מליאת הכנסת אישרה פה אחד (יום ב', 21.3.16) את הרפורמה המקיפה במבנה לשכת עורכי הדין, שמטרתה להגביר את השקיפות ואת המשילות בלשכה. רוב השינויים ייכנסו לתוקף רק בבחירות הבאות למוסדות הלשכה, בעוד שלוש שנים. החוק החדש נקבע ברובו בהתאם להמלצת דוח הוועדה בראשות השופט איילה פרוקצ'יה, שמונתה בידי השרה דאז
ציפי לבני.
השינוי המרכזי הוא ביטולו של הוועד המרכזי והמשך קיומה של המועצה הארצית לבדה כגוף העליון של הלשכה. עם זאת, ראש הלשכה ימשיך להיבחר בבחירות אישיות, כך שעדיין ייתכן מצב של מועצה לעומתית (כפי שהיה בקדנציה הקודמת). לצד זאת נקבע, כי ראש הלשכה יהיה גם יו"ר המועצה, ימנה את מנכ"ל הלשכה בהתאם להוראות החוק והמועצה תוכל להעבירו מתפקידו רק לאחר שנה לפחות ועל-פי הצעה של רוב חבריה. ראש הלשכה הקודם לא יהיה חבר אוטומטי במועצה.
על-פי החוק החדש, סמכויותיה העיקריות של המועצה הארצית יהיו: לקבוע את מדיניות הלשכה, את תקציבה השנתי ואת תוכניותיה השנתיות וארוכות הטווח, ופיקוח על עבודתו של המנכ"ל. הלה ייבחר לפי המלצתה של ועדת איתור ויוכל לכהן לכל היותר שתי קדנציות בנות ארבע שנים כל אחת. המועצה תוכל למנות ועדות משנה, והחוק מחייב אותה למנות ועדת התמחות, ועדת ביקורת, ועדת שכר טירחה, ועדת חברות, ועדת עורכי דין זרים וועדת כספים.
שינוי מרכזי נוסף הוא מתן סמכות לשר המשפטים להתערב בנעשה בלשכה. הוא יוכל להורות למועצה, לוועדותיה ולראש הלשכה לקיים חובה המוטלת עליהם על-פי החוק, ואם לא יעשו זאת - להורות לאדם אחר למלא אותה. אם השר יגיע למסקנה שהלשכה משותקת, הוא יוכל להורות על בחירות חדשות לראשות הלשכה ו/או למועצה הארצית.
עוד קובע לראשונה החוק החדש, כי המועמדים לראשות הלשכה, לראשות הוועדים המחוזיים ולראש הרשימות למועצה יגישו לוועדת הבחירות דוחות על התרומות שקיבלו ואשר סכומן עולה על 1,000 שקל. הדוחות יפורסמו באתר האינטרנט של הלשכה ובכל דרך אחרת עליה תחליט ועדת הבחירות. עוד ייקבעו הוראות לניהול כספי הבחירות, ורואה החשבון של הלשכה יבדוק את עמידת המועמדים בכללים אלו. חריגה מהם תהווה עבירה משמעתית, עליה ניתן יהיה להעמיד לדין במוסדות הלשכה.
בניגוד להמלצות ועדת פרוקצ'יה, מחוזות הלשכה ימשיכו להתקיים וניתן גם אישור להקמתו של מחוז מרכז שייפרד ממחוז תל אביב. החוק מגביל את סמכותם של המחוזות לנושאים אלו: הקמת ועדות מקצועיות, קיום השתלמויות וימי עיון (ולא כנסים), קיום קשר עם הרשויות באותו מחוז וקיום פעולות תרבות ורווחה בהיקף של עד 5% מתקציב המחוז. תקציבי המחוזות ימשיכו להיקבע בידי המועצה הארצית.
החוק גם מחייב את הלשכה למנות רואה חשבון, יועץ משפטי ומבקר פנימי; הללו ימונו לקדנציה אחת בת שבע שנים. החוק גם קובע את הרכבה של הוועדה שתחבר את בחינות ההסמכה: שלושה שופטים שימונו בהסכמת נשיא ביהמ"ש העליון, ארבעה עורכי דין (מתוכם שני עובדי מדינה) ושני חברי סגל במוסדות להשכלה גבוהה. תיקון רב-משמעות קובע, כי הבחינות יהיו "בדין המהותי
ובסדרי דין".
בנוגע לתקציב הלשכה קובע החוק, כי יהיה צורך באישורו של שר המשפטים להעלאות חריגות של דמי החבר ואגרות, וכי התקציב לפעולות רווחה ותרבות לא יעלה על 10% מהתקציב הכולל. המועצה גם חויבה לקבוע "חלוקה סבירה בין התקציב המיועד למחוזות הלשכה ובין התקציב המיועד ליתר הלשכה". תקציב הלשכה יוגש לשר המשפטים ולוועדת החוקה ויפורסם באתר הלשכה, ותוך שלושה חודשים לאחר מכן יתפרסם הדוח השנתי שלה.