כבוד הרב ישראל מאיר לאו
שלום רב,
מזה שנים רבות אני מלא הערכה לגדולתך בתורה, לאישיותך, לתבונתך וליכולת השכנוע שלך - בהן חנן אותך הקדוש ברוך הוא. מדי שנה בשנים האחרונות, אני מאזין בקשב רב ובדרך כלל בעיניים דומעות לדבריך ב"מצעד החיים" במחנה ההשמדה אושוויץ - בירקנאו אל מול הקרמטוריום המופצץ. סיפורך האישי, הצלתך על-ידי אחיך נפתלי, ואובדן בני משפחה נוגעים לליבי. הנני גם מודה לבורא עולם על הזכות שנפלה בחלקי כשראיתי את בני נישא בקידושין שערכת ברגישות ובקפדנות.
קראתי את דבריך לאחר ביקורו של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 ביד ושם (דברים מנומסים וכבדי-משקל) שהצטרפו לגל עכור של אישי ציבור שכללו גם קמצוץ של ביקורת לגיטימית יחד עם נאצות, חרמות וגידופים והחלטתי, אנוכי הקטון, לחלוק דווקא בפנייה אליך, ולו במעט, על גל הביקורת נגדו.
לא, אין בכוונתי להתווכח עם תחושות. בוודאי שלא עם תחושותיך, תחושות של ילד שנמלט בעור שיניו ממכונת ההשמדה הנאצית ימ"ש. זעמך ואף אכזבתך מדברי האפיפיור ביד ושם מובנים לי וקרובים ללבי, אך נוכח בליל הטיעונים והביקורת הנשמעים מפי אישי ציבור נגד ביקורו של האפיפיור בישראל, מצאתי חובה לעצמי לכתוב דברים אלו ולשפוך, ולו מעט אור, על ביקורו בישראל של האיש מספר אחד בעולם הנוצרי הקתולי. אני יודע כי אתה, אישית, מכיר ומודע לנושאים אלו אך חשתי חובה לשתף את הציבור ולהסיר, ולו מעט, מהעננה המתלווית לביקור.
ראשית, יש לדעת כי האפיפיור עומד בראש הכנסייה הקתולית המונה יותר ממיליארד מאמינים ברחבי העולם, שחלק גדול מקרבם חי במדינות אפריקה ואמל"ט. מדינות אלו יחד עם סין והודו יהפכו, בלי ספק, למרכזו של העולם תוך עשור או שניים. למדינה קטנה כמו ישראל - המוקפת אויבים, שופעת סכנות ואיומים ומתמודדת עם בידוד ועוינות במדינות רבות - יש חשיבות רבה לטיפוח יחסים עם העולם המתחדש והורדת מפלס העוינות כלפינו. שינוי לטובה בדעת הקהל האנטי-ישראלית במדינות אפריקה ואמריקה הלטינית ובוודאי באירופה זהו אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה. ביקורו של האפיפיור ודבריו החמים על מדינת ישראל ישפיעו לטובה בתחום זה על מאות מיליונים בעולם.
לצערנו, גם היום אנו עדים לגילויי אנטישמיות לא מעטים במדינות רבות על פני הגלובוס. האנטישמיות מרימה ראש וחלקה לפחות, אם לא רובה, באה בשם הדת. אומנם מרכיב גדול בקרב רודפי היהודים היום הם מוסלמים אך עדיין נותרו מיליוני נוצרים בחלקם נבערים מדעת וחלקם אינטלקטואלים הממשיכים עד היום את מלחמת הנצרות ביהדות. גם כאן דבריו של האפיפיור בנמל התעופה בן-גוריון ובפגישתו עם הנשיא פרס בגנות האנטישמיות, בצורך לעקור מן השורש את הגזענות וכל דעה קדומה ובזכות היחסים הטובים בין נוצרים ליהודים הם בעלי משמעות קיומית לאחינו במקומות שונים בתבל.
גם ההיבט הכלכלי אינו נפקד מהביקור. ארצנו - ארץ הקודש - מקודשת גם לנוצרים. מאות, אם לא אלפי מקומות קדושים לנצרות, פזורים לאורכה ולרוחבה של ישראל. זהו פוטנציאל תיירותי עצום שיכול וצריך להביא להכנסה גדולה במטבע חוץ וליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים. תיירות צליינית הינה תיירות משמעותית ביותר ותנאי לכך הוא כמובן הצגת ישראל כארץ בטוחה וכמדינה בעלת חופש פולחן דתי מוחלט. ביקורו של האפיפיור יציג בפני מיליארד נוצרים ויותר את ישראל כיעד תיירותי ראשון במעלה. יתרה מכך, בשיחת הנשיא עם האפיפיור הסכימו השניים על הצורך בשדרוג ובמיסוד יחסי התיירות הצליינית - הישג כלכלי מאין כמוהו.
ישראל, בעיקר זו של השנה האחרונה, אינה משופעת בידידים בעולם. הביקורת גדולה מהאהדה. האפיפיור הוא מהמנהיגים הבולטים והחשובים בעולמנו. מנהיג רוחני עם השפעה מדינית עצומה, מבקר בישראל ומפגין לא מעט ידידות. קרן אור הפורצת דרך העננה המקיפה אותנו. כן, הוא אינו האדמו"ר מגור ואפילו אינו חסיד אומות עולם. הוא נוצרי מאמין, הגדול והבולט שביניהם. הוא מוביל דת אחרת שיחסיה עם אמה-הורתה - היהדות - היו מסובכים (בלשון המעטה) במשך אלפי שנים. למרות זאת ואולי דווקא בגלל זאת עלינו לקבלו במאור פנים ובזרועות פתוחות. בוודאי שניתן לחלוק על דבריו, אך התנהלות מקצת מאישי הציבור בישראל סביב ביקורו לא הייתה ראויה וחשוב מכך פגעה באינטרסים חיוניים של ישראל.
האפיפיור, בנדיקטוס ה-16, יישאר עימנו עוד כמה ימים. עדיין אין זה מאוחר לתקן את הרושם ולהושיט יד פתוחה של שלום ולא אגרוף קמוץ של עלבון.
מהיכרותי עימך ומהערכתי הגדולה אליך אני משוכנע כי נקודות ההסכמה בינינו רבות.
