הימנעות מחלוקת דיבידנד עשויה להוות קיפוח של המיעוט בחברה - קובע לראשונה (יום א', 28.2.16) בית המשפט העליון.
השופטת
אסתר חיות מציינת, כי סוגיה זו טרם זכתה לדיון מעמיק בפסיקתו של בית המשפט העליון, "והיא מעוררת קושי לא מבוטל בהיותה מכוונת כלפי החלטות החברה לאשר ייעשה ברווחיה. החלטות מסוג זה נטועות בלב שיקול הדעת המסור למנהלי החברה ומשכך נמנע בית המשפט בדרך כלל מלהתערב בהן בהתאם לכלל 'אי ההתערבות' הנוהג בדיני חברות". עוד היא אומרת, כי לבעלי המניות אין זכות קנויה לקבל דיבידנד, וכי ההחלטה על כך מסורה לדירקטוריון.
חיות מוסיפה: "סוגיה מרכזית המתעוררת בעת בחינת קיומו של קיפוח קשורה באופיה של החברה הרלוונטית, ובשאלה האם מדובר בחברה ציבורית או בחברה פרטית. זאת, בין היתר, משום שבעלי מניות מיעוט בחברה פרטית חשופים יותר לניצול לרעה של כוח הרוב בהשוואה לבעלי מניות מיעוט בחברה ציבורית.
"חברות פרטיות מתאפיינות, ככלל, במספר מצומצם של בעלי מניות ועל כן, בעלי מניות הרוב בחברות פרטיות מצויים בעמדה 'נוחה' יותר לכפות את רצונם על בעלי מניות המיעוט ואלה נעדרים לעיתים קרובות יכולת אפקטיבית להתגונן מפני מהלך כזה. פגיעוּתם של בעלי מניות המיעוט בחברה פרטית באה לידי ביטוי גם - ואולי בעיקר - בכל הנוגע לחלוקת דיבידנד.
"מנקודת ראותם של בעלי השליטה בחברה פרטית לא קיים במקרים רבים תמריץ 'חזק' להורות על חלוקת דיבידנד, שכן לרוב הם נושאים במשרות שונות בחברה ונהנים מרווחיה בדרך של משכורות ותנאים נלווים גם ללא חלוקת דיבידנד". בעלי מניות הרוב, ממשיכה חיות, עשויים להימנע מחלוקת דיבידנד גם כדי להגדיל את שווי החברה וגם משום שחלוקה זו חייבת להיות שוויונית.
חיות אומרת: "מנגד, הימנעותה של חברה פרטית מלחלק דיבידנד עשויה לשלול מבעל מניות אשר אינו נמנה עם בעלי השליטה בחברה ואינו מועסק בה, את היכולת להחזיר את השקעתו או להפיק רווחים כלשהם מהשקעה זו. זאת משום שבשונה ממניותיהן של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, מניותיהן של חברות פרטיות אינן נהנות בדרך כלל מסחירות כלשהי, לא כל שכן סחירות גבוהה. במצב דברים זה נותרים בעלי המניות הללו 'לכודים' בחברה בלא אופציית יציאה הוגנת".
מכאן מגיעה חיות למסקנה, לפיה "בנסיבות מסוימות עשויה הימנעות מחלוקת דיבידנדים בחברה פרטית להוות קיפוח של בעלי מניות המיעוט. זאת בייחוד כאשר בעלי מניות המיעוט בניגוד לבעלי מניות הרוב אינם נהנים מרווחיה באופן כלשהו, אף לא בדרך של משכורות או תנאים נלווים, וכן אינם יכולים למכור את מניותיהם בשוק במחיר המשקף את השווי של חלקם בחברה".
בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דינו של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יהודית שבח, לפיו יצחק פסח ומשה פסח - בעלי מניות הרוב בחברת פרט תעשיות מתכת - מקפחים את שותפם, חביב דדון, בכך שאינם מחלקים דיבידנד. פסח חויבו בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל.
הנשיאה
מרים נאור והשופט
סלים ג'ובראן הסכימו עם חיות. את פסח ייצגו עוה"ד מורן מאירי ורז בן-דור, ואת חביב - עו"ד נדים מסרי.
