דרמה בת שלוש שעות בפגישה האחרונה והמכרעת של מחזיקי אג"ח אלון הרבוע הכחול, שנערכה (יום א', 14.2.16) בת"א: הדיון התארך עד כדי כך שמועד החלטה נדחה שוב, למחרתיים (יום ג').

לאחר הצגת ההצעות ותשובה על שאלות שהציגו נציגת אלון, עו"ד שיראל, ואחרים, הוכרזה הפסקה. כשחזרו עשרות המשתתפים לאולם, הדהים עו"ד גדעון דוני, נציגו של בן-משה, שהודיע על שיפור בארבעה סעיפים בהצעתו של בן-משה, שהייתה אמורה להיות הסופית: בן-משה התחייב לפרוע את כל החוב למחזיקי האג"ח, 380 מיליון שקל, בתוך חצי שנה, במקום בתשלומים עד ארבע שנים. כן התחייב לפרוע 300 מיליון שקל: לבנקים בתוך חודש, ולא 250 מיליון שקל בתוך 8 חודשים, כפי שהציעו קודם לכן. הוא הציע גם שני שיפורים נוספים.

"הופתענו! זה מותר?"

נציגי גינדי וראשיה, ובהם אבי וליטל גינדי, שישבו באולם, הגיבו בתדהמה. עו"ד יורם ראב"ד: "הופתענו! עד עכשיו לא ידענו על השיפורים. מותר לעשות זאת זה?!". נציגי בעלי האג"ח הגיבו באומרם שהדבר מותר, וכי ההצעה המשופרת תפורסם בשעות הקרובות רשמית בבורסה.

מוטי בן-משה, שלראשונה הופיע אישית באספת המחזקים, הוסיף: "הכוונה שלנו היא לספק את הסחורה! אנחנו רציניים. איננו נכסים כדי לעשות סיבוב, אלא כדי לפתח את החברה". עורכי דינו הוסיפו ופירטו את יתרונות הצעתו – לדעתם – על פני הצעת גינדי, כמפורט בהמשך.

לבקשת משתתפים, ובהם גינדי, הוכרזה הפסקה נוספת. ככל הידוע, נערכה התייעצות בין אבי וליטל גינדי ועורכי הדין שלהם. לאחר מכן עלה עו"ד ראב"ד על הבימה והודיע שגם גינדי 2010 משפרת את הצעתה. ראב"ד: "אני שמח שבן-משה קרא לעומק את הצעתנו, והבין שצריך לשפר. אם השיפור הוא לשם שמים – תבורך. אבל שלנו טובה יותר... החלטנו להעלות את דמי הרצינות – מקדמה שמעידה על כוונה רצינית לבצע את העסקה – מ-20 ל-200 מיליון שקל. אנחנו מוכנים להאריך את תקופת המו"מ מ-21 יום כפול 3 ל-74 יום. אנחנו מוכנים לשלם קנס של 20 מיליון שקל אם ניסוג מהעסקה, כמו הקנס שמבטיח בן-משה.

הדיון התארך, בהשתתפות נציגי בעלי האג"ח הגדולים. עורכי הדין של שני הצדדים, ראב"ד ודוני הסבירו כל אחד בתורו מדוע ההצעה שלו טובה יותר. אגב כך נחשפו לעומק פרטי ההצעות, כולל פרטים שלא נחשפו או לא היו ברורים עד עתה.

הישיבה הארוכה, וכן השיפורים וההבהרות שהוסיפו נציגי שתי החברות, שיבשו את לוח הזמנים. עו"ד עדי פיגל, נציגם של בעלי האג"ח, הודיע שעל שתי החברות המציעות להגיש הצעות חדשות בכתב עד 8 בבוקר. ההצבעה האלקטרונית תסתיים מחר ב-8 בערב, אך ייתכן שתוארך עד יום ג' בבוקר. התוצאות – מחרתיים ב-8 בערב. עו"ד פיגל הבהיר כי בן-משה וגינדי הודיעו, שיש לתת תשובות סופיות עד יום שלישי בערב, מסיבות שלא פירטו, וסירבו לכל דחייה נוספת.

מסמכים מול מסמכים

נקודה מרכזית הייתה הוכחת היכולת של שתי החברות. בן-משה ונציגיו אמרו שהם הציגו בפני נציגי בעלי האג"ח מסמכים מבנקים בחו"ל, על יכולת פיננסית ב-800 מיליון שקל. עו"ד ראב"ד תקף, בשם גינדי, את בן-משה, ואמר: "נכון, הוא מבטיח שלגינדי יש מסמכים על פקדונות נזילים בכמיליארד שקל". הם לא בבית, הם כאן אצלי". הוכרזה הפסקה, והמסמכים הוצגו באופן דיסקרטי לנציגי בעלי האג"ח. עו"ד ראב"ד: "אנחנו מציגים פקדונות נזילים של החברה הרוכשת. בן-משה הציג פקדונות שלו, אבל לא של החברה המבקשת לרכוש, שאיננו יודעים עליה דבר ואיננו יודעים אם וכמה כסף יש לה".

