"בשנים האחרונות חשיפת הבנקים ללווים הגדולים אלו ירדה דרמטית מ-10.1 אחוז ב-2008 ל-4.5 ב-2015 - כך דברי מפקחת על הבנקים, חדוה בר (יום ד', 27.1.16) בהופעה ראשונה מאז כניסתה לתפקיד בוועדת הכספים של הכנסת.
לדברי בר, שינוי זה מקורו במספר סיבות: הפקת לקחים מהפסדי העבר, הקשחת מדיניות האשראי (הפיקוח הוביל מגבלות מחמירות בנוגע ללווים גדולים), הסטת פעילות הבנקים למשקי בית ועסקים קטנים.
לטענת המפקחת, שינויים אלו הביאו לכך שהיום רוב האשראי למגזר העסקי ניתן ע"י הגופים המוסדיים. במקביל, הבנקים עברו לתת הרבה יותר אשראי למשקי בית כאשר היקף האשראי שבנקים עשו בו הסדר למשקי בית בשנים 2014-2013 עמד על 845 מיליון שקלים עבור למעל מ-26,000 לקוחות פרטיים.
בר התייחסה בדיון בוועדה גם לנושא העמלות שגובים הבנקים. לדבריה, הפיקוח הגדיר מסלול עמלות בסיסי במחיר מפוקח דבר שאפשר למחיר סל העמלות השכיחות שמשלמים משקי הבית לרדת ב-18 אחוז. כך גם לגבי עלות שירותי העו"ש שנמוכה היום ביחס לעלויות שירותים אחרים שצורך משק הבית (קו טלפון רגיל, שירותי אינטרנט ועוד). בניגוד למצב האמור, משקי בית שעושים פעילות מורכבות (ני"ע, מט"ח) משלמים יותר.
ויתור הבנקים לעסקים על חובות - עיוות
"התמונה שמצוירת, לפיה הבנקים מוותרים לעסקים על חובות ללא סיבה, בעוד את משקי הבית רודפים עד חורמה, היא תמונה מעוותת לחלוטין ובמידה רבה הפוכה מתמונת המציאות" - כך הבהיר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, שהשתתף בישיבה.
"אני מבין את הסנטימנטים שעולים בנושא הזה אבל לא יהיה נכון, ולפעמים אפילו מסוכן, להקיש ממקרים פרטיים ולהוביל למסקנה לפיה יש כשל במערכת האשראי הבנקאי", אמר פרל. "כשנותנים אשראי, תמיד יהיו כאלה שיגיעו למצב של חדלות פירעון, אבל השאלה היא האם זה מלמד על בעיה במערכת - והתשובה לכך היא חד-משמעית, לא".
פרל טען כי יכולת העמדת האשראי של הבנקים בישראל הוכיחה את עצמה בכל המבחנים. הוא הציג נתונים רשמיים, לפיהם שיעור החובות הפגומים במערכת הבנקאות בישראל מגיע ל-2.2% מסך האשראי, בעוד במדינות ה-
OECD מגיע שיעור החובות הפגומים לשיעור של 6.2%. "הבנקים בישראל", אמר, "ידעו לתת אשראי באופן איכותי יותר מרוב המערכות בעולם".
לגבי הטענה כאילו בתוך המערכת הישראלית קיימת אפליה בין מגזרים שונים, הראה מנכ"ל איגוד הבנקים כי שיעור החובות שעליהם מוותרים הבנקים למשקי בית כמעט כפול משיעור החובות שעליהם מוותרים בהסדרי חוב ללוחות עסקיים. "ברמת המערכת הבנקאית ניתן ללמוד שבשנים האחרונות ויתרו הבנקים על 8.2% מתוך החובות שהגיעו למצב של ארגון מחדש אצל משקי בית. במקרה של לקוחות עסקיים - רק 4.9% מהחוב שבהסדר הגיע למצב של מחילה", אמר פרל.
שינוי מבנה הבורסה - תחרות מבורכת
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ'
שמואל האוזר, אמר במהלך הדיון בוועדה כי "שינוי מבנה הבורסה בהובלת משרד האוצר ורשות ניירות ערך, הפרדה בין חברות לבעלות בבורסה, הוצאת הבנקים משליטה בבורסה והוספת שחקנים - חברי בורסה שדרכם עושים פעילות במסחר בניירות ערך, ייצרו תחרות שלא הייתה עד כה. אני מאמין שרק תחרות מהסוג הזה יכולה להוביל להוזלה של מאות מיליוני שקלים בשנה לטובת הציבור, ומיליארדי ש"ח על פני שנים".
