החלטתה של ועדת גרוניס להמליץ על
אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי ל
ממשלה מייתרת את המשך הדיון בדבר חלקו בפרשת הרפז - טוענת המדינה (יום ד', 13.1.16) בתגובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד המינוי.
ועדת גרוניס ציינה, כי אינה יכולה להכריע במחלוקות העובדתיות בין מנדלבליט לבין היועץ היוצא,
יהודה וינשטיין, בנוגע לחלקו של הראשון בפרשת הרפז. לדברי המדינה, העובדה שלמרות זאת תמכו ארבעה מבין חמשת חברי הוועדה במינויו של מנדלבליט, מלמדת שהם הגיעו למסקנה שהפרשה אינה מונעת את המינוי - ולפיכך אין מקום לדרוש מהוועדה להתייחס אליה.
המדינה מוסיפה ומציינת, כי וינשטיין הדגיש במפורש - כאשר העביר לראש הממשלה,
בנימין נתניהו - את מסקנותיו בנוגע למנדלבליט ופרשת הרפז, כי הצורך לבחון את התאמתו של מנדלבליט לתפקיד מזכיר הממשלה מבוסס על חוות דעת שלא כללה את קבלת תגובתו של האחרון. נתניהו הסכים למינויו של מנדלבליט ליועץ המשפטי, ולכן אין מקום לדרוש כעת שיקבע האם הוא ראוי לתפקידו הנוכחי - נאמר בתגובה.
בצורה דומה דוחה המדינה את הטענה לפיה על מנדלבליט לעבור תקופת צינון בין תפקידו הנוכחי כמזכיר הממשלה לבין תפקיד היועץ המשפטי. בנוסף לכך אומרת הפרקליטות, כי מנדלבליט אינו אדם פוליטי, אלא מי ששירת עשרות שנים כעובד ציבור - בפרקליטות הצבאית. בכך הוא דומה למזכירי ממשלה קודמים דוגמת
אליקים רובינשטיין ו
צבי האוזר, ושונה ממזכירי ממשלה שהיו דמויות פוליטיות כמו יוסי בילין ו
יצחק הרצוג. גם בשל כך, סבורה המדינה, אין הוא חייב בצינון.
עוד אומרת המדינה, כי אין יסוד לביקורת על כך ששרת המשפטים,
איילת שקד, הסכימה שוועדת גרוניס תציע מועמד אחד בלבד, ולא שלושה כפי שהנחתה אותה תחילה. המדינה מזכירה, כי מספר המועמדים שיובאו לממשלה נתון לשיקול דעתו של שר המשפטים, וכשם ששקד ביקשה תחילה שלושה מועמדים - היא יכלה להסתפק ביחיד שקיבל כנדרש ארבעה קולות. המדינה תוהה, האם לדעת העותרות - אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון - היה על חברי הוועדה לתמוך בצורה מלאכותית במועמדים נוספים, כדי שבפני הממשלה לא יובא מועמד יחיד.
המדינה מבקשת לדחות את שתי העתירות, גם לנוכח מדיניותו המרוסנת של בית המשפט העליון בנוגע להתערבות במינויים בכירים בשירות הציבורי. תגובת המדינה הוגשה באמצעות עוה"ד אסנת מנדל ויונתן ברמן. הדיון בבג"ץ, בהרכב של חמישה שופטים בראשותו של
סלים ג'ובראן, יתקיים ב-17.1.16.
