יושב-ראש ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, הודיע (יום א', 27.3.16) כי יכנס את ועדת הכלכלה לאלתר על-מנת לדון כבר מחר במשמעויות ובהשלכות של פסיקת בג"ץ לבטל את מתווה הגז ולהורות לממשלה להעביר אותו בחקיקה ראשית בתוך שנה.

"מדובר על ניצחון גדול של כל אזרחי ישראל. בית המשפט אימץ את קביעת ועדת הכלכלה שדרך המלך הראויה היא דרך החקיקה בכנסת. וכמו-כן, קיבל את הקביעה שסוגיית היציבות הרגולטורית שהממשלה הציעה מהווה פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית", אמר כבל.

להחלטת בג"ץ הגיעו תגובות מעורבות החל בברכות וכלה בגינויים מצד חברי כנסת וארגונים חוץ-פרלמנטריים שונים.

• ראש הממשלה בנימין נתניהו: "החלטת בג"ץ מאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז של מדינת ישראל. ישראל נתפשת כמדינה עם התערבות משפטית מוגזמת שקשה לעשות בה עסקים. בוודאי שלאיש אין מה לחגוג על כך שהגז עלול להישאר במעמקי הים ושמאות מיליארדי שקלים לא יגיעו לאזרחי ישראל. נחפש דרכים אחרות להתגבר על הנזק הקשה שנגרם לכלכלת ישראל בעקבות פסיקה תמוהה זו״.

• שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי): "ביטול סעיף היציבות מהווה התערבות בוטה ומיותרת בהחלטת הממשלה ופוגע פגיעה קשה בכלכלת ישראל. לא ייתכן שלממשלה יש את האחריות לכלכלתה ושגשוגה של המדינה, אך היא נותרת ללא הסמכות הנדרשת לפעול. בלתי אפשרי לעבוד כך במדינה מתוקנת. על מי שנושא באחריות ומתן הדין והחשבון לקבל לידיו גם את הסמכות. בלית ברירה, צריך עכשיו לפעול במהירות; אני קוראת לשר גלנט, לשר כ"ץ, ללפיד ולליברמן לגלות אחריות לאומית, להתאחד ולהעביר במהירות האפשרית את סעיף היציבות בחקיקה".

• שותפויות לוויתן: "בית המשפט בהחלטתו קיבל את כל מתווה הגז למעט סעיף היציבות, לרבות אישור הפעלת סעיף 52, אישור הפרקים הנוגעים למחירים, ייצוא, מיסוי, הסדרים מבניים וסעיפים רבים נוספים – ועל כך אנו מברכים. עוד עולה מההחלטה כי גם השופטים מכירים בנחיצותה של יציבות רגולטורית וביצירת תנאים שיאפשרו את ההשקעות הדרושות לצורך חיפוש ופיתוח מאגרי גז. אנו נפעל יחד עם הממשלה, באופן מיידי, לייצר תנאי יציבות בלוח זמנים מהיר על-מנת שנוכל לעמוד ביעדי המתווה ובראשם פיתוח לוויתן עד סוף שנת 2019".

• התנועה למשילות ולדמוקרטיה: "החלטת בג"ץ מהווה כרסום נוסף בסמכויותיהם של המוסדות הנבחרים במדינת ישראל. לפי ההחלטה, ממשלת ישראל לא יכולה לחתום הסכמים ארוכי טווח. ההנמקה לפיה ההגבלה על שיקול דעתה של הממשלה תחול כאשר מדובר בנושא המצוי במחלוקת פוליטית של ממש, וכאשר הרשות המבצעת מבקשת לכבול את שיקול דעתה של ממשיכתה, אשר ייתכן שהרכבה והאידאולוגיה שבה היא מחזיקה, יהיו שונים משל זו הנוכחית' הייתה יכולה לשמש למניעת כריתת יחסים בינלאומיים עם גרמניה, סלילת כביש 6, הסכמי אוסלו, היציאה מלבנון או ההינתקות. איש משופטי בג"ץ לא ישא באחריות הציבורית אם החלטתם תוביל לעליית מחירי האנרגיה, לפגיעה בחוסנה הכלכלי של ישראל או ביחסיה הבינלאומיים. על הממשלה והכנסת לפעול במלוא החומרה נגד שוד הסמכויות מנבחרי הציבור, שכן הדמוקרטיה והגז הם של כולנו".

