הממשלה אישרה פה אחד (יום א', 3.1.16) את מינויו של אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה. שעה קלה לאחר המינוי הוגשו לבג"ץ שתי עתירות נגד המינוי, במסגרתו אמור מנדלבליט להחליף ב-1.1.16 את יהודה וינשטיין המסיים שבע שנות כהונה. העתירות הוגשו על-ידי תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון.

מנדלבליט, בן 52, היה הפרקליט הצבאי הראשי בשנים 2011-2004 וסיים את שירותו בדרגת אלוף. הוא משמש מאז מאי 2013 כמזכיר הממשלה, תפקיד לו מונה בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מנדלבליט היה המועמד היחיד עליו המליצה ועדת האיתור בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס, שכן הוא היחיד שזכה כנדרש בנהלים לתמיכת ארבעה מבין חמשת חבריה.

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ דקות אחדות לאחר אישור מינויו של מנדלבליט, בטענה שעל ועדת גרוניס לחזור ולדון במועמדים השונים ולהציע לממשלה שלושה מועמדים, כפי שהנחתה אותה במקור שרת המשפטים, איילת שקד. התנועה טוענת, כי החלטתה של הוועדה להסתפק במועמד אחד התקבלה בחוסר סמכות, וכי החלטתה של שקד לוותר על שני מועמדים נוספים גם היא פגומה. התנועה מעלה את האפשרות, כי שוב - כמו בפרשת מינויו של רוני בר-און ליועץ המשפטי - משפיעים שיקולים פוליטיים על ההחלטה.

אומ"ץ טוענת, כי מינויו של מנדלבליט בשל חלקו בפרשת הרפז, בה החליט וינשטיין שלא להעמידו לדין, וכי הוא מחויב בצינון במעבר מתפקידו הנוכחי לתפקיד היועץ המשפטי. בתגובתה של המדינה לעתירה הקודמת נאמר, כי וינשטיין סמך את ידיו על הבחירה במנדלבליט, וכי אם תתעורר סוגיית ניגוד עניינים - ניתן יהיה לפתור אותה בהסדר מתאים. גם אומ"ץ טוענת נגד העובדה שהוועדה המליצה על מועמד אחד בלבד. שתי התנועות עתרו לבג"ץ נגד ההמלצה, אך נדחו על הסף בנימוק שיש להמתין להחלטת הממשלה.

בהביאה את מינויו של מנדלבליט לאישור הממשלה אמרה שקד, כי ניסיונו המקצועי העשיר של מנדלבליט ותכונותיו האישיות - מסירותו, מחויבותו העמוקה לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי, יושרו ונאמנותו לערכי המדינה - מלמדים, כי הוא מקיים באופן מלא את מכלול התכונות הנדרשות מהיועץ המשפטי.

שקד התייחסה גם לטענות שעלו בעתירות וחזרה על עמדת המדינה. לדבריה, העובדה שכל חברי ועדת גרוניס סברו שהוא מועמד ראוי - גם אם גרוניס עצמו לא הצביע בעדו - מלמדת שהם סברו שפרשת הרפז אינה מהווה מניעה למנותו לתפקיד. על הצינון אמרה שקד, כי בהעדר מקור נורמטיבי לכך אין מקום לדרישה זו, וציינה שארבעת תומכיו של מנדלבליט סברו שאינו חייב בצינון. לדעת שקד, תפקידו הנוכחי של מנדלבליט דווקא מכשיר אותו במיוחד לתפקיד הבא, שכן ברשותו "נקודת המבט החיונית לצורך חיזוק מערכת היחסים שבין הדרג המשפטי לבין הדרג המדיני".