מאז הגדיר דוד בן-גוריון בתחילת שנות החמישים את האסטרטגיה הישראלית, היא לא השתנתה, למרות השינוי המוחלט בנסיבות. על כך מסכימים אלוף בדימוס
דורון רובין ותת-אלוף בדימוס אמציה (פצי) חן. השניים דיברו בסדנת אלפרדו על המלחמה הבאה, שהתכנסה לראשונה בספרייה הציבורית "לדורות" בלוד.
"פוליטיקאים לא רוצים להגדיר מטרות מלחמה"
לפי רובין, רק לקראת מלחמת לבנון הראשונה ב-1982 הוגדרו המטרות. לדבריו, "פוליטיקאים לא רוצים להגדיר מטרות מלחמה, כדי שבסיומה לא יבדוק הציבור האם המטרות הושגו. כחבר המטה הכללי וכראש מחלקת ההדרכה, בדקתי את הקשר בין המלחמות לבין המהלכים המדיניים שאחריהן, והתברר לי שלא היה קשר ביניהם. לקראת מלחמת יום הכיפורים לא מסר הדרג המדיני, לדוגמה, מהן המטרות בחזית המצרית. היה גמגום: כן לגייס מילואים, לא לגייס מילואים. לא הייתה אסטרטגיה. שר הביטחון משה דיין קונן ביום השני של המלחמה שאבד הבית השלישי, למרות שהמצרים נמצאו מאות קילומטרים מגבול ישראל, סמוך לתעלת סואץ. היה מצב קשה, אך לא חורבן. הדבר מלמד: או שדיין איבד את העשתונות, או שלא הייתה לו הבנה אסטרטגית.
"עלינו לבנות בישראל כוח שיענה על האיומים. לא על כל האיומים כמו לוב, אלא רק על הרציניים ביותר המאיימים לחסל את ישראל. אירן לדעתי אינה איום קיומי. אחרי שגבי אשכנזי התמנה לרמטכ"ל, ראש הממשלה,
אהוד אולמרט, ירד ל'בור'. התקיים אז תרגיל מטכ"לי. הושיבו אותו בראש השולחן והראו את התרחיש שתרגלו. הסתבר שאולמרט לא בא בכלל לתרגיל אלא לביקור בבסיס. וכשנקלע לתרגיל שאל 'מה אתם עושים?' פעם ראשונה שהוא נתקל בטרמינולוגיה צבאית. כשהבין מה הנושא, אמר שאינו רוצה את זה. המפגש הזה הוא עדות למשבר אמיתי בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, שבזמן מלחמה ימנע את הפקת המֵרב מצה"ל".
רימוני עשן מול נפצים
תת-אלוף בדימוס אמציה חן טען בסדנה ש"באופן שצה"ל נאבק היום בטרור הסכינים והדריסות, הוא מספק רוח גבית לטרור ומתיש את ישראל. ילדים פלשתינים זורקים נפצים וצה"ל מתגונן עם רימוני עשן. אחרי שבוע, הילדים עולים מדרגה ומסתערים על החיילים. כך הם מכריעים את הצבא הכי חזק במזרח התיכון ומשיגים את מטרתם. את התהליך הזה התחיל הרמטכ"ל, רב אלוף דן שומרון, בתחילת האינתיפאדה הראשונה, בדצמבר 1987, כאשר התייצב בפני ראש הממשלה והודיע לו שבעיית הטרור אינה ניתנת לפתרון צבאי, אלא מדיני. על ראש הממשלה,
יצחק שמיר, היה לפטר אותו מיד.
"הרמטכ"ל הנוכחי הולך בעקבותיו: כאשר בבית חולים מנסים להציל את חייה של אישה בהריון, שנשחטה על-ידי טרוריסטים פלשתינים, הוא מצהיר שאין לעשות כתרים וסגרים לפלשתינים.
"חזרנו לשנות השלושים של המאה שעברה, של ימי המנדט, כאשר הפלשתינים פתחו במאורעות (אינתיפאדה) והאסטרטגיה של ארגון ההגנה הייתה לשמור על הרכוש ועל הנפש. מאז ישראל מתגוננת!".
הד"ר
אורי מילשטיין, שהנחה את הסדנה, הדגיש שתפקיד האסטרטגיה לפני המלחמה הוא לבנות את הצבא, לקבוע את דרכי הכשרתו של הצבא, לספק לו את האמצעים המתאימים, ולקבוע את המטרות הביטחוניות. לדעת מילשטיין, הדרג האסטרטגי הישראלי העליון, המורכב מראשי הצבא ומראשי המדינה, אינו מבצע את משימותיו באופן מיטבי, עקב העדר תקשורת בין המדינאים לאנשי הצבא, ובגלל העדר תרבות ביטחונית מקיפה, גם של אנשי הצבא וגם של המדינאים.
