|
דליפת הברום עלתה גם לדיון במליאת הכנסת. ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) שהגיע למקום האירוע הגדיר את התאונה נס. "אם חס ושלום המכל הגדול הזה שהוביל 20 טון של ברום, היה מתבקע, היה צריך לפנות עיר שלמה על 40,000 תושביה. בחיל-האוויר אם יש תקלה, משביתים את כל הטיסות לכמה שעות ועושים בדק בית. אם רכבת ישראל אומרת שיש עייפות חומרים ושמובילים ברום ואמוניה וחומרים אחרים דרך שכונה ד' בבאר-שבע, דרך רמלה, דרך אשדוד, אני קורא עכשיו לרכבת ישראל ולשר התחבורה שיורה מיד לרכבת ישראל להפסיק את כל השינוע של החומרים המסוכנים ל-24 שעות, עד שיבדקו קרון-קרון, קטר-קטר ונהג-נהג. ומי שמוביל חומרים כאלה, צריך שלא יהיה בו דופי - האחד; ב. צריכים להוביל אותם במכלים הכי הכי-הכי מודרניים והכי בטוחים. הרכבת לאילת, דווקא בגלל שזאת רכבת משא, צריך לחשוב מראש לעשות, לבנות מסילות שעוקפות את האזורים האזרחיים האלה, כי אחרת אנחנו נכפיל בערך פי 40 או 50 את הובלת החומרים המסוכנים ולא ניתן פתרון לזה שרכבות עוברות דרך שכונות. ח"כ יעקב מרגי ( ש"ס) מנה כמה תאונות של חומרים מסוכנים. גם לפני אסון הכרמל היו אירועי שריפות והצתות, שהסתיימו בפצוע פה, בהרוג פה, ושם בנזק לרכוש, ועולם כמנהגו נוהג. אני חותר לכך שהממשלה תיקח את האירוע ברכבת המשא בדימונה כאירוע מכונן, שקשור לסוגיית אחסון של חומרים מסוכנים, סוגיית השינוע בחומרים מסוכנים וסוגיית הטיפול בחומרים מסוכנים. מה שקרה בדימונה היה יכול להיות עם תוצאות אחרות. על הממשלה להקים צוות בדיקה, תכנון ותכלול, שיפעל להביא את הטיפול בחומרים מסוכנים לטיפול אופטימלי תחת בקרה ופיקוח מיטבי, כי, עוד צוות בדיקה של שר כזה או אחר, זה טיפול חלקי. צריך טיפול ממוקד, מקצועי, בין-משרדי, רב-זרועות, כדי להביא את הטיפול ואת הפתרון האופטימלי לסוגיה הזאת, כי זו באמת פצצה מתקתקת. ח"כ אכרם חסון (כולנו): "יממה אחרי תאונת הרכבת בדימונה חומר מסוכן דלף באזור נהריה. משטח ועליו סוללות המכילות חומצה גופרתית נפל ממשאית במהלך נסיעה בכביש 4. המשאית הזאת, אין לה ארגז סגור. כל החומר היה חשוף, כך שזה לא מוזר שהחומר הזה נפל מהמשאית. זה הפקר. חיי אדם במדינת ישראל, לצערי הרב, הפכו להיות הפקר, ולכן אסון רודף אסון. בתקופה שהייתי ראש עיר, כל הזמן הזהרתי ואמרתי שפארק הכרמל מסוכן, אנחנו רוצים תחנת כיבוי אש בדלית אל-כרמל עספיא. לצערי הרב, סיימתי את הקדנציה ובאו אחרי בעוד קדנציה, וחיכו עד שקרה אסון. שילמנו מחיר כבד מאוד ואיבדנו אנשים יקרים מאוד, ורק אז התעוררו והקימו תחנת כיבוי אש בין דלית אל כרמל לעספיא. היום אנחנו רואים רכבות מעמיסות חומרים מסוכנים, באות ליישובים מאוכלסים במאות אלפי אנשים, עשרות אלפים, בדימונה ובכל אזור. החומר מסוכן מאוד. אנחנו לא יודעים מה הן הוראות הבטיחות, איש לא אומר לנו, איש לא משתף אותנו. תמיד מקימים ועדות חקירה, אנחנו לא לומדים מזה כלום ואנחנו ממשיכים בכל פעם לשמוע מחדש על עוד אסון ועל עוד מקרה. צריך להקים ועדה שתבדוק את כל הוראות הבטיחות ותבדוק את כל הנושא החוקי ח"כ יעל כהן-פארן ( המחנה הציוני): "תפקידה של הממשלה הוא להגן על חיי האזרחים: הגנה על גבולות המדינה, הגנה מפני סכנת הטרור, וכן, גם הגנה מפני סכנה שבחומרים מסוכנים. אירוע הברום בדימונה הסתיים בנס. האזרחים בדימונה קיבלו התרעה, כמו שהבנתי, רק כשעה וחצי מרגע התאונה. לא רק ליד דימונה, אלא בלב חיפה, עתלית, בנימינה