מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על-ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמכים שעיקר מימונם מתרומות של ישויות מדינות זרות), התשע"ו-2016, של שרת המשפטים
איילת שקד. 50 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק ו-43 התנגדו לה.
בהצעת החוק, שזכתה גם לשמות חוק השקיפות וחוק העמותות מוצע לקבוע בחוק חובת שקיפות מוגברת, שתוטל על עמותות וחברות שעיקר מימונן מתרומות שקיבלו מישויות מדיניות זרות כהגדרתן בחוק. מוצע לקבוע כי עמותות וחברות אלה, יציינו שעיקר מימונן הוא כאמור בכל פרסום המיועד או זמין לציבור, בפנייה בכתב לנבחר ציבור או לעובד ציבור, בדין וחשבון שהם עורכים ומפיצים לציבור ובכל דיון המתקיים במקום העבודה של עובד ציבור או נבחר ציבור. מוצע להטיל את הקנס הקבוע לחוק העונשין על עמותה שהפרה את החובה האמורה וכן להסמיך את רשם החברות להטיל עיצומים על חברה שהפרה את החובה.
שרת המשפטים, איילת שקד, הציגה (יום ב', 8.2.16) במליאת הכנסת את חוק השקיפות וטענה כי העמותות שמוחות נגד חוק השקיפות לא באו לקדם את האינטרס הישראלי. "העמותות האלה משרתות איטנרסים זרים. הן ממומנות מכספי משלמי המיסים במדינות זרות ולכל שירי הממשלות המממנות אותן הן כינור", טענה.
היא פירטה כיצד הארגון הכנסייתי ההולנדי ICCO ביקש להעביר ל"שוברים שתיקה" אחרי מבצע "
עופרת יצוקה" תרומה של 42,000 אירו. אבל לתורמים היה תנאי. התנאי להעברת הכספים היה מסירה של לא פחות מ 90 עדויות מפלילות כנגד חיילי צה"ל.
"למי שמתקשה לעשות את החשבון אומר לכם שזה יוצא 466 יורו על כל ראש של חייל ישראלי. בהמרה לשקלים לפי שער יציג זה יוצא פחות או יותר 2000 שקלים שנכנסו לקופת "שוברים שתיקה" על כל עדות מפלילה כנגד חייל צה"ל. זה מה ששווה חייל צה"ל בעיני שוברים שתיקה. על העברות הכספים האלה מי שמתנגד לחוק מבקש להגן. זה חופש ההתאגדות שבשמו אתם מדברים היום. אלה תחומי העיסוק אותם אתם מעוניינים לקדם", אמרה.
שרת המשפטים טענה עוד כי מבקרי החוק משמאל לא יודעים באמת למה הם מתנגדים לו וסותרים אלה את אלה בטענותיהם.
"כל מי שמביט בכם מהצד מבחין מיד שכבר מזמן עברתם משלב ההתנגדות לחוק בשל אידאולוגיה - לשלב ההתנגדות לחוק בשל פרנויה. ובשלב הזה שאתם נמצאים בו כעת, שלב הפרנויה, אני מרגישה שהטיעונים שלכם מבולבלים ולא מסודרים", עקצה והוסיפה כי טענות מתנגדי החוק סותרות הזו את זו.
"חלק מכם הרי חושב שהצעת החוק נוראה ואסור להכניס אות אחת ממנה לספר החוקים; אבל באותה שעה ממש - חלק אחר מכם חושב שנכון היה להרחיב את החוק ולהחיל את הנורמות שלו על גופים נוספים", ציינה.
שקד טענה כי חוק השקיפות פוגע בזכות יסוד אחת בלבד - בזכות הקניין. עם זאת, הוסיפה כי פגיעה זו לא מנעה מן השמאל לקרוא לשקיפות בחטיבה להתיישבות, בתקציבים, בכל הנוגע ללוביסטים ובוועדות השרים.
"אחרי שנים שהשמאל הפך את השקיפות "קרדום לחפור בו" וכלי מנהלי לעשות בו שימוש פוליטי כנגד הימין - התחלתם לחשוב שהשקיפות זו נחלה שירשתם; התחלתם לנהוג בשקיפות "מנהג בעלים". כאילו השקיפות היא נכס שהיה רשום בטאבו על שם אבא שלכם. כאילו אתם "בנים ממשיכים". אתם בשמאל הרי מזדעקים על עצם השימוש של הצעת החוק בביטוי "שקיפות" כאילו לקחו מכם משהו ששייך לכם. כאילו מדובר בנכס המשפחתי שלכם", אמרה.
עוד הוסיפה כי בניגוד לטענה שחוק השקיפות פוגע בהליך הדמוקרטי ובזכויות המיעוט - הרי שבבסיס ההליך הדמוקרטי עומדת הכרעת הבוחר הישראלי.
"מיום ליום אני יותר ויותר מבינה שלכם יש תפיסה אחרת של המושג דמוקרטיה", אמרה והזכירה את מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, אלון ליאל, שתועד בשיחה עם פעילי שוברים שתיקה וטען שיש לו לגיטימציה מצד שני האחוזים "של האנשים הכי מוסריים, הכי נבונים, שמסוגלים לראות 20 שנה קדימה, שלא שטופי מוח של הפרופגנדה הימנית המשיחית".
"זו רבותיי, התמצית של העניין. מכיוון שאתם תופסים את עצמכם כצודקים, גם כאשר אתם מייצגים שני אחוז בחברה הישראלית, מכיוון שאתם מאמינים שחוץ מכם כולם שטופים בשטיפת מוח דתית, מכיוון שאתם לא מאמינים במושג "רצון הבוחר" ואתם משוכנעים שרק אתם יודעים לספק לציבור את מה שהוא באמת צריך - אתם מוכנים לדלג על הכרעת הרוב. ואת הכל אתם תעשו בדרך של כפייה על הציבור הישראלי", אמרה.
ח"כ
חנין זועבי, שרק אמש הורחקה לארבעה חודשים על-ידי ועדת האתיקה של הכנסת ומי שנחשבת לאחת המועמדות הראשונות שביחס אליהן ישתמשו בחוק החדש, טענה כי הפליאה והזעם צריכים להיות מופנים כלפי יתר חברי הכנסת שלא מוצאים לנכון אף פעם לנחם משפחות שכולות פלשתיניות. "המפריד בין דם לדם הוא גזען מסוכן ואכזר", אמרה. הדברים עוררו סערה במליאה, ח"כ זועבי המשיכה לדבר לאחר שזמנה תם על-אף בקשות חוזרות של מנהלת הישיבה ח"כ
נורית קורן והורדה מהדוכן בכוח על-ידי הסדרנים.
