אהוד אולמרט היה יכול להעיד בסיבוב השני של המשפט בפרשת טלנסקי, ובכך לסתור את הטענה שעשה שימוש פרטי בקופה הסודית - אומר (יום ג', 19.1.16) שופט בית המשפט העליון,
סלים ג'ובראן, בפתח הדיון בערעורו של אולמרט על הרשעתו ועל שמונת חודשי המאסר שנגזרו עליו.
סניגורו של אולמרט, עו"ד
איל רוזובסקי, השיב שלא היה צורך בעדותו של אולמרט בנקודה זו, שכן
שולה זקן עצמה העידה שהעניקה לאולמרט שירותים פוליטיים. הוא הוסיף וטען, שגם שימוש פרטי בקופה אינו הופך אותה לנכס פרטי עליו היה אולמרט צריך לדווח ל
מבקר המדינה. השופט
עוזי פוגלמן העיר, כי השאלה האם אכן מדובר רק בקופה פוליטית עודנה תלויה ועומדת בערעור, ולא ניתן להתייחס אליה ככזו בצורה פסקנית כפי שעושה רוזובסקי. הלה השיב, שבית המשפט המחוזי קבע פעמיים שמדובר בקופה פוליטית.
"אם כל אחד יכול לעשות זאת, זה מרוקן את חובת הדיווח מתוכן", אמר ג'ובראן. רוזובסקי השיב, שחובת הדיווח היא על נכסים ולא על השימוש בהם, והשימוש הפרטי בקופה אינה הופכת אותה לנכס בבעלותו של אולמרט עליו הוא חייב לדווח. אולמרט הורשע בכך שלא דיווח למבקר על הקופה, ובכך קיבל במרמה בנסיבות מחמירות את חוות דעתו הנקייה של המבקר.
"סוג של קבלת דבר במרמה"
השופט
ניל הנדל: "אז איזה סוג נכס זה?". רוזובסקי: "פוליטי". הנדל: "ואם אתה מקבל את הכסף לצורך פוליטי ועושה בו שימוש אישי, זה סוג של קבלת דבר במרמה". רוזובסקי: "זו תזה שמעולם לא התמודדנו איתה". הנדל: "זה לפי התזה שלך". רוזובסקי: "אני לא בא עם תזה אלא מתמודד עם קביעת בית המשפט המחוזי".
עוד אמר רוזובסקי, כי לאולמרט מיוחסת קבלת דבר במרמה על-ידי מחדל: הימנעות מדיווח. לאור זאת, טען, לא ניתן להרשיעו בעבירה זו, הדורשת מעשה בפועל ולא מחדל בלבד. לדעת רוזובסקי, העובדה שאולמרט מסר למבקר המדינה דיווח חסר, אינה מעשה אלא מחדל, ולדבריו כך גם קבע בית המשפט המחוזי בסיבוב הראשון בפרשת טלנסקי. כללי ועדת אשר - המחייבים את הדיווח - אינם דין או חוזה, ולכן הפרתם מחייבת מעשה ולא מחדל, הוסיף. המדינה סבורה, כי המעשה היה בהגשת דוח שאינו מלא.
השופט
צבי זילברטל ביצע תנועה בידו השוללת את גישתו של רוזובסקי, הסתכל לעבר הנדל והלה אמר: "מי שצריך לדווח, חייב לדווח אמת. אם חסר משהו, זה נובע ממה שהוא עשה. להפוך את זה למחדל - לא תואם את העובדה שהוא עשה מעשה כאשר הגיש הצהרה". רוזובסקי השיב, שגישתו תואמת פסיקה קודמת של בית המשפט העליון. לדעת זילברטל, המחדל יהיה רק אם לא היה דיווח כלל.
"הדחיפה הקלה הנוספת"
רוזובסקי המשיך וטען, שהשימוש הפרטי היחיד שנמצא בקופה הסודית הוא התשלום לשולה זקן. על כך שאל השופט
יצחק עמית: "יש כאן קופסה שחורה. נעלמו 150,000 דולר. על מי הנטל להביא ראיות לגבי השימוש?". פוגלמן: "זה נשאר כעננה. 150,000 דולר שמתפוגגים". רוזובסקי: "נכון, אבל צריך לשאול אם זה מוביל אותנו להרשעה". רוזובסקי: "זקן לא אמרה על זה מילה וחצי מילה, ואנחנו מניחים שהיא יודעת על הכל, הכל עובר דרכה. אם היא הייתה חושבת שהכסף הזה הגיע לאולמרט, היא הייתה אומרת את זה, כי ניסתה לסבך את אולמרט בכל דרך אפשרית".
