לציבור מותר להביע את דעתו בנוגע לתופעות ההופכות למכת מדינה, ויש מקום להחמיר בענישה בעבירות תעבורה. כך אומר (יום ג', 16.2.16) שופט בית המשפט העליון,
סלים ג'ובראן, בהרצאה בלשכת עורכי הדין בירושלים.
עוד אמר ג'ובראן, כי קשה להבין מדוע חוק יסוד זכויות האדם טרם נחקק, לנוכח העובדה שחופש הביטוי וזכות השוויון אינן מעוגנות כיום בחוק. "בישראל יש רוב ומיעוט, והיחסים ביניהם חייבים להיות מבוססים על שוויון. אם השוויון יעוגן בחוקה, תהיה לאזרחים הערבים תחושה הרבה יותר וזה יביא לחיזוקו של הדו-קיום בין שני העמים החיים במדינה", הוא סבור.
לדברי ג'ובראן, שלושה עקרונות מרכזיים ניצבים בבסיס המשפט הפלילי: עקרון האשמה, עקרון החוקתיות ועקרון המידתיות. משקלם עלה בעקבות המהפכה החוקתית, והם מאפשרים ליצור משפט פלילי ראוי יותר, אמר.
עקרון האשמה, לפיו אין להעניש מי שלא התכוון לפשוע, אינו מוכר כעיקרון חוקתי ברוב שיטות המשפט, ציין ג'ובראן. לעומת זאת, שיטות משפט מערביות רבות מכירות בעקרון המידתיות כבעל מעמד חוקתי: אין להטיל על אדם עונש שלא בהתאם לאשמתו. לאור זאת, קבע, ניתן להגיע לכך שגם עקרון האשמה הוא חוקתי, דרך עקרון המידתיות.
ג'ובראן ציין, כי הצורך בקבלת אישורו של בית המשפט העליון להארכות מעצר של יותר מתשעה חודשים - מלמד על החשיבות שהעניק המחוקק לחרותו של הנאשם, כך שתהיה בקרה של בית המשפט על הפגיעה בה. הוא הביא כדוגמה הפוכה את איטליה, בה יכולים נאשמים לשבת במעצר שנים רבות בטרם מוכרע דינם, "כך שאנחנו במצב טוב".
יש גם הכרה גורפת בכך שלעקרון החוקתיות יש מעמד חוקתי: אי-אפשר להעניש על מעשה שלא היה אסור בחוק בזמן המעשה. אין עבירה בלא חוק ואין עונש בלא חוק. במספר לא קטן של פסקי דין של בית המשפט העליון ניתן להיווכח בהשפעת העקרונות החוקתיים על המשפט הפלילי המהותי, במיוחד בשנה האחרונה. זו התפתחות מדורגת שהתעצבה לאורך השנים.
עוד אמר ג'ובראן, כי כיום הולכת ומתקבלת ההבנה שהחמרה בעונשו של אדם לצורך הרתעת הכלל - מהווה פגיעה בכבודו. הדבר גם עולה מעקרון ההלימה, הנובע מתיקון 113 לחוק העונשין, הוסיף, וציין שמגמה זו באה לידי ביטוי בשנה האחרונה בפסיקת בית המשפט העליון.
"יש לשאוף להלימה בין עונשו של העושה לבין מידת אשמתו", סבור ג'ובראן. "יש לבחון את בחירותיו של העושה, והאם אלו כללו את ביצוע הדבר הנאסר על-ידי העבירה הרלוונטית". לאחר שנקבע שהוא ביצע בחירה פסולה, יש לבחון מהו הגינוי החברתי הראוי לאותו מעשה - ומכך תיבחר העבירה בה יורשע.
