תפקידו העיקרי של הסניגור בתיקי מעצרים - הן מעצרי ימים והן מעצרים עד תום ההליכים - הוא לשכנע את השופט שניתן להסתפק בחלופת מעצר. זו עצתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, משופטי המעצרים המנוסים בישראל. הוא דיבר (יום ב', 29.2.16) בהשתלמות של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

שגיא פתח באומרו, כי בהליך מעצרי הימים - לאיש אין מושג מה עומד להתרחש באולם, הן השופט והן הצדדים. "זה נכון לא רק לגבי הסניגורים, שאינם רואים את חומר החקירה, אלא גם לגבי נציגי המשטרה, שכן 90% מהמעצרים אינם באים לאחר חקירה סמויה אלא מהשטח. השופט צריך לקבל החלטה קריטית על בסיס חוסר במידע. זוהי מציאות מאוד מורכבת ומאוד קשה".

שגיא המשיך: "תפקידם של הסניגורים במעצרי הימים הוא כפול. הראשון: לחלוב קצת מידע מהטוען המשטרתי לצורך שימוש עתידי. השני: לנסות להביא לשחרור החשוד, אם כי יכולתם לעשות זאת מצומצמת מאוד, משום שעיניהם קשורות. לשמוע סניגור מסכם בתיק ימים כשאין לו מושג על תיק החקירה - זה אחד הדברים הכי מבדחים שיש.

"לכן התפקיד שלכם הוא להראות לנו אלו חלופות טובות יש על הפרק: לבדוק להיכן אפשר להגלות את החשוד, איפה יש קרובי משפחה. זה השירות הטוב ביותר שיכול סניגור לעשות ללקוח שלו, ואלו כמעט כל ההחלטות שבהן יש שחרורים לחלופות, כי כמעט בכל המקרים יש ראיות לכאורה ועילת מעצר. גם השופט היעיל יבדוק קודם כל אם יש חלופה, ואפשר לחסוך את כל החקירה המייגעת".


קודם יומיים-שלושה


לדעת שגיא, דווקא העובדה שרוב המעצרים מסתיימים בלא כתבי אישום - מלמדת שהמעצר משיג את מטרתו: להשלים את החקירה. הוא ציין, כי בתי המשפט נוטים להאריך תחילה את המעצרים ביומיים-שלושה, כדי להסיר את עילת השיבוש ולשחרר אותם לחלופה לאחר מכן. "אני לא יכול להתמודד עם כמות המעצרים שהמשטרה מביאה לפתחנו; יש לה אג'נדות משלה ואנחנו עובדים עם הכללים שלנו", הוסיף.

במעצרים עד תום ההליכים, המשיך שגיא, יש לסניגור תפקיד שווה ערך לזה של התובע, אם כי נדירים המקרים בהם נקבע שאין ראיות לכאורה. "רוב הטיעונים הנכונים של הסניגורים מתמקדים בחולשה ראייתית, בואכה חלופת מעצר, ולא ניסיון לטעון שאין ראיות בכלל", הדגיש.

שגיא שאל האם בשלב המעצר עד תום ההליכים ניתן להתחשב בראיה שאולי תיפסל בעתיד בציינו, כי אין הכרעה ברורה של בית המשפט העליון בנושא זה. מה שברור הוא, הדגיש, שטענות לגבי קבילות הן לגיטימיות בשלב המעצר, וטועה השופט שמונע את העלאתן. כך גם לגבי חוות דעת בנוגע לכשירותו של הנאשם לעמוד לדין, הוסיף.


"סיוט לסניגור"


עוד ציין שגיא, כי ברוב הסוגיות העולות בתחום המעצרים, אין הלכה מחייבת של בית המשפט העליון - משום שמדובר בתיקים הנדונים בדן יחיד, ולשופטים שונים יש דעות שונות. "זה טוב לסניגורים", העיר בחיוך, "כי בכל נושא אתם יכולים למצוא דעה שתומכת בכם - כמו שהתביעה יכולה למצוא דעה שתומכת בה".

בתשובה לשאלת News1 על הטיפול בנאשמים שאינם מתייצבים לימי מוקד, אמר שגיא, כי הפתרון איננו במעצרים עד תום ההליכים או בצווי הבאה. הוא ציין, כי המשטרה לא תמיד מצליחה לבצע צווי הבאה, וגם אם כן - הדבר עשוי להימשך מספר חודשים. לדעת שגיא, יש לקיים את המשפטים במהירות, כי "כאשר מקיימים בשנת 2016 משפט על אירוע משנת 2009 - קרוב לוודאי שהכתובת לא תהיה נכונה". הפתרון המרכזי, הדגיש, הוא לתת תזכורת לנאשם יום לפני הדיון, כפי שעשה בזמנו מדור התביעות במשטרה, והשיג 95% התייצבות.

בהתייחס לעילת המסוכנות אמר שגיא, כי לעיתים מנסה התביעה להרחיב אותה ולהתייחס לתיקים פתוחים נגד אותו נאשם. אולם הדגיש, אם מדובר בתיק מלפני חמש שנים - הרי שסביר להניח שהוא מעלה אבק על המדף בפרקליטות, משום שאם היה בו ממש, הוא כבר היה תיק "חי". על הסניגורים להיות ערים לכך, ציין. מצד שני הציע שגיא לסניגורים לשקול היטב מראש האם לבקש תסקיר מעצר, שכן הוא עלול להוביל לתוצאות הפוכות מהמקוות.

בנוגע לחלופות אמר שגיא, כי מעצר בית הוא סיוט לסניגור, שרק מעצר בפיקוח אלקטרוני גרוע ממנו - בשל הצורך לטפל באין-ספור בקשות. "אין אצלי מעצר עד תום ההליכים שבו העצור לא מנצל את הזמן לטיפולי שיניים", העיר בהומור. לכן, אמר, יש לבחון שורה של חלופות אחרות, כגון הפקדה או הרחקה.