• לובי 99, שדולה מטעם הציבור: "מול לוביסטים רבים, ומול טייקוני ענק עמד ציבור רחב ה-99%, נאבק והצליח. בפעם הבאה, כשאומרים לכם שאי-אפשר לנצח את ההון הגדול מאוד, תזכירו להם גם את המאבק הזה, שמצטרף למאבק על תמלוגי משאבי הטבע של כי"ל ועוד הישגים של החברה האזרחית לטובת האינטרסים של הציבור הרחב בשנה האחרונה. תזכירו להם שמתווה הגז, שהיה אמור להיטיב בעיקר עם תשובה, וכוחות על של הטייקונים השקיעו מיליונים כדי שיאושר - בוטל".

• יושב-ראש מרצ, ח"כ זהבה גלאון, שסיעתה עתרה לבג"ץ, אמרה כי בית המשפט לא נבהל מנסיון רה"מ להלך עליו אימים והגן בגופו על הציבור ועל כספו מול מעשה הנבלה שנקרא מתווה הגז, וכל כולו עשיית יד אחת של הון שלטון כדי לשדוד את משאבי הטבע של ישראל מאזרחיה. לדבריה, הניצחון הענק סותם את הגולל על הנסיון המושחת להפוך את ישראל למדינת עולם שלישי ששבויה בידי אוליגרכים השולטים במשאבי הטבע שלה.

• ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): לא, לא די-9. בית המשפט העליון הוא מוסד חשוב שצריך לחזקו. אך במתווה הגז, למדנו היום עוד שיעור באקטיביזם שיפוטי ובפגיעת הרשות השופטת ברשות נבחרת.

בשביל מה צריך בחירות כל כמה שנים? יש בית משפט עליון. במדינה יהודית ודמוקרטית חפצת חיים, שלטון העם ינצח, גם אם נידרש לתקן את פסקת היציבות".

• ח"כ אילן גילאון (מרצ): ״יש שופטים בירושלים, וגם הם יודעים שצדק הוא שמירה על נכסי הטבע של המדינה ומניעת הפקעתם לידי בעלי ההון״.

• ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני): "נתניהו שרגיל שההפחדה תמיד עובדת לו, נתקל הפעם במחסום בג"ץ. השופטים לא מיהרו לפחד מהאיומים, או מהנאום השערורייתי שנשא בפניהם וקיבלו את ההחלטה הנכונה, משפטית ומוסרית".

• ח״כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): ״שופטי בג"ץ הזכירו לכולנו שהכנסת היא הריבון, ולא נתניהו. טוב שעדיין יש מי שלנגד עיניו עומדת טובת אזרחיות ואזרחי ישראל ולא אינטרסים פוליטיים וכלכליים זרים״.

• ח"כ יואב קיש (ליכוד): "מדינת חלם. אנו עדים לתוצאות של התערבות שגויה של הרשות השופטת בפעילותה של הרשות המבצעת. העברת סעיף אי-ההתערבות הרגולטורית בכנסת משמעותו היא אחת - צעד אחד אחורה במאבקה של מדינת ישראל לעצמאות אנרגטית. במו״מ התעקשה הממשלה שלא לתת לחברות הגז יציבות בחקיקה ועכשיו בג״ץ הפך לנציגם של חברות הגז בדרישה זו. כל פרויקט שדורש השקעות רבות מחייב יציבות כך היה בפרויקט כביש 6 וכך בפרויקטים רבים אחרים, אך מעולם לא נדרש העניין לחקיקה. זהו תקדים גרוע שבג״ץ דורש. מיליארדי שקלים שאמורים ללכת לקופת המדינה נמצאים כיום בסכנה".

• ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "פסיקת בג"ץ תגרום לכך שמתווה הגז יחזור לכנסת לדיון מהותי, על-אף שהממשלה נמנעה עד כה מלעשות כן. ברור לכולם כי המתווה כבר לא רלוונטי, לא בפן של היציבות הרגולטורית, ולא בפן של המחיר הגבוה מאוד שנקבע בו – מוטב לקחת צעד אחורה, ושהממונה החדש פשוט ינהיג פיקוח מחירים".

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "החלטת בג"ץ היסטורית ודרמטית. פסקת היציבות שנתניהו בישל עבור חברות הגז הייתה מלכתחילה מעוותת ונטולת כל הגיון חוקתי, והיא הפכה את חברות הגז לטריטוריה נפרדת עם חוקים משלה ועם חסינות ועוצמה שלא קיימות בעולם הדמוקרטי החופשי. מאז ההחלטה לפסול את בתי הכלא המופרטים למטרות רווח, לא קיבל בית המשפט החלטה כה משמעותית הנוגעת עמוקות למהותה של הדמוקרטיה הישראלית".

• ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "אנחנו נפעל לכך שגם בכנסת סעיף היציבות לא יעבור. האינטרס הציבורי גדול יותר מהאינטרס הצר של חברות הגז".

• ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני): "מתווה הגז אינו חוזה אישי בין ראש ממשלה ובעלי ההון. מדובר בכלכלה של החברה כולה ומדינה שלמה, ולכן הוא חייב לקרות בצורה מתוקנת, שקופה ופתוחה. הביקורת שכבר נשמעה מספסלי הליכוד כנגד בג"ץ ממחישה עד כמה הממשלה אינה סופרת את הציבור. הדמוקרטיה והחוק אינם מעניינים את שרי הממשלה, אלא קשרי ההון-שלטון שעל פיהם נכתב המתווה".

• ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אין שום דרך לסובב את זה: הציבור ניצח היום את נתניהו ואת חבריו הטייקונים. זהו רגע משמח והוכחה שכשאנשים מתגייסים ויוצאים לרחובות - קולם נשמע וגם משפיע. וזה גם ניצחון במאבק הגדול של זמננו: דמוקרטיה או אוליגרכיה. 1:0 לטובים".

• ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני): "לאחר שהרשות המחוקקת איבדה את יכולתה למלא את תפקידה, העוגן האחרון של הדמוקרטיה הישראלית - בג"ץ, חסם את הדיקטטורה השלטונית של נתניהו. חרף המאמצים של הרודן להשתיק את הכנסת בכלל ובפרט בנוגע לגז וחרף הצהרתו כי כשהוא רוצה משהו הוא משיג אותו, שופטי בג"ץ פסקו הערב כי בסעיף היציבות טעם לפגם והוכיחו כי בית המשפט העליון הוא רשת הביטחון האחרונה של הדמוקרטיה".

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "המתווה נראה מסריח, דרך קידומו הייתה מסריחה והנימוקים בעדו היו מסריחים, ולכן המתווה מסריח. בית המשפט ראה מה שכולנו ראינו, וכך הוא פסק. תעודת כבוד לבית המשפט העליון והישג אדיר לחברה האזרחית בישראל".

• ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "עבור ‏ביטול המתווה 'הוזזו' שורה של אנשים בתפקידי מפתח וערכים כמו שוויון בפני החוק ועקרון שלטון החוק - נרמסו ברגל גסה. המקרה מוכיח את חשיבות הפרדת הרשויות בדמוקרטיה, וחשיבותה של מערכת משפטית חזקה ומתפקדת".

• ח״כ נחמן שי (המחנה הציוני): "בכל מדינה מתוקנת הייתה היום הממשלה הולכת הביתה.״

• עו"ד ענת קליין, לשעבר בכירה ברשות ההגבלים וראש תחום אנרגיה במשרד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג: "החלטת בג"ץ שלא לאשר את מתווה הגז מהווה מכשול נוסף על התפתחות משק הגז הישראלי. התהפוכות והתמורות הרגולטוריות שידע השוק הזה בשנים האחרונות משאירות את הגז עמוק באדמה, ויש בו כדי לפגוע באינטרס הציבורי, ולא לקדמו. עם זאת, החלטת בג"ץ מפתיעה ונראה כי היא מייחסת משקל רב לסעיף של פסקת היציבות, שעה שהסעיף מנוסח באופן רחב יחסית ומקנה לממשלה שוליים מספיק רחבים כדי שלא לכבול את שיקול הדעת השלטוני שלא לצורך".

• לירן לובלין, אנליסט האנרגיה של IBI בית השקעות: "מאחר לממשלה אין רוב על-מנת להעביר את הסעיף בחקיקה ראשית (שני ח"כים מנועים מלהצביע) להערכתנו, הקלף הבא של הממשלה יהיה נסיון להעביר חקיקה נרחבת יותר בנושא 'יציבות לעניין משאבים לאומיים' (שיכלול בין היתר את הגז הטבעי). הליך כזה עשוי לקחת זמן ויכלול דיונים בוועדות השונות אנו סבורים שייקח לא פחות משישה חודשים. סוף 2016 כבר לא רלוונטי. היעד הבא אמצע 2017 ומכאן נגזר מועד סיום פיתוח לא לפני אמצע 2020 (אם ורק אם הכל יעבור חלק)".