עו"ד בנימין גבאי שיקר כאשר אמר שלא קיבל דמי תיווך תמורת מכירת דירות במגדלי אלרוב, אך לא יחזיר את התשלום משום שמדובר היה בעסקת אקראי שלא הפרה את חוק המתווכים. כך קבעה (15.2.16) שופטת בית משפט השלום בתל אביב,
אילה גזית.
המיליארדר הבריטי המנוח אפרים שחמון ורעייתו לילי שחמון רכשו בעשור הקודם שלוש דירות במגדלי אלרוב שבשליטת
אלפרד אקירוב, וגבאי ייצג אותם. הוא קיבל מאלרוב למעלה מ-700,000 שקל, אך החברה תבעה שיחזיר אותם בטענה שהיו אלו דמי תיווך - ומאחר שגבאי אינו מתווך מורשה, הוא לא היה רשאי לקבלם.
גבאי טען, כי פעל בעסקות אלו כעורך דין ולא כמתווך וכי מדובר בשכר טירחה שקיבל מאלרוב במקום משחמון, אך גזית קבעה שמדובר בגירסה שקרית. על פני מספר עמודים בפסק הדין מצביעה גזית על שורה של הזדמנויות, בהן אמר וכתב גבאי במפורש שהיו אלו דמי תיווך. מדובר בעיקר בגירסה הפוכה שהעלה גבאי בהליך קודם מול אלרוב, שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בין היתר כתב גבאי בתצהיר באותו הליך: "הסכום ששולם לי ע"י חברת אלרוב הוא עבור עמלה הכלול בה גם דמי קישור ובחלק מהדירות הסכום ששולם לי הוא עבור עמלה בלבד ללא דמי קישור". בכתב הגנה שם טען: "הנתבע קיבל כדין העמלה מהתובעת, אשר ידעה כי הנתבע אינו מייצג את הרוכשים".
גזית מסכמת: "מעיון בתשובותיו של הנתבע לעיל עולה, כי תשובותיו מתחמקות, אינן מניחות את הדעת, ולא היה בהן כל הסבר ראוי אשר יכול לתמוך בגרסתו, כי הסכום ששולם לו על-ידי התובעת הינו שכר טירחת עורך דין. הסתירות הרבות שעלו בתשובותיו אל מול הראיות ואף אל מול תשובותיו שלו, והעובדה שהנתבע לא הביא כל ראיה ממשית, ולא זימן עדים חשובים מטעמו על-מנת לסתור את גרסת התובעת, מחזקים את גרסת התובעת, כי לא מדובר בשכר טירחת עורך דין אלא דמי תיווך.
"גרסת הנתבע אף אינה עולה בקנה אחד עם ההיגיון והשכל הישר. התובעת הינה חברה קבלנית אשר מיוצגת על-ידי יועצים משפטיים מטעמה, ועל כן אין כל סיבה, כי התובעת תשלם שכר טירחת עורך דין פעמיים, ובוודאי שלא עבור פעולות משפטיות שאינן מבוצעות עבורה, אלא עבור לקוחותיו של הנתבע. יתרה מכך, תשלום שכר טירחת עורך דין על-ידי מי שאינו לקוחו מעורר חשד של
ניגוד עניינים, ועל אחת כמה וכמה כאשר שכר הטרחה משולם על-ידי הצד שכנגד".
עם זאת, גזית פסקה כאמור שגבאי אינו צריך להחזיר את הכסף, וזאת משום שמדובר בעסקת אקראי ולא בעיסוקו הקבוע - ולכן חוק המתווכים אינו חל עליו והוא רשאי לקבל עמלה גם בלא רישיון כחוק. "העובדה שהתובעת ידעה, כי הנתבע אינו מתווך, ובכל זאת בחרה להתקשר עמו במספר עסקות ולשלם לו דמי תיווך, רק מחזקת את העמדה כי מדובר בעסקת אקראי, ולא בעיסוק בתיווך", מוסיפה גזית.
לבסוף מותחת גזית ביקורת על אלרוב: "העובדה שהתובעת בחרה לאחר שנים להגיש את תביעה זו, מנימוקים כאלה או אחרים או בשל סכסוך משפטי שהתנהל בין הצדדים, מעידה על התנהלות חסרת תום לב, והדבר אינו פועל לטובת התובעת, ואף מטעם זה, אין בסיס להשבת הכספים לתובעת". אלרוב חויבה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
