"הורדת מכסים בחקלאות אינה פתרון"

בתום דיון סוער במיוחד בעקבות החלטת האוצר להוריד מכסים על תוצרי חקלאות שונים והגדלת מכסות הייבוא, הודיע (יום ב', 14.3.16), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, על הקמת צוות מטעם ועדת הכספים ש"ימליץ לוועדה על מתווה ורפורמה ארוכת טווח בחקלאות, כזו שתאזן בין הצורך להוריד את יוקר המחיה לצרכן ובין הצורך להגן על החקלאים ולהבטיח את עתיד החקלאות בישראל".

גפני קצב לצוות 60 יום להגשת המלצות והודיע שבצוות יהיו חברים שני ראשי השדולה החקלאית, חברי הכנסת יצחק וקנין (ש"ס) ואיתן ברושי (המחנה הציוני). עוד יהיו חברים בצוות בכיר ברשות המיסים, משנה למנכ"ל משרד החקלאות, סגן ראש אגף התקציבים ונציג החקלאים.

"לנגד עינינו כוועדת הכספים, עומדת המטרה הורדת מחירים שזה האינטרס של כולם וזאת תוך מניעת פגיעה בחקלאים ובמפעלים העוסקים בתוצרי חקלאות שונים. הורדת מכסים היא הדבר הכי קל אך לא הפתרון. זה יפגע בחקלאים ולא יוריד מחירים ולכן נדרשת תוכנית מקיפה למציאת פתרון אמיתי שייטיב בפועל עם החקלאים וגם עם 8 מיליון אזרחים", אמר גפני.


"תנועת המושבים לא מייצגת אותנו"


ברושי: "נראה שמישהו הציב לעצמו למטרה לחסל את החקלאות. נדרש להציב חזון ויעדים תוך ביצוע תהליך מסודר ורק אח"כ לפנות להורדת מכסים. בשנה האחרונה נראה שמשרד החקלאות הפך לחלק ממשרד האוצר, שהיסטורית יש לו גישה עוינת לחקלאות. משרד החקלאות איבד את הקשר עם החקלאים". וקנין קרא "להקים ועדה עם נציגות חברי כנסת וחקלאים", ופנה למנכ"ל משרד החקלאות: "תנועת המושבים בראשות אבו-וילן לא מייצגת אותנו. מהלכיה רק פוגעים בחקלאים. אל תדון איתם אלא איתנו החקלאים ישירות". וקנין: "צריך לטפל בפערי התיווך ותו לא. כולם מרוויחים על גב החקלאים. לשר האוצר יש כוונות טובות ורוצה להוריד את יוקר המחיה, אך הורדת המכסים לא תביא כל בשורה לצרכן. יש פער עצום בין מחירי התוצרת החקלאית לבין מחירה ברשתות השיווק. גם היבוא לא הוביל להוזלה ומחירי פירות וירקות מיובאים הם גבוהים. תוסיפו את המיסים ומחירי המים על החקלאים ולא נשאר להם דבר".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "הורדת מכסים חד-צדדית תפרק את המדינה מהיכולת לקיים מו"מ עם מדינות העולם על הסכמי סחר חופשי, כי איך ינהלו איתן מו"מ לאחר שכל המכסים הורדו? הופכים את החקלאים לנזקקים ולא מורידים את יוקר המחיה. אם יש כשלי שוק, יש לטפל בהם אך לא לחסל את החקלאות. לא מדברים על חקלאות דרך טבלאות אקסל, כי אז הממשלה תמצא עצמה ללא חקלאות וללא כלכלה". ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "המגדל בישראל, אין לו היכולת להתמודד עם הצפת יבוא של שמן, שבאירופה ייצורו מסובסד. הכיוון הזה של הורדת מכסים חד-צדדית תוביל לקריסת הענף ולא תשיג את מטרתה המוצהרת - הורדת מחירים". ח"כ אילן גילאון (מרצ): "קודם כל תתנו את ההגנות, תתנו את הסובסידיות ואח"כ תורידו מכסים. זו רפורמה ככל שאר הרפורמות שמתקנות במקום אחד ובמקביל פוגעות והורסות במקום אחד. ניתן להשיג מחיר זול וחקלאי מאושר". ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "פערי התיווך פוגעים גם בחקלאות וגם בצרכנים, שחושבים שהחקלאים עושים רווחים על חשבונם בעוד המחירים נקבעים עבור החקלאים. בהורדת המכסים מוותרים על הכנסות מדינה בהיקף גדול כשלא ברור אם הדבר יוביל להוזלת מחירים. יש להקים ועדה בשיתוף חברי כנסת, כי האוצר עושה הפרד ומשול. ינהלו בנפרד מו"מ מול כל גוף, מול החקלאים, מול מגדלי הדגים, מול הקיבוצים ומול המושבים. צריך גוף אחד שייצג את כולם. הורדת המכסים יחד עם כל הפגיעות בחקלאים פוגעת בעתיד החקלאות בישראל". ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "החקלאים מייצרים את המזון בצורה הזולה ביותר, אך נדרש פיקוח על המחירים, אחרת יאשימו את החקלאים ורמי לוי ודומיו ימשיכו להדליק משואות ביום העצמאות".