פוגלמן: "האם בשלב מסוים, כאשר יש הרבה מאוד אינדיקציות לקופה שהנאשם מלכתחילה הכחיש את קיומה, האם נטל השכנוע לא עובר אל הנאשם, ואם הוא נמנע מלחשוף את הדברים - האם זה לא מהווה הרמת נטל השכנוע בידי התביעה?". רוזובסקי השיב, שאולמרט העיד על הנושא בסיבוב הראשון וכל רכושו וחשבונות הבנק שלו נחשפו בפני בית המשפט, ולא נקבע שהכסף הלך לשימוש פרטי כלשהו של אולמרט.
עמית: "מפסק הדין ניתן להבין, שהעדות הנוספת [של זקן] לא הייתה הדחיפה הקלה הנוספת שבית המשפט היה זקוק לה" כדי לקבוע שמדובר בכסף פרטי. רוזובסקי: "זו קביעה שלא היה ראוי לקבוע, כי זקן לא נשאלה על אותם 150,000 דולר. וגם אם הייתה אומרת, הייתי אומר שלא צריך להאמין לה, כי היא לא אמינה".
"כל אחד חי בעם אחר"
רוזובסקי הוסיף וטען, כי אולמרט שילם - בצורה לא-תקינה - מהקופה הסודית לקן תמורת פעילות פוליטית ולא תמורת פעילות פרטית. הנדל השיב, שבית המשפט המחוזי קבע עובדתית, שהיא ביצעה עבורו גם פעולות פרטיות. "אתה רוצה שנתערב בממצא עובדתי?", שאל רטורית. רוזובסקי השיב, שיש ממצאים נוספים של המחוזי ולכן היה צריך ללכת לקולא. לדברי פוגלמן, "אני לא רואה בזה שום דבר פוליטי". רוזובסקי: "עוזר פוליטי צמוד לא עוסק אך ורק בפוליטיקה. אנחנו חיים בתוך עמנו". פוגלמן: "כנראה שכל אחד חי בעם אחר".
השופטים הסתייגו מטענתו של רוזובסקי נגד קביעת המחוזי, לפיה הימנעותו של אולמרט מלהעיד מחזקת את הראיות נגדו. זילברטל אמר, שמדובר היה בתוספת לכתב האישום, ואילו ג'ובראן ציין שאולמרט לא ניצל את ההזדמנות להפריך את הטענות נגדו. הם גם דחו את טענותיו של רוזובסקי לפיהן המחוזי חרג מסמכותו - בעיקר כאשר השופטת רבקה פרידמן-פלדמן אמרה שהייתה מרשיעה את אולמרט כבר בסיבוב הראשון.
בנוגע לעונש טען רוזובסקי, שברירת המחדל שקובע החוק היא חפיפה בין העונשים, אך בית המשפט המחוזי נמנע כלל מלהתייחס לכך. הנדל הגיב, שגם אם רוזובסקי צודק - אין בכך כדי לחייב אוטומטית לקבוע חפיפה. "אדם עבר שתי עבירות נפרדות - אז למה שיקבל הנחה? למה לא לעשות את זה בצורה מצטברת? למה שיהיה סוג של מבצע - שניים במחיר אחד?", שאל. רוזובסקי השיב, ששאלה זו יש להפנות למחוקק, וכי בדרך כלל נקבעת חפיפה.
עוד יצא רוזובסקי נגד קבלת ההקלטות של זקן, באומרו שאם הן יתקבלו - שוב אין משקל לכללי הקבילות. עמית הגיב בציינו, שאין לכך חשיבות משום שאולמרט לא כפר בתוכנן של השיחות. רוזובסקי השיב, שהשימוש בקלטות נעשה לא רק לצורך הוכחת השימוש בכספי הקופה הסודית.