"כלקח ממלחמת לבנון השנייה וממבצע צוק איתן, פיקוד העורף מחולק היום לעשרים נפות (חטיבות) מאומנות ומתורגלות, המסוגלות להתמודד עם 'איומי ייחוס' שנקבעו על-ידי הפיקוד העליון, ובראש וראשונה עם אפשרות שבמלחמה הבאה נגד חיזבאללה או חמאס תשוגר כמות גדולה מאוד של טילים מכל הסוגים לעבר העורף הישראלי". דברים אלה השמיע, בחלקה השלישי של סדנת אלפרדו על הגנת העורף, מפקד נפת השפלה בפיקוד העורף, אלוף משנה במיל'
אורי לוי, השוקד על עבודת דוקטור שלו, בנושא התמודדות המדינה עם התקפה גרעינית.
לדברי לוי, "לפיקוד העורף יש היום מענה טוב לכל סוגי הטילים שיש לחיזבאללה ולחמאס. בניתוח הכמות הגדולה ביותר של טילים שעלולים להתפוצץ בשטח ישראל, לאחר שעברו את המסננות של 'כיפת ברזל' ואמצעים אחרים, המצב היום פחות חמור בהרבה מכפי שיש סבורים ומפרסמים, והוא ניתן לשליטה. כשמנתחים באופן אמיתי את התרחישים, מגיעים למספרים שאפשר לניתן להתמודד איתם לא רע בכלל".
לוי מפקד על המשולש: בת-ים, אשדוד, מודיעין. בנפת השפלה שבפיקודו קיימות 15 רשויות מקומיות. לדבריו, "במסגרת פיקוד העורף פועלת יחידת קישור לרשות - יקל"ר, המורכבת מאלופי משנה וסגני אלופים, רובם מפקדי חטיבות לשעבר, שעשו הרבה תפקידים מקצועיים. במצב חרום הם אמורים לייעץ לראשי הרשויות ולתקשר בינם לבין פיקוד העורף, וכן לתקשר מהשטח לנפה, למחוז ולמטכ"ל. 12 שעות אחרי תחילת מצב החרום עובר הפיקוד על המשטרה המקומית, על מגן דוד אדום ומכבי אש, לאנשי היקל"ר.
לוי: "בנפת השפלה שבפיקודי יש ארבעה גדודי חילוץ עם מנופים של תשעים טון ועשרות משאיות. אני מסוגל לפעול בטריטוריה שלי בו-זמנית במאות נקודות. למפקדת פיקוד העורף יש יחידת חילוץ והצלה ארצית (יחצ"א), שהיא למעשה סיירת פיקוד העורף. כל אנשיה הם אנשי חילוץ והצלה רציניים ומנוסים והם מסוגלים להגיע במהירות לכל מקום בארץ. ב-12 מ-15 היישובים שבנפתי יש יחידות סיוע עצמי ראשוני (סע"ר). מדובר באזרחים מכל יישוב, העוברים אימונים לחילוץ והצלה. הם מתגוררים ליד אתרים שנפגעו והם הראשונים המגיעים אליהם. גם ביישובים הערביים - כפר קאסם, ג'לג'וליה וטייבה, יש יחידות כאלה ואת רוב הפעילות שם מבצעות נשים.
כל אלפי לוחמי העורף שבפיקודי, לרבות מפקדי הגדודים והיקל"רים, הם אנשי מילואים וגם אני איש מילואים, למרות שפעילות זאת מעסיקה אותי בשתי משרות מלאות. פועלות בנפה שלי רק שתי קצינות בקבע".