בכולנו מגוננים על כחלון

חברי ועדת הכספים ממפלגתו של שר האוצר, ביקשו להגן על הרפורמה. ח"כ רחל עזריה (כולנו): "יש לנו מחויבות גדולה כלפי החקלאים ולכן עוזרים להם, אבל מחויבים לא פחות ל-8 מיליון אזרחים שמשלמים יותר מדי ומחויבים להורדת יוקר המחיה. השיח עם החקלאים והתעשיינים מתקדם והדברים הולכים לכיוון הנכון. בשבועות האחרונים ישנה ירידה במחירי הבשר ומבצעים בשוק הדגים לקראת הורדת המכסים. עד היום אזרחי ישראל מימנו מכיסם את הסבסוד לחקלאים ועכשיו בא שר האוצר ואומר שהסבסוד לא יהיה על חשבון האזרחים, אלא על חשבון קופת המדינה כפי שנהוג ב-OECD. אין עתיד למדינה ללא צעירים ועל-כן עלינו להוריד את יוקר המחיה ולאפשר לאנשים לסיים את החודש". ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "מדברים על הרפורמה הזו כבר 3 שנים ועל הצורך להוריד מחירים ועכשיו חייבים להתקדם בעניין. הבעיה במונופולים. החקלאות היא נכס והמטרה לטפל במונופולים, כך בהגדלת היבוא של ירקות ודגים קפואים. המאבק שלנו הוא לא בחקלאים אלא במונופולים ובמתווה הפיצוי כל חקלאי יקבל פיצוי. לא ייפגע כאן חקלאי אחד". נציגי החקלאים: "לא רוצים כסף, רוצים להרוויח כדין מהעבודה שלנו".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "היו ועדות רבות שהמלצותיהן לא מיושמות. הוחלט להקים שוק סיטונאי חדש וזה לא קורה, למרות החשיבות לקביעת המחירים. כיום רוב הסחורה החקלאית נקנית ישירות ע"י רשתות השיווק. הייתה החלטה להילחם בריכוזיות, למשל בתנובה שמחזיקה את סנפרוסט, אבל נמנעים מלהילחם בחזקים. הרפורמות קלוקלות והתוצאה שהורגים ענפים שלמים. כך למשל אין בנאים ישראלים ובנאי סיני מרוויח 17 אלף ש"ח ולישראלי לא מוכנים לשלם אפילו 8,000 ש"ח. כך יהיה בסוף גם עם החקלאות. נדרש סבסוד לחקלאים, שכיום נמצא בתחתית בהשוואה לכל העולם המערבי". רוזנטל לא חסך ביקורת אף מהחקלאים עצמם: "גם בחקלאות יש מונופולים, למשל יש את המושג 'שולחן', שזה כמה חקלאים המייצרים את אותו הדבר ומתאמים מחירים".

