זינוק פי שלושה במספר העולים הצפויים מקהילת בני מנשה: שר הקליטה
זאב אלקין בישר (יום ג', 8.3.16) בוועדת העלייה והקליטה כי במקום כ-260 עולים מבני הקהילה, שהיו צפויים לעלות לפי החלטת הממשלה, יגיעו השנה למעלה מ-700 יהודים מהעדה.
אלקין הדגיש כי במקביל יצמח פי שניים התקציב הייעודי עבורם מ-600 אלף ₪ בשנה שעברה, ליותר משני מיליון בשנה הקרובה. יו"ר הוועדה, ח"כ
אברהם נגוסה, הביע שמחה "בעליה ובקליטת אחינו בני-המנשה, שמשרד הקליטה שותף פעיל ועמוק במהלך מרגש זה. כ-3000 בני מנשה, מתוכם כ-600 כבר נולדו בארץ".
ח"כ מוטי יוגב (
הבית היהודי), יוזם הדיון, אמר כי מדובר "בעדה מופלאה ששמרה על ניצני יהדותה גם בהשפעות זרות, כאשר שליחים וארגונים סייעו בעלייתם ושיבתם לארץ". לדבריו, ב-11 קהילותיהם בארץ, מתעוררות בעיות ייחודיות כשילוב בחברה, חינוך בגילאי תיכון, תעסוקה, דיור, בריאות ושירות צבאי.
מייקל פרוינד, יו"ר ארגון "שבי ישראל" העוסק בהעלאתם לארץ, אמר: "אנו מקילים על קליטתם בהשקעה של למעלה מיליון שקלים בשנה, וכן מחלקים למעלה מ-350 אלף שקלים לסטודנטים בני הקהילה".
לדברי
מלאכי לוינגר, ראש המועצה המקומית קריית ארבע, בה הקהילה הגדולה שני העדה, "זו זכות עבורנו לסייע בקליטתם, אך חלק מ-300 העולים הוותיקים לא הוגדרו כעולים, ולא זכאים לסיוע. כ-48.5% מהם מסתייעים בשירותי הרווחה, ורק 42% מילדי הקהילה משולבים במוסדות החינוך, ותעסוקה נמוכה בגלל רמת עברית נמוכה. הוא קרא להכירם לסיוע במוסדות החינוך, להקציב מימון למגשרים, להוביל טיפול ייחודי בבני הנוער והכנתו לשירות צבאי וגיבוש תוכנית תעסוקתית".
שר הקליטה הוסיף כי "יזמנו שינוי ובני הקהילה יוכרו כעולים ל-15 שנה מיום עלייתם, והרשויות המקומיות יקבלו תקציב ייעודי בהתאם. בשנת 2015 הוקצו לקליטתם 600 אלף שקל, ובשנה הקרובה הוא יגדל פי שניים, ל-1.2 מיליון שקל. לקהילה צריך טיפול ממושך ומיוחד, ולכך הוקצו כמיליון שקלים נוספים לתוכניות וסיוע לרשויות. נקדם החלטת ממשלה להכיר כזכאים גם בבני הדור השני, ונשקיע רבות בשילוב העולים בתעסוקה, ע"י השקעת תקציב-מקביל מול השקעה של ארגון פרטי".
הרבנית רבקה שמעון, הצביעה על הצורך בתמיכה רוחנית בבנות הקהילה, ומימון חצי שנה לימוד במדרשה לאחר הגיור. "יש כבר דמויות רוחניות בקהילה היכולים להעצים את העולים", ואילו יפה יצקן, שעלתה לפני כעשרים שנה, הצביעה על הצורך בהגברת הביטחון העצמי של המבוגרים וההורים בקהילה, ושמירת המסורת הייחודית לקהילה.
נציגת משרד הרווחה, דפני מושיוב, התריעה כי משרדה לא נכלל ולא שותף בהחלטת העלייה - ולא תוקצב בהתאם, בשונה מהעלייה מצרפת, שמשרדה שותף בה, ושר הרווחה יעלה בממשלה את הצורף בתקציב ייעודי לעובדים סוציאליים, לקראת העלייה הצפויה. שי אלון, ראש המועצה המקומית בית אל, הדגיש כי עיקר הצורך מופנה לעולים הוותיקים, והתריע כי ל-250 מבני הקהילה אצלו מוענקים ע"י הממשלה 13 אלף ש"ח בשנה בלבד - שאינם עונים לצרכיהם הרבים.
לדברי הרב שמעון דניאל, "אנחנו ביישנים, לא יודעים לדפוק על השולחן ומעט ביטחון עצמי, אך אם מעלים אותנו - צריך גם מעקב. ההורים עובדים קשה שעות ארוכות, והילדים מסתובבים ללא השגחה". מגי קורן, נציגת משרד החינוך, סיפרה על מספר אולפנים תעסוקתיים הפעילים בארץ, ומלמדים עברית מוכוונת למציאת עבודה, אך היא קראה להארכת חודשי הלימוד באולפנים אלו.