פוליטיקאים ברשויות מקומיות הפכו את בית המשפט ל"גננת מוניציפלית" בסכסוכים שביכולתם לפתור ביניהם - מלינים (יום ב', 22.2.16) שלושת השופטים הבכירים ביותר בישראל.

הביטוי שייך למשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין (שבעבר כתב בציניות על "בית המשפט העליון בשבתו כגננת"). הנשיאה מרים נאור חזרה עליו בהסכמה, והשופט סלים ג'ובראן - הוותיק ביותר בעליון אחרי שני הבכירים - הצטרף בהסכמה לפסק דינו של רובינשטיין.

רובינשטיין אומר: "אי-אפשר שלא לפתוח בתמיהה הכיצד היה צורך להגיע לכלל ההתדיינויות הללו ובמה חטאו בתי המשפט לדרגותיהם שהוסבו לכלל גננת מוניציפלית, בנושא שיכול היה להיפתר בהסכמה, ברצון טוב ובהיגיון". ואילו נאור אומרת: "חברי דיבר על כך שבתי המשפט לדרגותיהם 'הוסבו לכלל גננת מוניציפלית, בנושא שיכול היה להיפתר בהסכמה, ברצון טוב ובהיגיון'. אכן, מצופה מצדדים שלא למהר לבתי המשפט באין שינוי נסיבות מהותי".

הדברים נאמרו בהחלטת בית המשפט העליון לקבל את ערעורם של סיעת לב בעיריית קריית מוצקין ושל העומד בראשה, יוסי פדידה. העליון הורה לראש העירייה, חיים צורי, להעלות על סדר יומה של מועצת העיר את בחירתו של פדידה ליו"ר ועדת הביקורת. בכך מסתיים הליך מייגע, שהחל בשני פסקי דין של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים רון סוקול ומנחם רניאל), בשאלה האם פדידה - שפרש מסיעתו של צורי - הפך לאיש אופוזיציה לכל דבר, או שהוא (כלשונו של סוקול) "ראשית אופוזיציה".

את לב ופדידה ייצגו עוה"ד יאיר אבני ולימור פורר; את העירייה וצורי ייצג עו"ד אבי גולדהמר; ואת נחום מזוז, היו"ר הנוכחי של ועדת הביקורת - עו"ד תום נוימן.