בישראל מקצצים בירקות, בבריטניה, בסיגריות

ביום שבו הגישו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, את התוכנית הכלכלית החדשה שלהם להחלצות מן המשבר הכלכלי, הגישה גם ממשלת בריטניה את הצעת התקציב שלה לשנה הבאה. מצב דברים זה מאפשר השוואה מרתקת, בזמן אמת, בין שתי התוכניות. ההשוואה מזכירה, בראש ובראשונה, כי כלכלה טובה היא תוצר של מדיניות פוליטית. ההשוואה מלמדת גם כי בעוד ממשלת בריטניה מפנימה את חומרת המשבר ומציעה שימוש במדיניות כלכלית מרחיבה שנועדה להמריץ את הפעילות הכלכלית במשק, ממשלת ישראל ממשיכה לדגול באימוץ התפיסות הניאו-ליברליות (כמובן שכל השוואה כזו היא מוגבלת, שהרי יש להתחשב ב”תנאי הארץ ותושביה”, אך נראה לי שבכל זאת ניתן ללמוד ממנה דבר או שניים).

הצעותיהם של נתניהו ושטייניץ ממשיכות לאמץ את תפיסת "הממשלה הקטנה” - קיצוץ תקציבי רוחבי באופן שלא יגדיל את הגרעון התקציבי מעבר ל-6%; הפחתת מיסים נוספת (למרות התנגדותו של בנק ישראל); הקפאת השכר במגזר הציבורי; המשך הפרטת שרות התעסוקה (תוכנית ויסקונסין) ועוד כהנה וכהנה. הרעיון המרכזי העומד בבסיס גישה זו - האצת הפעילות הכלכלית באמצעות המגזר הפרטי, מתוך אמונה שהדבר "יחלחל למטה”. העובדה שמדיניות כזו היא מרחיבת פערים כמעט בהגדרה (אפילו המע”מ על הפירות והירקות יוחזר), והביקורת אודותיה בשנים האחרונות, ובפרט מאז פריצת המשבר, רק גוברת - נעלמה כנראה מעיניהם של נתניהו-שטייניץ. או שמא, אולי, היא לא נעלמה: זוהי פשוט האידיאולוגיה הכלכלית שבה הם דוגלים.

באנגליה, מנגד, שולטת ממשלת לייבור, ואף אם אין מדובר בשלטון סוציאל-דמוקרטי סקנדינבי, ברור כי המשבר הכלכלי גרם שם ל”החלפת דיסקט”. עדות טובה לכך היא הצעת התקציב שהגיש שר האוצר, אליסטייר דרלינג, בגיבויו של ראש הממשלה, גורדון בראון. על-פי ההצעה, הגרעון התקציבי יהיה בשיעור של לא פחות מ-12.4% (בדומה למדיניותו של אובמה בארה”ב); הממשלה תעלה את שיעורי המס על בעלי ההכנסות הגבוהות; במקביל - יוגדלו קצבאות הילדים ודמי האבטלה, יוגדל מימון ההכשרה המקצועית ויועלו ההלוואות והמענקים לדיור. הכסף יושג, בין השאר, מהעלאת המיסוי על סיגריות, דלק ואלכוהול ותוך צמצום הפרצות במערכת המיסוי (בהקשר זה, ראוי להזכיר את המאבק הבינ”ל הגובר במקלטי המס שהוכרז עליו בפסגת ה-g-20 האחרונה). לבסוף, הממשלה תשתמש בקידום תעשיה האנרגיה הירוקה כמנוע צמיחה בולט (ואפילו תשקיע מיליארדים בהרחבת הפס האינטרנטי!).

תזכרו את כל זה בפעם הבאה שבה יאמרו לנו שלא הייתה ברירה ושכשהמשק מצוי במצב חירום חייבים לקצץ ולתת לשוק לפעול.