בכירי המכללה האקדמית עמק יזרעאל ובראשם פרופ'
עליזה שנהר נהגו בצורה בלתי הוגנת ובחוסר תום לב כלפי ד"ר אלי אביטל, מרצה בכיר במכללה. נשיאת בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת,
ורד שפר, חייבה (10.2.16) את המכללה לפצות את אביטל ב-200,000 שקל.
אביטל היה ראש המרכז הפסיכו-ביולוגי במכללה משנת 2005 ועד התפטרותו בסוף 2011. שנהר, לשעבר שגרירת ישראל ברוסיה ורקטור אוניברסיטת חיפה, הייתה אז נשיאת המכללה וכיום היא משמשת כרקטור שלה. ביקורת קשה נמתחת בפסק הדין גם על המנכ"ל יורם רז ועל מנהל מחלקת משאבי אנוש, ראובן בן-משה.
שפר מצאה, כי המכללה הייתה שבעת רצון מעבודתו של אביטל ואף קידמה אותו מספר פעמים. המצב השתנה כאשר התגלו חיכוכים בינו לבין פרופ' יורם פדלון, שהצטרף לשורותיה בינואר 2011 כסגן נשיא למחקר ופיתוח. שנהר ויתר הבכירים צידדו בפדלון בעימותיו עם אביטל, ושפר קובעת שהם לא היססו להעלות נגדו טענות שווא בדבר ניגודי עניינים במטרה להשחיר את פניו. הטענות כאילו היו תלונות על אביטל, אומרת שפר, נולדו בדיעבד וחלקן אף רק בחקירתה הנגדית של שנהר.
ביוני 2011 זומן אביטל לפגישה עם שנהר, רז ובן-משה, ושם הוטחו בו טענות כאילו הוא מוציא דיבה על פדלון, מנסה למנוע את השתלבותו ופונה לגורמים חיצוניים בענייני המכללה. עדויותיהם של שנהר ובן-משה על פגישה זו היו מגמתיות מטעות ביודעין, אומרת שפר. היא מקבלת את גרסתו של אביטל, לפיה חבר המנהלים דרש ממנו ליטול אחריות ולהתנצל על מעשים שלא עשה, וכי הסכים רק לכתוב מכתב שיביע נכונות לשיתוף פעולה עם פדלון.
חודשיים לאחר מכן לא חודשה כהונתו של אביטל כראש מרכז המחקר ונגרעו 3,000 שקל לחודש ממשכורתו. שמו גם הוסר מאתר המכללה, ולא נסתרה עדותו לפיה נמסר לו שהדבר נעשה בהוראתה של שנהר. כל אלו, קובעת שפר, מהווים הפרה של החובה לנהוג כלפי עובד בהגינות ו
בתום לב, תוך שהמכללה עושה שימוש בלתי הוגן בכוחה הניהולי כדי לפגוע באביטל. הדברים אמורים במיוחד בכך שהטענות נגדו הועלו בצורה כוללנית, שלא שתינתן לו אפשרות להגיב לגופם של דברים, ושהמסקנות בעניינו - כאילו עשה את המעשים שיוחסו לו - התקבלו ללא הסבר והן תלויות על בלימה.
עוד נקבע, כי ההחלטה שלא לחדש את מינויו של אביטל כראש המרכז שהוא עצמו יזם והקים, התקבלה בצורה פסולה שכן לא קדם לה שימוע. שפר דוחה את הטענה כאילו הדבר נבע מכך שאביטל "נעלם" ומקבלת את גרסתו לפיה חלה, אך הגיע בכל זאת למכללה כמידת יכולתו. ההחלטה התקבלה על בסיס נימוקים בלתי מבוססים, אשר גם כעת קשה לומר שהיה להם בסיס - ממשיכה שפר.
שפר חייבה את המכללה לשלם לאביטל פיצוי של 60,000 שקל על עוגמת הנפש, פיצויי פיטורין של 97,000 שקל לאחר שנקבע שהוא התפטר בתנאי מפוטר, פדיון חופשה בסך 53,000 שקל והוצאות בסך 25,000 שקל. בשולי פסק הדין נוזפת שפר במכללה ובשנהר, על שהתעלמו מפניותיו של אביטל לאחר התפטרותו, במקום לנסות ולהגיע איתו להסכמה שתמנע את ההליך המשפטי.
נציגי הציבור זאב חיות ודוד אביבי הסכימו עם שפר. את אביטל ייצגה עו"ד
ארנה לין, ואת המכללה - עו"ד א' קולס.