תביעות בנוגע לקופות גמל ופנסיה יתבררו כולן בבתי הדין לעבודה, למעט מקרים חריגים מאוד. כך קובע (יום ב', 21.3.16) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בהופכו את ההלכה שקבע בית הדין הארצי לעבודה בשנת 2009.

רובינשטיין קובע: "יש ליתן פירוש רחב לסמכות בית הדין לעבודה בנושאי ביטחון סוציאלי, נוכח התמחותו בתחום זה, ולמעט חריגים בנסיבות מיוחדות מאוד, להעביר אליו את הטיפול בנושאי ביטחון סוציאלי, כמו התדיינות בין מבוטחי קופות גמל - למשל - לקופות".

בהלכה הקודמת קבע בית הדין הארצי, כי יש לבדוק מהי עילת התביעה, ובלשונו של רובינשטיין: "על בית הדין לבדוק מהו המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת בין הצדדים, והאם מדובר בסכסוך סביב עילה ביטוחית-מסחרית, או שמא בסכסוך הנוגע ב'טבורם של יחסי העבודה והביטחון הסוציאלי'. רק במקרה האחרון, כך נקבע, תהא מסורה הסמכות העניינית לבית הדין לעבודה".

רובינשטיין מסתייג מהבחנה זו: "ההבחנה בין תביעות 'ביטוחיות ומסחריות' לבין תביעות 'פנסיוניות' שנעשתה בעבר אינה פשוטה ליישום, ועל כן - אם ניטול מקרה כמו ענייננו - עסקינן באותו מבט רחב, בזכויות סוציאליות מובהקות, אשר שכמותו צריך להימצא בחצרי בית הדין לעבודה". לדבריו, העברת הנושא כולו לבית הדין לעבודה עולה בקנה אחד עם מטרת הקמתו של בית דין זה ועם מומחיותו:

"מערך קופות הגמל, על כלל היבטיו ואפשרויותיו הביטוחיות,
וחיוניותו העצומה לרווחת האדם העובד, נועד בראש וראשונה לשמר את בטחונו הסוציאלי של המבוטח ולהבטיח את רמת חייו ברגעי משבר ולעת פרישה. אין ערוך לחשיבות הדבר.

"אף כאשר המחלוקת בין הצדדים נושאת באופן משפטי-טכני אופי חוזי או מסחרי, שלצורך בחינתו לכאורה אין נדרשת מומחיותו של בית הדין לעבודה, הנה בבחינת המכלול, מדובר בתביעה הנוגעת במובהק בבטחונו הסוציאלי של אדם, בעתידו וברווחתו, וביכולתו לקיים את עצמו בכבוד. אשר על כן, נראה כי הערכאה המתאימה לדון בנושא, היא בית הדין לעבודה, שהתכליות הרחבות של שמירת
בטחונו של האדם, כמובן על-פי זכויות שצבר ומתוך הוגנות גם כלפי הגוף המבטח, עומדות לנגד עיניו".

עם זאת קבע בית המשפט העליון, כי ההלכה החדשה תחול על תביעות שיוגשו מכאן ולהבא, או על הליכים שהוגשו לבתי המשפט הרגילים אך טרם התקיים בהם דיון כלשהו. בכל ההליכים האחרים, כולל אלו שבהם התנהל רק קדם-משפט אחד, יוכלו בתי המשפט הרגילים להמשיך ולדון.

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של מנורה-מבטחים על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת בטינה טאובר), אשר קבע - בהסתמך על ההלכה הקודמת של בית הדין הארצי - כי במקרה הספציפי יש לדון בבית משפט השלום. בית המשפט העליון הורה להמשיך לדון באותו תיק בבית משפט השלום, הן משום שכבר התקיים בו קדם-משפט, והן משום שמדובר בחולת סרטן הזקוקה למענה דחוף.

השופטים סלים ג'ובראן ודפנה ברק-ארז הסכימו עם רובינשטיין. את מנורה-מבטחים ייצג עו"ד אילן סובל, ואת המבוטחת - עו"ד האני חורי.