"משרד החקלאות לא מדבר איתנו"

נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים, דובי אמיתי: "משרד החקלאות לא מדבר איתנו. אנחנו בעד תחרות, אך צריך לראות מה מונע אותה. בפירות וירקות אנחנו הזולים ביותר ב-OECD, ששם זה נתמך ומסובסד. שר האוצר מתקשה להתמודד עם המונופולים אז הולכים על החוליה החלשה. יש ריכוזיות. למשל במו"מ על מגה, לא מכניסים שחקנים חדשים. הודיעו שהמטרה להוזיל את המחירים לפסח, אך צו הפחתת המכסים הוא עד חודש יולי". אמיתי התעמת עם מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן-אליהו, שקרא לעברו: "דובי הבעיה שלך שאתה לא מבין בחקלאות, ולכן אני לא מדבר איתך".

מזכ"ל תנועת המושבים, אבשלום אבו-וילן, הגיב על טענות נגדו: "היה הסכם נקודתי והצווים בניגוד לעמדתנו הוסבו לארבעה חודשים ולא לתקופת פסח בלבד. הודיעו לנו שזו רק הפתיחה ושבחוק ההסדרים 2017 תהיה פתיחה טוטלית של היבוא. באירופה מי שפתח את היבוא שילם 17% יותר. המדינה תוותר על מאות מיליוני שקלים הכנסות במהלך חד-צדדי. אנחנו נתנגד למהלך".

אחרי מחאה מצד החקלאים נגדו, אמר המנכ"ל בן-אליהו: "לאורך זמן אנחנו רואים שהחקלאות מידרדרת ומשקים נסגרים, יש יתרון לגודל. לחקלאי יש חוסר ודאות כלכלית, והוא במידה רבה מהמר; מזג האוויר, שערי החליפין ועוד וכדי להקטין את אי-הוודאות, הפתרון הוא בתמיכה ישירה. שיהיה מזון בריא וטרי ישראלי, עדיף מיבוא. המטרה שהחקלאות הישראלית תספק את צרכי המשק וגם תייצא. כשהשוק לא מתוכנן ואני לא אומר באיזה שטח מגדלים עגבניות וכד', אז יש פיקים ויש חוסרים. יש עליות וירידות. השוק - אין דבר כזה שמחיר עגבנייה 1.5 שקל בישראל אז מישהו יביא עגבנייה מחו"ל שמחירה 4 שקל, כשיש שפע לא יהיה יבוא. עד היום כשהחקלאים סגרו עסקה עם הממשלה והאוצר האוצר עמד בהסכמים. 'סד הזמנים הלחוץ' נובע מכך שמי שממן את החקלאות זה בעיקר הבנקים, וכשהם שומעים שייתכנו שינויים הם עוברים ל-HOLD ולא יעמידו אשראי לחקלאים. לא נגיע למתווה הישיר אם לא תהיה הסכמה עם החקלאים. ועל כל הפסד שייגרם לחקלאים נשיב להם שקל מול שקל". החקלאים הגיבו בזעם על דבריו: "לא רוצים טובות" אמרו.

משנה למנכ"ל רשות המיסים, ערן יעקב: "המדיניות שבאנו לייצר פה היא ארוכת טווח, להפחית את המחיר לצרכן תוך מציאת המאזן בין הכוח המייצר לצרכן, שיקבל מחיר זול יותר. ירקות קפואים - המחירים הם הגבוהים בעולם והמטרה יצירת מדיניות ארוכת טווח, שהחקלאים ייפגעו בצורה מינימלית".

יו"ר ועדת הכספים גפני סיכם: "אני מודיע על הקמת צוות שיגיש המלצות לוועדה בתוך 60 יום והחברים בו יהיו: שני ראשי הלובי החקלאי חברי הכנסת וקנין וברושי, משנה למנהל רשות המיסים, ערן יעקב, סמנכ"ל משרד החקלאות, צביקה כהן, סגן ראש אגף התקציבים, אודי אדירי ונציג החקלאים". נציגי הארגונים השונים של החקלאים דרשו להוסיף נציגי חקלאים וגפני השיב: "אם כנים דבריכם שהחקלאות בקריסה, תחליטו ביניכם על נציג אחד לכולם". עוד הודיע גפני, כי יפנה ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) על-מנת לשתף פעולה בכל ההיבטים הנדרשים לרפורמה בחקלאות".