יו"ר
בנק הפועלים לשעבר,
דני דנקנר, מבקש (יום ה', 4.2.16) מבית המשפט העליו לקיים דיון נוסף בהרשעתו במשפט
הולילנד. לטענת דנקנר, יש לזכותו מאשמת מתן שוחד, עליה נדון לשנתיים מאסר בפועל.
דנקנר הורשע בכך שנתן ל
מאיר רבין 1.3 מיליון שקל, כדי שהלה יפעל מול דודו,
יעקב אפרתי - אז מנכ"ל מינהל קרקעי ישראל - להפשיר את קרקעות חברת תעשיות מלח שהייתה בשליטת משפחת דנקנר. רבין נדון לחמש שנות מאסר, וגם הוא מתכנן לבקש דיון נוסף.
טענתו המרכזית של דנקנר היא, שזהו המקרה הראשון של הרשעה ב"שוחד הנעה", ולפיכך מדובר בהלכה חדשה ומוקשית המצדיקה דיון נוסף. לדבריו, שופטי בית המשפט העליון נחלקו בשאלה מהי "הנעה אסורה" - השפעה על עובד הציבור לפעול בניגוד לחוק ולתקנות, או גם השפעה עליו להפעיל שיקול זר. לצד הוא מציין, כי השופט
ניל הנדל סבר בדעת מיעוט שיש לזכותו. דנקנר טוען, שהפעלת
מאכערים הייתה לגיטימית לחלוטין לאורך עשרות שנים, ולכן הרשעתו היא בבחינת חידוש.
הוא גם חוזר על הטענה - שנדחתה בידי בית המשפט העליון - לפיה הוא לא קיבל הזדמנות נאותה להתגונן במחוזי בפני אישום בשוחד הנעה, שכן במקור הואשם בשוחד כסף. עוה"ד
טל שפירא ואריאל כפרי מציינים, כי אומנם החוק מאפשר דיון נוסף רק על פסק דין שניתן בהרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון, בעוד פסק דין הולילנד ניתן בהרכב של חמישה שופטים. אולם, לטענתם, לשון החוק סובלת גם פרשנות שתאפשר להיענות לבקשתם.
יצוין, כי דיון נוסף הוא הליך נדיר מאוד, וכי נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, אשר תכריע בבקשה, אישרה בשנת כהונתה הראשונה רק בקשה אחת כזאת. דנקנר מבקש גם לעכב את ריצוי עונשו אותו הוא אמור להתחיל לשאת ב-15.2.16.