נציגיו של בן-משה אמרו, לעומת זאת שהוא מציע לנושים מיליון שקל מיידית – 550 מיליון שקל במזומן עם חתימת החוזה, ועוד ערבות בנקאית 300 מיליון שקל. לדבריהם, הצעתו של בן-משה טובה יותר.

הממונה תאשר?

אחת הנקודות המרכזיות שהתעוררה הייתה, האם יש חשש שעסקת גינדי לא תאושר על-ידי הממונה על הגבלים עסקים. עו"ד דוני אמר שהממונה פסל עסקה של אלרוב נדל"ן לרכישת חניון בירושלים, משום שהדבר היה מביא לשליטתו על שני חניונים באותו אזור. הוא אמר שלא תאושר רכישת אלון על-ידי גינדי, משום שלגינדי יש מרכז מסחרי גדול בשוק שרונה, שיתחרה במגה, שניהם בתל אביב. ראב"ד אמר שתגובה שמדובר על נכס אחד בלבד, ועל חניון בן 400 מקומות, והוא בטוח שהעסקה תאושר.

שני הצדדים ענו בחיוב על כמה שאלות של עו"ד שיראל, נציגת אלון רבוע כחול. בין היתר התחייבו לקנות את החברה כמות שהיא. כן הסכימו, שבלי הסכם עם בנק הפועלים, אי-אפשר יהיה לסכם את העסקה. שני המתחרים הסכימו, ששתי ההצעות טובות, והמחלוקת היא רק, של מי ההצעה הטובה ביותר.

בן-משה תקף את הצעת גינדי, באומרו, כי הוא – בן-משה - מתחייב לקנס של 20 מיליון שקל, אם העסקה תבוטל, ואילו גינדי מציע קנס של 10 מיליון בלבד. עו"ד ראב"ד אמר שבעלי האג"ח או הבנקים יוכלו תמיד להגיש תביעה להפרת הסכם. לבסוף הסכים גם גינדי לשלם קנס זהה.

הייתה הסכמה כללית שאין אפשרות להשלים את ההסכם המסובך בתוך 21 יום. גינדי ביקשו עד 60 יום עם אפשרות לעוד 14 יום. בן-משה הודיע, שהוא מתחייב לחתום על העסקה בתוך 40 יום, ואולי פחות, ולהביאה לאישור בית המשפט ב-20 הימים הבאים.

עם שמיעת הציגי שני הצדדים, אפשר היה להבהיר שוב את השינויים בין שתי ההצעות:

• התשלום בעד רכישת מניות אלון - 115 מיליון שקל בשתי ההצעות. הקונה יקבל 85% מהבעלות, 10% לבנקים, 5% לציבור. כל חברה יודעת, שתצטרך להנפיק זכויות ולהגדיל את ההון, או למצוא פתרון אחר, כדי שלציבור יהיו 10% עד 15%, והמניה תעמוד בתקנות הבורסה לגבי הפיזור.

• התשלום הכולל לבעלי האג"ח - גינדי 1 מיליארד שקל, בן-משה 900 מיליון שקל. נציגי אלון אמרו היום כי לא ציפו שבתוך שבועיים יהיה פער אדיר כזה בהצעות.

מחלוקת על הסדר עם מגה

• תנאי התשלום למחזיקי האג"ח, אלון חייבת להם 380 מיליון שקל: גינדי מציע 30% בזומן, שלוש פעמים 15% בשלוש שנים, ועוד 25% בשנה הרביעית. בן-משה שיפר את הצעתו, ומציע לשלם את כל החוב בתוך שישה חודשים או, אלא לדחות את התשלום שלוש שנים, אם נותנים להם ריבית גבוהה של 6%, וערבויות מתאימות. שנה, בניכוי עמלת פירעון מוקדם של 1.5% הם יפרסו את התשלום פחות או יותר כמו גינדי, יקבלו ריבית של 6%, וגם גינדי מבטיח עתה ריבית זהה. נציגי בעלי אג"ח אמרו הערב, שיהיה כדאי לא לקבל את כל הכסף לאחר שישה חודשים.

• הסדר עם מגה - גינדי מתנה את העסקה בכך שיושג הסדר עם מגה, שיהיה על דעתה של חברתו. בן-משה אומר בתגובה, שגינדי שומר לעצמו אופציה לבטל את העסקה גם לאחר כמה חודשים. הוא נוהג אחרת מבן-משה: "אני לוקח על עצמי את כל הסיכון, ולא מתנה את העסקה בהסכם עם גינדי". שתי החברות אומרות שיהיו מוכנות לסייע כספית בפתרון בעיות מגה, אך לא נקבו בסכום.