והרבה ערים נוספות בארץ, רכבות מסיעות סדר גודל של 130,000 טון בשנה של קוקטייל של חומרים מסוכנים, דליקים ונפיצים. זה ברום, אמוניה, מימן, מתנול, גז בישול, חומצה זרחתית, הרשימה עוד ארוכה. לפי התדירות של אסונות חומרים מסוכנים בעולם, אסון כבד הוא רק שאלה של זמן. "השר להגנת הסביבה קרא למצות את הדין עם האחראים על התאונה, ואני מברכת אותו כמובן על כך, אבל אני קוראת לו למצות את הדין גם עם הנהלת הרכבת, שמקדמת הכפלה של המסילות שעוברות במרכזי הערים. אם זה היה רק לצורך רכבות נוסעים, כמובן שלא הייתה לי שום בעיה עם זה, אבל הם יאפשרו להכפיל ולשלש אפילו את שינוע החומרים המסוכנים דרכם. למה בכלל קורות התאונות האלה של חומרים מסוכנים, ולמה בכלל אנחנו משתמשים בכל כך הרבה חומרים מסוכנים? האם אפשר לצמצם, לצמצם דרמטית, את עצם השימוש בחומרים האלה - ברום, אמוניה, חומרים אחרים? יש אפשרויות, יש כימיה שלמה של מוצרים שהם לא מסוכנים, שהם לא מזהמים את הסביבה, שהם לא מהווים סכנה לבני-אדם. הגיע הזמן לעבור לעידן הבא, לעידן של שימוש בחומרים שלא מסכנים את חיינו", דברי כהן-פארן. ח"כ טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): גם התושבים הבדואים היו ברדיוס של פחות מקילומטר. אף גורם ממשלתי לא פנה אליהם כדי להסתגר בתוך בתיהם. גם מכרה בריר, שהולכים להקים ממש איפה שמתגוררים אזרחים או תושבים בדואים. כולם יודעים מה הסכנה שם מהזיהום ומהקרינה שגורם מכרה הפוספטים שם. הקמ"ג הוא המקור העיקרי למחלות הסרטן. ביישוב ערערה בנגב, שבו אני גר, יש לא פחות מ-70 אנשים נושאי סרטן". ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "כתושב הדרום, ומי שמכיר היטב את סכנות הברום, אני מתקשה להבין את ההתנהלות של רכבת ישראל. ומסתבר שלא רק אני מוטרד מכך, אלא גם מבקר המדינה מר יוסף שפירא. הוא ציין את זה בדוח. יש התייחסות להתנהלות הרכבת בנושא החומרים המסוכנים. וחבל שהדוח הזה מתפרסם רק במאי, אחרת הסיטואציה כאן הייתה שונה לחלוטין. גם במשרד להגנת הסביבה לא מצליחים עדיין להבין, איך שלושה קרונות עם חומר מסוכן ניתקו מהרכבת ואף אחד גם לא התריע על זה. איך יכול להיות שאיש לא עצר את תנועת הרכבות? ברכבת, אגב, קוראים לזה במונח המקצועי 'שימוט'. לטעמי, זה שם קצת מינורי - שני מכלים עמוסים בחומר מסוכן, שהתהפכו ומחכים להתנגשות. צריך לקרוא לילד בשמו. במחדל הזה מישהו כאן לתת את הדין, וזה מנכ"ל הרכבת, בעז צפריר. אני אומר לך, אדוני מנכ״ל הרכבת בעז צפריר, סיכנת את תושבי דימונה, ולא מדובר בתאונת הרכבת הראשונה, ואני גם באמת מקווה שזאתי תאונת הרכבת האחרונה, בעזרת השם. ואני שואל את בעז צפריר, איך הוא ישן עם עצמו בלילה. אם הוא באמת התחיל לעשות בדק בית, כדי לבדוק מה גרם לתאונה, מה גרם לתאונות הקודמות. אז כפקיד, בעז צפריר, שאמור לשרת את הציבור, אני מציע לך, אדוני, להיות הוגן קודם כל עם עצמך, לקחת אחריות על המחדל, ולהניח את המפתחות של הרכבת על השולחן". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אכן, בדימונה קרה נס. אנחנו לא יכולים לסמוך על ניסים. אנחנו חייבים לייצר מדיניות אחרת בתחום החומרים המסוכנים. הגיע הזמן לבחינה כוללת, איזה חומרים מסוכנים אכן נדרשים במדינת ישראל, איפה הם צריכים להיות, באיזה כלים ובאיזה צורות אנחנו צריכים לטפל בהם, איך מותר ואיך אסור להעביר אותם ממקום למקום". מליאת הכנסת החליטה לקיים דיון בנושא בוועדת הכלכלה.
|
