בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בישראל מקצצים בירקות, בבריטניה, בסיגריות
|
האם הקיצוצים המופנים דווקא לשכבות החלשות, ותופיני הטבות המס למחוזקים ממילא, הם 'כורח המציאות'? או שמא אידיאולוגיה הדופקת ראשה בקיר?
|
לך אל הבריטים, חסיד שוטה של דת הקפיטליזם, ראה דרכיהם ולמד [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
ביום שבו הגישו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, את התוכנית הכלכלית החדשה שלהם להחלצות מן המשבר הכלכלי, הגישה גם ממשלת בריטניה את הצעת התקציב שלה לשנה הבאה. מצב דברים זה מאפשר השוואה מרתקת, בזמן אמת, בין שתי התוכניות. ההשוואה מזכירה, בראש ובראשונה, כי כלכלה טובה היא תוצר של מדיניות פוליטית. ההשוואה מלמדת גם כי בעוד ממשלת בריטניה מפנימה את חומרת המשבר ומציעה שימוש במדיניות כלכלית מרחיבה שנועדה להמריץ את הפעילות הכלכלית במשק, ממשלת ישראל ממשיכה לדגול באימוץ התפיסות הניאו-ליברליות (כמובן שכל השוואה כזו היא מוגבלת, שהרי יש להתחשב ב”תנאי הארץ ותושביה”, אך נראה לי שבכל זאת ניתן ללמוד ממנה דבר או שניים). הצעותיהם של נתניהו ושטייניץ ממשיכות לאמץ את תפיסת "הממשלה הקטנה” - קיצוץ תקציבי רוחבי באופן שלא יגדיל את הגרעון התקציבי מעבר ל-6%; הפחתת מיסים נוספת (למרות התנגדותו של בנק ישראל); הקפאת השכר במגזר הציבורי; המשך הפרטת שרות התעסוקה (תוכנית ויסקונסין) ועוד כהנה וכהנה. הרעיון המרכזי העומד בבסיס גישה זו - האצת הפעילות הכלכלית באמצעות המגזר הפרטי, מתוך אמונה שהדבר "יחלחל למטה”. העובדה שמדיניות כזו היא מרחיבת פערים כמעט בהגדרה (אפילו המע”מ על הפירות והירקות יוחזר), והביקורת אודותיה בשנים האחרונות, ובפרט מאז פריצת המשבר, רק גוברת - נעלמה כנראה מעיניהם של נתניהו-שטייניץ. או שמא, אולי, היא לא נעלמה: זוהי פשוט האידיאולוגיה הכלכלית שבה הם דוגלים. באנגליה, מנגד, שולטת ממשלת לייבור, ואף אם אין מדובר בשלטון סוציאל-דמוקרטי סקנדינבי, ברור כי המשבר הכלכלי גרם שם ל”החלפת דיסקט”. עדות טובה לכך היא הצעת התקציב שהגיש שר האוצר, אליסטייר דרלינג, בגיבויו של ראש הממשלה, גורדון בראון. על-פי ההצעה, הגרעון התקציבי יהיה בשיעור של לא פחות מ-12.4% (בדומה למדיניותו של אובמה בארה”ב); הממשלה תעלה את שיעורי המס על בעלי ההכנסות הגבוהות; במקביל - יוגדלו קצבאות הילדים ודמי האבטלה, יוגדל מימון ההכשרה המקצועית ויועלו ההלוואות והמענקים לדיור. הכסף יושג, בין השאר, מהעלאת המיסוי על סיגריות, דלק ואלכוהול ותוך צמצום הפרצות במערכת המיסוי (בהקשר זה, ראוי להזכיר את המאבק הבינ”ל הגובר במקלטי המס שהוכרז עליו בפסגת ה-g-20 האחרונה). לבסוף, הממשלה תשתמש בקידום תעשיה האנרגיה הירוקה כמנוע צמיחה בולט (ואפילו תשקיע מיליארדים בהרחבת הפס האינטרנטי!). תזכרו את כל זה בפעם הבאה שבה יאמרו לנו שלא הייתה ברירה ושכשהמשק מצוי במצב חירום חייבים לקצץ ולתת לשוק לפעול.
|
|
הכותב הוא דוקטורנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הכותב את עבודת הדוקטורט שלו על אחריות חברתית של תאגידים ועל רגולציה של תאגידים רב-לאומיים, וכן עורך ראשי של כתב העת מעשי משפט – כתב עת למשפט ולתיקון חברתי. מתגורר בקיבוץ העירוני תמוז.
|
|
תאריך:
|
14/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
14/05/2009
|
|
עופר סיטבון
|
בישראל מקצצים בירקות, בבריטניה, בסיגריות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אלי קופטר
|
15/05/09 07:21
|
|
2
|
|
אינפלציה דוהרת
|
15/05/09 07:27
|
|
3
|
|
צדק חברתי
|
15/05/09 16:43
|
|
יש אפשרות להלחם, להכניע את הפשע, אבל צריכים אמצעים, אנשים מיומנים, עקביות ונחישות - ותיאום. כאשר התיאום בין הגופים לא עובד - המכונה מזייפת. יש להשלים עם העובדה - שיש "פשע מאורגן" בארץ.
|
|
|
אוי כמה שאני אוהב שמתווכחים אתי על דברים שלא אמרתי, וזה מביא אותי אל התגובונים לטורי הקודם, הנושא את הכותרת תרבות שפיטה קלוקלת, סיקור עיתונאי לא ראוי. באותו מאמר לא נגעתי בשאלת שכרם של עורכי-הדין ובשאלה אם הם מרוויחים ביושר את שכרם, או שאין להם אלוהים, זולת הכסף - שאלות נכבדות, אשר כל אחת מהן ראויה למאמר נפרד, אם לא לספר שלם.
|
|
|
היזם יגאל אהובי נותן השבוע שיעור על הנושא: איך עושים עסקת נדל"ן גדולה בתקופת מיתון ומשבר. לא סתם עסקה, אלא באנגליה, שהכלכלה שלה נמצאת במשבר הולך ומעמיק. אהובי, באמצעות חברותיו הפרטית והציבורית, קנה 5 בנייני משרדים בדרום אנגליה, בהשקעה של 370 מיליון שקל. היות שאנחנו בתקופת משבר ובמדינה בעייתית, החליט אהובי להיכנס לעסקה בטוחה,לכאורה, הנראית כך:
|
|
|
...לפתע פתאום ראיתי תעודת זהות כחולה שוכבת ללא ניע על הכביש. עצרתי את הרכב הלבן שלי בצד הדרך, ויצאתי בריצה נחרצת-מה נחרדת-מה לעבר התעודה הכחולה, שהיא בעצם פנקס פלסטיק כחול, שבחיים שלי לא אסכים לוותר עליו.
|
|
|
עם בוא האפיפיור לארצנו עלתה מחדש הסוגייה של המקומות החשובים לנצרות - האם הם בבעלות המדינה, או האם כבקשת הכס הקדוש יש להעבירם לבעלות הוותיקן?
|
|
|
|