תקציבי מתאים ולחתימתו של גפסו צורפה חותמת העירייה. אולם גזבר העירייה,
עופר לוי, שהיה מסוכסך עם גפסו, סירב לחתום על ההסכם. גורדון תמכה בו וטענה שההסכם אינו חוקי.
ימיני מציין, כי גורדון ייצגה את העירייה בהליך לפניו והמשיכה לעשות זאת למרות שהעיר לה, שהיא מעורבת מאוד בנושא והיא צפויה להעיד בתיק. גורדון לא העבירה את הייצוג, לא הגישה תצהיר עדות ראשית וממילא לא נקראה לעדות, וימיני אומר שייתכן שהייתה לכך סיבה:
"על-מנת שלא תיאלץ להסביר מדוע לא אישרה את העסקת התובע לאור אישוריה להעסקת היועצים האחרים ללא מכרז, בהיקפים כספיים גבוהים הרבה יותר משל התובע ולמרות שתפקידם חופף לתפקידם של אי-אלו עובדי העירייה, ועל יריבותה הפוליטית עם מר גפסו, אשר לטענת מר גפסו משפיעים לרעה על שיקול דעתה".
ימיני מוסיף, כי לא מצא אפילו מסמך אחד שבו גורדון מעמידה את שמיר על הדרישות לפי חוזרי מנכ"ל משרד הפנים, "כפי שהיה צריך לעשות יועץ משפטי לעירייה שטובת העירייה עומדת מול עיניו". על היועץ המשפטי להסביר לגורמי העירייה מהן הוראות החוק, "ולא לעמוד מנגד, לראות כיצד נכשלים עובדי העירייה, ולאחר מכן לבוא בטענות כנגדם", מדגיש ימיני.
לדברי ימיני, "במקרה שבפני הייתה יריבות פוליטית ואישית בין היועצת המשפטית לבין ראש העירייה, אשר מנעה ממנה לבצע את תפקידה באוביקטיביות ותוך הפרדה מוחלטת בין היריבות הפוליטית לבין תפקידה כיועצת משפטית, המחייב אותה לאוביקטיביות מוחלטת בעבודתה". רצוי שיועץ משפטי, הוא אומר, לא יהיה מזוהה עם קבוצה פוליטית כלשהי, כך שיתן ייעוץ משפטי נכון ואוביקטיבי לראש העירייה ולכל האורגנים שלה.