|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
"שתי אהבות" - בתמצית ובהרחבה
|
סקירה ביקורתית לסרט "שתי אהבות" היוצא היום לבתי הקולנוע
|
|
שתי אהבות [צילום: עכבר העיר]
|
|
|
|
|
בתמצית: סרט קטן, מינורי, איטי - כמעט לכל אורכו. לא משעמם! אבל גם לא מחדש דבר בסדרי העולם של הרומנטיקה הקונבנציונלית. הגיבור היהודי-אמריקני נמשך אל שיקסע בלונדינית בלתי-מושגת בעליל (גווינת פאלטרו המצוינת) בעוד המשפחה והרוטינה מניחים בפניו יפהפייה יהודייה מבית טוב (ונסה שואו השווה לא-פחות). הבימוי קורקטי, המשחק מדויק ורגוע - ועל המסך לא קורה שום דבר יוצא דופן ומפעים שבזכותו יש צורך להפסיק הכל ולזעוק באוזניכם הרואות: "מ-צ-א-ת-י!".
וכעת בהרחבה מסוימת: בדרך כלל בסרט או בסתם סיפור רומנטי, הבחורה הראשית, העיקרית, נקרעת באמת (ואו בתמים) בין שתי אהבות של שניים או יותר אוהבים החושקים בה באמת או רק בגלל סיבות אינטרסנטיות אחרות. בסרט זה בחר הבמאי האמריקני ג'יימס גריי ("אודסה הקטנה") לשים במרכז גבר צעיר המתאושש מאהובה אחת (אותה לא רואים "זזה" בסרט) ונקרע בהתלבטותו בין שתי נשים יפות לכשעצמן, אליהן הוא מתחיל להימשך ו"כאילו" להיסחף - בו בזמן, כלומר: בעת ובעונה אחת.
מדובר בליאונרד בגילומו של חואקין פניקס ("הולך בדרכו") בן למשפחה יהודית בברוקלין של ימינו, שההורים בה הם איזבלה רוסליני ומהגר מישראל - המשוחק על-ידי מוני מושונוב ("זהו זה" המיתולוגית ו"קצרים") שמנהל עסק לכביסת בגדים. מבחינת "ההלכה הקולנועית" הגיבור הצעיר בעצם אינו "יהודי" ואולם כל המוטיבציות והמוטאציות המשפחתיות על המסך הן "יהודיות מוכרות" בכיוון של שידוך "מוסדר" שלו עם בת למשפחה יהודית אחרת מהסביבה העסקית הקרובה של ההורים.
נראה שהבמאי כל כך התרשם מ"חתונה מאוחרת" של דובר קוסאשווילי עד שזוהי לו הפעם השנייה להזעיק מישראל את מוני מושונוב (ה"אב" בשניים מסרטיו של קוסאשווילי) על-מנת שיתפקד שוב וגם כאן (לאחר סרטו הקודם: "הלילה הוא שלנו") כאבי המשפחה. כמו ב"חתונה מאוחרת" גם כאן הסיפור בסרט זה הוא בעצם על צעיר הממאן להינשא בקלות לפי מה שמייעדים לו חוקי השבט. גיבור הסרט מזכיר לא מעט בהופעתו הפגיעה והרגישה את השילוב בין ליאור אשכנזי מ"חתונה מאוחרת" לבין חבר-הכנסת הטרי ניצן הורוביץ (מיוצאי ערוץ 10). תפקידו של מושונוב בסרט אינו גדול, ומרכזיותו היא רק בכך שהוא ראש המשפחה הקטנה של הגיבור.
הגיבור הצעיר מתלבט בהימשכותו הרומנטית בין שתי נשים, והאמת שתיהן מצודדות ומושכות במידה לא מועטה, עד שמבצבצת לא אחת האפשרות הגברית האוטופית הנחשקת של לא להחליט, לפחות לא כרגע, אבל היא נהדפת בשל קצב זרימתם הרוטיניים של החיים ומחוג השעון שעוצר את התפתחותו של הסרט אחרי 110 דקות.
|
| תאריך:
|
07/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
07/05/2009
|
|
שאול דישי
|
|
"שתי אהבות" - בתמצית ובהרחבה
|
|
לכאורה, ההגדרות בין דמוקרטיה לדיקטטורה ברורות. שם רחוק, אצלם, זו דיקטטורה. כאן, אצלנו, זאת דמוקרטיה. שכן בדיקטטורה הרי ישנו מיעוט כוחני הכופה דעתו, ואילו אצלנו... אצלנו יש מפלגות הנכנסות לקואליציה, תופסות עמדות של כוח ומעניקות למיעוט שבחר בהן זכויות יתר ופטור מחובות. אצלנו יש את בג"צ, הרואה את הכל שפיט, ואת עמדותיו כמדד הבלעדי לצדק. אצלנו יש תקשורת, אשר באותה במה בה היא מיידעת מה מצוי, לעולם לא מפספסת לקבוע מה רצוי. אצלנו יש קבוצות כוחניות המשתלטות על שטחים לא להן וקובעות מחדש את גבולות המדינה, ביהודה ושומרון, בגליל ובנגב. אבל אצלנו, אצלנו יש דמוקרטיה.
|
|
|
|
|
כ-1,000 בוני אתרים הפועלים כיום בארץ נדרשים להיות סופרמנים. לא פחות. יחד עם מתן שירות לצרכיהם של לקוחותיהם הם נדרשים לשלוט בדיספלינות מרובות בהן: בניית האתר, תפעול מערכת ניהול תוכן, קידום ושיווק האתר במנועי חיפוש, ממשק משתמש וכו'.
|
|
|
|
|
מבקר המדינה האמיץ, כב' השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, חושף בדוח מקיף את אוזלת ידם של גורמי אכיפת החוק במלחמה למיגור משפחות הפשע (שפע) בישראל - שכשלו כשלון קולוסאלי במיגור התשתית הכלכלית של משפחות הפשע. המשטרה, בראשה המפכ"ל רנ"צ דודי כהן, לא קראו את הדוח וכבר ממהרים להגיב ומביעים "סיפוק" מהדוח שהוא "טוב" בעיניהם ו"חיובי".
|
|
|
|
|
עוד לפני ימים ספורים הסבירו לנו בתקשורת העוינת שנתניהו, בביקורו הקרוב בארה"ב, יועמד בפני הברירה לוותר על יהודה ושומרון ועל ירושלים, ולקבל את "היוזמה הערבית" - קרי יסכים לקלוט לפחות חלק מצאצאי פליטי תש"ח הערבים - בתמורה לכך שהאמריקנים ומדינות ערב "המתונות" יסירו מאיתנו את הסכנה האטומית האירנית. המסקנה המתבקשת היא, שמי שיתעקש לשמור בידיו את ירושלים עלול להעמיד את כל הארץ בסכנת השמדה אטומית. את הסחיטה הנבזית הזאת שיווקו באמצעות אימרת הכנף "יצהר או בושהר".
|
|
|
|
|
פסח שני הוא חג שמעורר תמיהות, מה פתאום שלחג יהיה מועד ב'? אדם שלא תקע בשופר או פיספס נטילת לולב לא מקבל הזדמנות שנייה לתקן את החוסר, אז למה פסח הוא יוצא דופן?
|
|
|
|
|
